*כך עולה מסקר חדש שנערך עבור כנס חיפה לפוליטיקה והחברה הערבית בישראל שמתקיים השבוע. עוד עולה מהסקר: 70% מהציבור הערבי נפגעו בצורה משמעותית מהפשיעה, 66% רוצים לשים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני על השולחן*
42% מהערבים בישראל מגדירים עצמם בראש ובראשונה כערבים, 24% מגדירים עצמם בראש ובראשונה כמוסלמים וכ-17% מגדירים עצמם קודם כל כפלסטינים, כך עולה ממצאי סקר חדש שנערך עבור כנס חיפה לפוליטיקה והחברה הערבית בישראל, באוניברסיטת חיפה שמתקיים השבוע. כזהות השנייה, 25% מגדירים עצמם כפלסטינים ו-17% כישראלים. "הזהות של הציבור הערבי בישראל היא היברידית, דינאמית ותלויה במצב הפוליטי הספציפי. הזהות שעולה מהסקר מורכבת ממרכיבים שונים ואינה עשויה מקשה אחת", אומר ד"ר מוחמד ח'לאילה מאוניברסיטת חיפה, מעורכי הסקר.
כנס חיפה הראשון לפוליטיקה ולחברה הערבית בישראל הוא כנס משותף לאוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה והקרן החדשה לישראל. הסקר, שהוצג במלואו בכנס, נערך עבור אוניברסיטת חיפה, והוא בוחן היבטים שונים הקשורים לתפיסת הזהות, הפוליטיקה ותפיסות חברתיות של הציבור הערבי בישראל. המורכבות שעולה בסקר משתקפת גם בדיווח על תחושות ולא רק על הגדרה עצמית: בעוד שרק 17% הגדירו עצמם קודם כל כפלסטינים, כשהתבקשו לדרג מ-1-100 עד כמה הם חשים פלסטינים, הציון הממוצע היה 66. כשהתבקשו לדרג מ- 1-100 עד כמה הם חשים ישראלים הציון הממוצע היה 51. "ממצאי הסקר מראים שהפלסטיניות קיימת, אף כי היא אולי לא נאמרת או מוצהרת. הציבור הערבי לא מחויב בהכרח לתפיסה פוליטית ספציפית, ומתקיימים בו רכיבי זהות קולקטיבית שונים", אומר ד"ר ח'לאילה.
לדבריו של ד"ר ח'לאילה, עם כניסת רע"מ לממשלה התעוררה שאלה בנוגע לעיסוק הגלוי והישיר בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כשאחד ההבדלים בין הפוליטיקה של ח"כ מנסור עבאס לסדר היום של ח"כ איימן עודה ו'הרשימה המשותפת' נגע לחשיבות של העיסוק בסכסוך. מממצאי הסקר עולה כי כמעט שני שלישים מהציבור הערבי לא מסכימים שהימנעות מעיסוק בכיבוש ובזהות הפלסטינית היא תנאי הכרחי לשיפור מצבם של הערבים אזרחי ישראל, לעומת כשליש שכן מסכימים שרק הצנעה של הנושא תביא לשיפור במצבם. רוב המשיבים – 45% – חושבים כי הפתרון העדיף מבחינת הסכסוך הוא פתרון שתי המדינות, לעומת 18% שחושבים שהפתרון העדיף הוא מדינה אחת. כשליש מהציבור הערבי חושבים שאין פתרון שנראה באופק, ולכן צריך לנהל את הסכסוך בצורה שתיטיב את החיים לפלסטינים בעזה ובגדה המערבית. "רוב הציבור הערבי מחויב לפתרון שתי המדינות, אך בדומה לחלקים גדולים בציבור היהודי, גם בציבור הערבי יש חלק משמעותי שלא רואה פתרון אפשרי באופק"", אמר ד"ר ח'לאילה.
לדבריו של ד"ר ח'לאילה, הזהות המורכבת באה לידי ביטוי גם ברמת האמון ואי-האמון שהציבור הערבי נותן במוסדות שונים. רמת האמון הגבוהה ביותר היא בבתי המשפט (48%) ולאחר מכן במדינת ישראל (39%). רמת האמון הנמוכה ביותר ניתנה למשטרה (74% לא הביעו בה אמון) וממש בצמוד לה, מבחינת חוסר אמון, ועדת המעקב העליונה (72% לא הביעו בה אמון). רק 33% הביעו אמון רב במפלגות הערביות (67% לא הביעו בהן אמון). "בסופו של דבר, רוב הציבור הערבי מביע אמון נמוך ברוב המוסדות, כאלה של החברה הערבית וכאלה של המדינה עצמה. בכל זאת, האמון הגבוה יחסית במדינה עצמה מראה שעדיין יש רבים בחברה הערבית שמאמינים בכך שישראל היא מדינה חזקה. יש פה הבעת אמון לכל הפחות ביכולת הביצועית של המדינה. האמון הוא גם תגובת נגד ותולדה של אמונה, שבהשוואה למשטרים אחרים באזור שהסדר המדינתי הפוסט-קולוניאלי בהן קרס, בישראל ישנה יציבות יחסית, שבמסגרתה חלק מזכויותיו של הציבור הערבי נשמרות", אמר ד"ר ח'לאילה.
רוב גדול בציבור הערבי חש שהביטחון שלו נפגע בצורה משמעותית בגלל הפשיעה בחברה הערבית: 46% טענו שהם נפגעו במידה רבה מאוד ועוד 23.5% טענו שהם נפגעו במידה רבה, ובסך הכל, כ-70%. 30% האחרים טענו כי נפגעו במידה מועטה או לא נפגעו כלל. התמיכה במעורבות השב"כ בטיפול בפשיעה מתחלקת כמעט באופן שווה, כש-52% סבורים שלא כדאי לערב את השב"כ לעומת 48% שסבורים שכדאי.
כאמור, ממצאי הסקר המלאים הוצגו במסגרת כנס חיפה הראשון לפוליטיקה ולחברה הערבית שיתקיים באוניברסיטת חיפה בימים א'-ג', ה-20-22.3 והוא שיתוף בין אוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה והקרן החדשה לישראל. הכנס עוסק בשאלה, האם ואיך חל שינוי במצבה של החברה הערבית וביחסה עם המדינה וקבוצת הרוב היהודית, שנה לאחר כניסת רע"מ לממשלה. בכנס נבחנת השאלה האם מתפתחת זהות חדשה בקרב החברה הערבית בישראל? האם הקואליציה הנוכחית תורמת למעמדם האזרחי, ומה המחיר שמשלמת האוכלוסייה הערבית על ההשתתפות בקואליציה? ומה הסיכוי שהקואליציה הבאה תשתף גם היא מפלגה ערבית?
