במשך שנים רבו העריכו בקהילה הרפואית העולמית, כי חולי מחלות שריר נמקיות דלקתיות הם בעלי סיכון מוגבר לממאירות ולמחלת הסרטן. מחקר קליני ייחודי אשר בוצע על ידי חוקרי הקריה הרפואית רמב"ם והמרכז הרפואי המוביל "מאיו קליניק", שבמינסוטה, ארה"ב, מצא כי לא רק שחולים אלו לא היו בשכיחות גבוהה יותר לסרטן, אלא שעל פי הנתונים – בקבוצת החולים שנכללה במחקר נמצאה שכיחות נמוכה יותר של המחלה לעומת קבוצת הביקורת.
במסגרת המחקר, שפורסם לאחרונה בעיתון היוקרתי Rheumatology, בדקו החוקרים נוכחות של מחלות סרטן שונות בפרקי זמן של שלוש שנים, וכן של חמש שנים, מזמן האבחנה של מחלות השריר הנמקית דלקתיות. במחקר לקחו חלק יותר מ-150 חולים, יחד עם קבוצת ביקורת גדולה. מסקירת הנתונים עולה כי בקרב קבוצת החולים, 22% חלו בסרטן, זאת לעומת 33% בקבוצת הביקורת.
לדברי ד"ר שחר שלי, ראש תחום אלקטרופיזיולוגיה קלינית ומחלות עצב שריר, במחלקת נוירולוגיה ברמב"ם, שגם הוביל את המחקר הזה, מדובר בשינוי תפיסתי לגבי חולים אלו: "מחלות שריר דלקתיות הן מחלות מורכבות ומסכנות חיים שיכולות לגרום לתמותה ונכות משמעותית, אם הן לא מזוהות מוקדם", מסביר ד"ר שלי ומוסיף, "אלו מחלות המאופיינות על ידי חולשת שרירים קשה, קשיי בליעה ונשימה ועלייה של אנזימי השריר בדם".
ד"ר שלי מתאר שבמחקר קודם שפורסם נמצא כי שכיחות מחלות הללו מגיעה עד 33 לכל 100,000 אנשים. "עד כה נחשבה מחלה זו כמחלה קשורה להתפתחות סרטן (פאראנאופלסטית), בייחוד בתת אוכלוסיה של חולים ללא נוגדנים נגד השריר בדם (סרו-שלילים), או כאלו עם נוגדנים לחלבון בחילוף החומרים של כולסטרול (HMGCOA). מחקר זה מדגים לראשונה, באמצעות קבוצת ביקורת גדולה, שאין שכיחות גבוהה יותר של סרטן בתת האוכלוסייה הזו".
מלבד הקשר למחלת הסרטן, דבר נוסף שנבדק במסגרת המחקר היה השוואה של מקרי תמותה בחולים עם נוגדנים שונים לשריר, במטרה למצוא סיכוי מוגבר יותר לתמותה בתת אוכלוסייה זו. ד"ר שלי מתאר כי על פי ממצאי המחקר לא היו הבדלים משמעותיים בתתי הקבוצות.
"המשמעות המידית של תוצאות המחקר היא בהשפעה ישירה לשגרה הקלינית היומיומית", אומר ד"ר שלי, "הגילוי משמעותי ובפוטנציאל למנוע הרבה הדמיות מיותרות וקרינה לחולים אלו. בפן הסוציו-פסיכולוגי של מחלה זו, אנחנו יכולים להוריד את רמת החרדות של החולים להתפתחות הסרטן כנתון שמלווה את האבחנה למחלות שריר דלקתיות מסוג זה".
למחקר: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35285492/
