מה מותר לפוליטיקאים בפייסבוק ומה אסור?

עו"ד אבי גולדהמר, הכהן הגדול של הרשויות המקומיות. צילום יח"צ

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית: ראשי ערים רשאים להעלות לחשבונות של הרשות המקומית ברשתות החברתיות תכנים הכוללים את שמם, תמונתם ודבריהם

השופט יצחק עמית ביטל צו שאסר באופן גורף על ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, לדווח על פועלו בחשבון הפייסבוק של העירייה ∙ במקביל אישר צו להסרת פרסומים ספציפיים שאין להם תכלית אינפורמטיבית ∙ עוה"ד אבי גולדהמר, שעתר בשם פרץ: ראש העיר הוא המייצג של הרשות בעיני התושבים

רשתות חברתיות הן זירות פופולריות מאוד, ועל כן ראשי רשויות מקומיות בוחרים להשתמש בהן על-מנת לשמור על קשר רציף עם התושבים. אפיק אחד הוא החשבונות של הרשויות עצמן ואפיק נוסף הוא דפים אישיים של ראשי הערים. על החשבונות הציבוריים חל באופן טבעי חוק דרכי תעמולה, האוסר על שימוש במשאבי ציבור לצורך תעמולת בחירות – ובאופן טבעי עולה השאלה מהו פרסום חדשותי ומהי תעמולה. סוגיה זו עמדה במרכזם של עררים שהגישו (בנפרד) ראש עיריית קריית אתא יעקב פרץ וראש עיריית טירת הכרמל אריה טל לוועדת הבחירות המרכזית. לנוכח הדמיון בין המקרים החליט יו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית, לדון בהן במאוחד.

הצורך בהגשת הערר נוצר לאחר שוועדת הבחירות האזורית חיפה דרשה להסיר פרסומים שונים מחשבונות הפייסבוק של שתי הרשויות המקומיות. כמו כן הוציאה הוועדה האזורית צו מניעה לגבי כל פרסום עתידי שבו יופיע שמו של ראש העיר, תמונתו, דבריו ומסריו, "כל עוד אין בכך צורך חדשותי ברור".

את הערר בעניין יעקב פרץ הגיש עו"ד אבי גולדהמר. עו"ד גולדהמר טען כי הפרסומים שאותם בחנה הוועדה האזורית עונים להגדרה של "דיווח אינפורמטיבי על פעילותה היומיומית של הרשות", וכי ברוב הפרסומים בחשבון של עיריית קריית אתא ראש העיר פרץ כלל לא מופיע. עוד טענה הייתה כי נוכחותו של פרץ באירועים שדווחו לציבור דרך פייסבוק הייתה מתבקשת, שכן הוא זה שמייצג את הרשות בעיני התושבים. נימוקים נוספים לעתירה היו העלות הזניחה של התכנים שלא קודמו בתשלום, והעובדה שממילא מועד הבחירות המקומיות הבאות עדיין רחוק.

השופט יצחק עמית קיבל את טענותיו של עו"ד גולדהמר לעניין הצו הגורף ואת הטענות הדומות שעמדו בבסיס הערר בעניין עיריית טירת הכרמל. החלטת השופט עמית כוללת התייחסות לכך שאין הגדרה ברורה בחוק למונח 'תעמולת בחירות', וכי הפסיקה המקובלת מבוססת על 'מבחן התכלית הדומיננטית' – כלומר, אם בעיני הבוחר הסביר מטרת פרסום מסוים היא להשפיע על הבוחרים בבואם להצביע, זוהי תעמולה.

הקריטריונים הרלוונטיים למבחן התכלית הם הקרבה למועד הבחירות, היקף הפרסום ועלותו, מידת הדיוק שלו, זהות היוזם, השאלה האם מדובר בפרסום שגרתי או בפעולה חד-פעמית והשאלה האם ישנה תכלית לפרסום שאינה בעלת היבט תעמולתי. בנוסף הציע השופט עמית להחיל את הכלל 'אם יש ספק – אין ספק', וזאת מתוך גישה פרשנית מחמירה שנועדה למנוע שימוש לרעה במשאבי ציבור.

על סמך הקריטריונים הנ"ל החליט יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שלא להתערב בהחלטת ועדת הבחירות האזורית חיפה לגבי הסרת הפרסומים הבעייתיים הספציפיים מחשבונות הפייסבוק של עיריית קריית אתא ועיריית טירת הכרמל. יחד עם זאת הוא קיבל את העררים לגבי הפרסומים העתידיים ברשתות החברתיות – וביטל את הצווים המונעים באופן גורף את פרסום שמם, תמונתם ודבריהם של ראשי העיריות.

Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.