דלקת ריאות שלא אובחנה בזמן החמירה – וחייבה כריתת חלק מהריאה
למרות שחזר מספר פעמים אל רופא המשפחה, גבר צעיר שהתלונן על כאבים בחזה ועייפות, לא נשלח לבדיקות רלוונטיות ∙ כשהגיע למיון, כבר לא הייתה ברירה אלא לבצע ניתוח שמותיר השלכות ארוכות טווח ∙ עוה"ד איאד מטאנס שהגיש בשם הגבר תביעת רשלנות רפואית: "אבחון מוקדם של הדלקת ומתן טיפול מתאים היה, בסבירות גבוה, מונע את הנכות הרפואית"
הממסד הרפואי ממליץ לכולנו על עריכת בדיקות שונות כדי לגלות בהקדם מחלות וכך להקדים תרופה למכה. במקרה של מ', גבר בשנות ה-30 לחייו, התנהלות לא אחראית של רופא הובילה לאיחור ניכר בגילוי דלקת ריאות, לסיבוכים משמעותיים ולפגיעה חמורה. בעזרת עוה"ד איאד מטאנס הוא הגיש תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית.
האירוע החל כשמ' – בעל חברה בתחום הבניין שגם עובד בה – פנה לרופא המשפחה עקב כאבים בחזה ושיעול. הרופא הפנה אותו לצילום חזה, שפוענח כ"תקין". גם הרופא עצמו קבע אבחן "ריאות נקיות, לוע תקין, ללא סימני מצוקה נשימתית, לב קולות תקינים".
כעבור 10 ימים מ' חזר אל הרופא, והתלונן כי מאז החל השיעול, הוא מתעייף מהר מאוד. הרופא לא ביצע בדיקה קלינית וגם לא הפנה את הגבר הצעיר לדימות או לכל בדיקה אחרת – אלא הסתפק בהמלצה לשוב לביקורת במידת הצורך. חלף שבוע נוסף, ומ' הגיע שוב אל הרופא כשהוא סובל מקוצר נשימה, כאבים בחזה, עייפות רבה וקושי ממשי בביצוע פעולות מאומצות. הפעם הרופא הפנה את מ' למיון, שם התגלו נוזלים בכמות גדולה בריאה השמאלית. כמו כן נמצא ערך CRP (שמהווה אינדיקציה לדלקת) גבוה מאוד, פי 45 מהנורמה!
ניסיונות שונים לטפל בדלקת החמורה, ובהם ניקוז נוזלים מוגלתיים, לא צלחו, ולרופאים לא הייתה ברירה אלא להמליץ על ניתוח טורקוסקופיה. גם לאחר הניתוח המשיך מ' לסבול מקשיי נשימה (שגרמו גם לקשיי שינה), ומעייפות מוגברת גם בעת ביצוע מאמץ מינימלי כמו עלייה במדרגות. ועדה רפואית קבעה נכות לצמיתות בשיעור 30%. הגבר הצעיר שחייו נפגעו באופן בלתי הפיך פנה לעוה"ד איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, על-מנת לתבוע פיצויים בגין האבחון המאוחר.
"לא סביר כי גבר צעיר לא עובר בדיקות בסיסיות"
עוה"ד מטאנס ערך כתב תביעה שמגולל את ההתרחשויות שהובילו לנכות, וצירף חוות דעת של מומחה למחלות ריאה, פרופ' אורן פרוכטר: "לא סביר כי גבר צעיר, ללא כל מחלות בעברו, אשר חוזר לרופא המשפחה לאחר מספר ימים בשל כאבים בחזה ממקור לא ברור, לא עובר בדיקה של סימנים חיוניים, וקל וחומר לא עובר בדיקה גופנית בסיסית", נכתב בחוות הדעת.
פרופ' פרוכטר הגדיר את האיחור באבחון כ"ניכר ובלתי מוצדק". הוא הדגיש כי זו הסיבה להתפתחות מוגלה בחלל קרום הריאה, ומאחר שהיא לא נוקתה בזמן נדרש "טיפול ניתוחי רדיקלי הכולל כריתת חלק מריאה שמאל".
"אם אותו חולה היה מאובחן בזמן, ברמת סבירות גבוהה היה נמנע אותו ניקוז ממושך שלא צלח וכפה על הצוות לבצע ניתוח וכריתת חלק מהריאה", סיכם פרופ' פרוכטר את חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט.
