פרופ' סלמן זרקא פרויקטור הקורונה בכנס באוניברסיטת חיפה:

"אולי בשלב מסוים נפסיק לספור את מספר החיסונים – כמו בחיסון השפעת שאנחנו מקבלים כל שנה"

"כיום רק 15% מאוכלוסיית העולם מחוסנת נגד נגיף הקורונה, ומכאן הופעתו של וריאנט חדש היא ודאית, השאלה היא רק מתי הוא יגיע", כך אמר היום פרופ' סלמן זרקא פרויקטור הקורונה ומנהל המרכז הרפואי זיו, בכנס השנתי הבינלאומי של האגודה הישראלית למדע המדינה שמתקיים באוניברסיטת חיפה.

עוד אמר פרופ' זרקא כי "נכון, לא חייבים, אין תקנות, אין צווים אבל בהחלט מומלץ  לכל מי שרוצה לצמצמם את הסיכוי שלו להידבק לעטות מסכה, הנגיף עדין כאן. אנחנו כרגע בתקופה של בין הגלים, יש כיום בין חמישה לעשרה אנשים שמגיעים לאשפוז מדי יום בגלל הקורונה, לא עם קורונה, כך שהקורונה עדין כאן ואף אחד לא יודע מה יהיה ומתי יהיה הגל הבא".

לדבריו, כיום כל העולם מבין שצריך לפחות שלוש מנות של חיסונים. "אולי בשלב מסוים נפסיק לספור את מספר החיסונים – כמו בחיסון השפעת שאנחנו מקבלים כל שנה בחורף ולא סופרים. לצערי אנחנו עדין לא שם אבל אנחנו בדרך לשם".

בהתייחסו לקשר בין השלטון לציבור אמר פרופ' זרקא כי "אנחנו מנסים לצמצם את השליטה המרכזית הממשלתית ולתת לאזרחים את היכולת להגן על עצמם ולשלוט על גורלם ועל חייהם. המעבר מריכוזיות ממשלתית לאחריות של הפרט זה חלק מההסתכלות העתידית שלנו והרצון של לדייק את התגובה, זה חלק מאוד מאתגר. יש שונות גדולה בחברה הישראלית ואין ספק שהקורונה כבעיה חברתית מייצרת הרבה שונות שאנחנו חייבים לתת לה את המענה".

לדבריו, אחד הדברים שנמצאים בתהליכי חשיבה היא ההתייחסות  לתורים בבדיקות ה- PCR  והאנטיגן. "אולי נצליח לגמור עם זה ולהגיד לאזרחים תעשו בדיקה מול המצלמה בבית, אנחנו נפקח ונאשר אותה. אנחנו בדיוק בתוך התהליך הזה בו לאזרח יש יותר שליטה ואחריות על עצמו", אמר פרופ' זרקא.

פרופ' סיגל סדצקי, ששימשה כראש שירותי בריאות הציבור בזמן פרוץ מגפת הקורונה, התייחסה בכנס להחלטה לסגור את גבולות המדינה. "ארגון הבריאות העולמי יודע שבשביל לשמור על סחר, לשמור על כלכלה, צריך לשמור על גבולות פתוחים ולכן הרעיון שאנחנו הולכים לסגור גבולות  היה רעיון מהפכני שדרש המון אומץ בעיקר מבחינה דיפלומטית", אמרה פרופ' סדצקי.

לדבריה, השאלה מי צריך לנהל את המגפה, מערכת הביטחון או מערכת הבריאות, היא שאלה מכרעת שליוותה את ההנהגה מתחילת המגפה. "מתחילת המגפה תוכניות המגרה של מדינת ישראל לא היו על פנדמיה באופן עקרוני. אבל כן הייתה לנו תורת לחימה לפנדמיית שפעת ושם נאמר שברגע שאנחנו עוברים לפנדמיה הניהול עובר להיות של מערכת הביטחון… זה לא קרה. אחד היתרונות של מערכת הביטחון היא גמישות כח האדם. למערכת הבריאות בישראל אין את היכולות לגייס כח אדם ולהגדיל את  הקיבולת שלה בצורה משמעותית ולצבא יש. מצד שני האירוע הוא בריאותי. בסופו של דבר חלק מהסמכויות הועברו למפקדת אלון, אני לא ראיתי הצלחות הרבה יותר גדולות של מערכת הביטחון לעומת מערכת הבריאות", אמרה פרופ' סדצקי.

The post "אולי בשלב מסוים נפסיק לספור את מספר החיסונים – כמו בחיסון השפעת שאנחנו מקבלים כל שנה" appeared first on פוזיציה!.

לא על הבשמים בלבד:

דגים מהים האדום, צדפות מהנילוס וקערות מפטרה היו חלק מהמסחר בדרך הבשמים הקדומה

            דגים מהים האדום, צדפות מהים התיכון והנילוס וקערות יוקרתיות מפטרה, בירת הנבטים: מחקר ארכיאולוגי חדש שופך אור על השיירות שנעו ב"דרך הבשמים" הקדומה, שחצתה את המדבר הערבי, דרך מרחבי הנגב בדרכה לנמלי הים התיכון. "כשבוחנים את הרכב הסחר ניתן לזהות בו שלוש מגמות מרכזיות: סחר בין-יבשתי עם ציר מרכזי לדרום מזרח אסיה, סחר בינלאומי שחיבר בין המקורות הימיים ובעיקר בין ים סוף והים התיכון וסחר מקומי, שהיווה את 'החגורה הכלכלית' של הדרך וסיפק את חומרי הגלם והמזון לצועדים בדרך", מסביר פרופ' גיא בר-עוז מבית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, שעומד בראש קבוצת המחקר החופרת באשפות העתיקות שהצטברו בתחנות הדרכים לאורך הדרך.

            דרך הבשמים הקדומה, ששגשגה בין המאות השלישית לפני הספירה לשלישית לספירה, התפרסמה בעיקר בזכות מיני התבלינים והבשמים שהובלו דרכה מאזור דרום מזרח אסיה, דרך מדבריות ערב ועד לנמלי הים התיכון. עורק ראשי של הדרך עבר באזורנו, מפטרה, דרך מכתש רמון והר הנגב ועד לנמל עזה. עדויות היסטוריות מתעדות את הביקוש למוצרי היוקרה שהובאו מהמזרח וכללו את הקינמון, פלפל שחור, וניל, כמון, כורכום וזנגביל (ג'ינג'ר). בשנים האחרונות שרידים של חומרים אלו מתגלים באתרים ארכאולוגים, כולל באתרים בישראל. ניתוח כימי של קנקנים בתל דור גילה שרידים של קנמון. בדומה, בירושלים, התגלו קנקנים עם שרידי וניל ושאריות של כורכום התגלו בשיניים של אדם שנקבר במגידו. עיקר המחקר הארכיאולוגי שנערך עד כה התמקד בעיקר במרכזי הצריכה בקצה הדרך, אליהם הובלו הסחורות.

            במחקר חדש שערכו פרופ' בר-עוז, הדוקטורנט רועי גלילי מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' גדעון אבני, ד"ר טלי אריקסון-גיני וד"ר יותם טפר מרשות העתיקות, ד"ר דניאל פוקס מאוניברסיטת קיימברידג' ותלמידת המחקר נופר שמיר מאוניברסיטת חיפה, ביקשו החוקרים להתמקד באיתור חומרי הגלם שעברו לאורך הדרך על ידי השיירות עצמן ובמסע שעברו. לשם כך, הם חפרו ערמות אשפה שהצטברו בשלוש תחנות דרכים מרכזיות בנגב: באורחן מור (מואה) ושער רמון (חאן סהרונים), ששימשו אכסניות לשיירות הסוחרים ובמצד נקרות, ששימש כעמדת משמר להגנה על הדרך. "בתוך שרידי האשפות קיווינו למצוא את שרידי המזון והכלים ששימשו להכנת המזון. בכלל זה רצינו להעזר במגוון חומרי הגלם שהתגלו במטרה לקבוע את הכווניות של הסחר. האם שיירות הסוחרים הובילו מוצרים רק מהמזרח למערב, או שהסחר פרח בכוון ההפוך והשיירות חזרו עמוסות גם בדרך חזרה. אלה שאלות שעד היום היה לנו מעט מאוד ידע ארכיאולוגי לגביהן", הסביר פרופ' בר-עוז.

            הממצאים שהתגלו מעידים על כך שאנשי השיירות נשאו עימם גם סחורה אזורית יותר – בעיקר דגים ומאכלי ים. החוקרים מצאו עצמות דגים, וכמה סוגים של פירות ים: שיירי צדפת מאכל שמוצאה מהנילוס וכן כמה שיירים של צדפות מאכל מהים התיכון ומים סוף. באשפות התגלו גם צבתות של סרטנים של מים מתוקים. בין הממצאים התגלו גם מגוון זרעים של פירות, דגניים וקטניות. ריבוי גלעיני זיתים ותמרים משקף את חשיבות העורף החקלאי בכלכלת הדרך. עוד מצאו החוקרים שברים של כלי חרס וזכוכית נבטיים יוקרתיים.

            החוקרים מצאו עדויות גם לכלכלה מקומית שתמכה, כאמור, בשיירות המסחר. בחפירות נמצאו עצמות צאן, חזירים ובשר צייד, קליפות ביצי תרנגולת ושפע של מזון מן הצומח. לדבריו של פרופ' בר עוז, אלה הם ככל הנראה העדויות לאוכל ולמזון שהמתין לאנשי השיירות באותם ח'אנים לאורך המדבר. "הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", סיכמו החוקרים.

המחקר המלא: https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/caravanserai-middens-on-desert-roads-a-new-perspective-on-the-nabataeanroman-trade-network-across-the-negev/9118D79ACF528D4FCDEABCE017A0E03A

The post מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה: דגים מהים האדום, צדפות מהנילוס וקערות מפטרה היו חלק מהמסחר בדרך הבשמים הקדומה appeared first on פוזיציה!.

"שוק המזון הוא משהו שעוד לא לגמרי פיצחנו אותו, אני חושבת שצריך לעשות חשיבה חדשה לגביו", אמרה אמש עו"ד מיכל כהן הממונה על התחרות, בכנס השנתי בדיני תחרות שארגנה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

עוד אמרה עו"ד כהן, "בכל הקשור ליוקר המחיה, אנחנו צריכים לחושב מחוץ לקופסא ואם יש משהו שעוד לא עשינו ואנחנו צריכים לעשות אותו אז כן לעשות אותו. מצד שני, אנחנו לא צריכים 'להתחלק על השכל'. אנחנו כן צריכים להיות מקצועיים, להיות מבוססים, להבין מה קורה בעולם ולא לעשות שטויות".

בכל הקשור לתפקיד רשות התחרות אמרה עו"ד כהן כי "אנחנו רשות מקצועית ונשאר רשות מקצועית. אנחנו נאכוף רק על בסיס מקצועי וראייתי. למשל, בסוגיות של אכיפה נגד מונופולים, נבצע ניתוח כלכלי לפני שאנחנו עושים משהו".

עו"ד כהן הדגישה בדבריה את החשיבות של רשות התחרות, בעיקר בתחום ההרתעה. "העובדה שאנחנו רואים את הנעשה בשווקים, בטח לגבי עבירות פליליות אבל גם לגבי עסקאות ולגבי הסדרים כובלים… יש השפעה דרמטית על יוקר המחייה. אנחנו צריכים להמשיך לאכוף ואנחנו לא מחכים שההפרות האלה יפלו עלינו מהשמים. אנחנו יודעים שצריך לחפש. בקרטלים ובתיאומים אופקיים אנחנו הבנו שתוכנית החסינות זה לא מה שיעמיד קרטליסטים בתור ליד הדלת כמו שזה קורה בארצות הברית".

"אין לנו חשש להתמודד עם מונופלים או עם גופים גדולים. אם ישנן ראיות, זה לא משנה מי עומד מולנו. אנחנו רוצים שהאכיפה שלנו תאתגר את הקצוות. באכיפה מול מונופולים זה תמיד יהיה ככה, כי תמיד בעלי עסקים הולכים על הקו הדק שבין תחרות לבין התנהגות אנטי תחרותית. קשה להבחין בדברים האלה ולכן גם אנחנו צריכים לאתגר את עצמנו", אמרה.

בדבריה התייחסה ען"ד כהן לנושא של אכיפת התחרות הישראלית על חברות זרות. "הכפר הגלובלי מגיע כמובן גם אלינו, לא נקבל את הניסיון הזה לדחוק את האחריות מחברות זרות. בסוף נקבל את החומר ואם צריך לאכוף בעניין הזה אנחנו גם נאכוף. אני רוצה לקדם בכהונה שלי שיתוף פעולה עם רשויות זרות. קורה מצב שיש אצל רשות תחרות זרה את כל החומר ובעצם אנחנו צריכים לרדוף אחרי החברות, אני חושבת ששיתוף פעולה שיאפשר העברת מסכמים הוא טוב לרשויות התחרות הוא מקצר תהליכים ומגביר את יכולת האכיפה", אמרה עו"ד כהן.

The post "שוק המזון הוא משהו שעוד לא לגמרי פיצחנו אותו, אני חושבת שצריך לעשות חשיבה חדשה לגביו" appeared first on פוזיציה!.

אוניברסיטת חיפה אישרה תקנון חדש למניעת הטרדות מיניות ובמרכזו: יוקם בית דין מיוחד לנושאי הטרדות מיניות והתעמרות בעבודה ובראשו תעמוד שופטת בדימוס חיצונית לקהילת האוניברסיטה. גם בראש ערכאת הערעור תעמוד שופטת בדימוס, גם היא חיצונית לקהילת האוניברסיטה וגם התובע/ת יהיו עורכי דין מקצועיים שאינם מקהילת האוניברסיטה. לצד השופטת שתעמוד בראש בית הדין, הרכב בית הדין יכלול שני חברים נוספים שיקבעו בכל הליך על פי שיקול דעת השופטת, מתוך שלוש רשימות של חברי בית הדין, שיוצעו על ידי ארגוני הסגל האקדמי, ועד הסגל המנהלי ואגודת הסטודנטים. החברים באותן רשימות לא יהיו חברים פעילים בגוף שהציע אותם. בכך הופך בית הדין להיות עצמאי לחלוטין, חיצוני ובלתי תלוי בגופים הפנימיים השונים באוניברסיטה.

התקנון החדש הוא פרי עבודה משותפת של הנציבה למניעת הטרדות מיניות, בשיתוף חברי סגלי האוניברסיטה, אגודת הסטודנטים, אנשי משפט ובליווי מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית – חיפה והצפון. "התקנון החדש הינו חדשני ותורם ליצירת סביבה בטוחה באוניברסיטה לכל באיה. המטרה המרכזית הייתה לייצר בית דין עצמאי ומקצועי שישקף את המחויבות שלנו למאבק בלתי מתפשר בהטרדות מיניות", אמרה הנציבה למניעת הטרדות מיניות, פרופ' ענת דרך זהבי.

התקנון החדש מקיף את כלל הפעילות במקרים של הטרדות מיניות – כולל במקרים שבה אין תלונה רשמית והנציבה מחליטה לפתוח בחקירה גם ללא תלונה. התקנון שם דגש על הסיוע, התמיכה והליווי בנפגע או הנפגעת לכל אורך התהליך, מדגיש את חובת הדיווח במקרים שבו נודע מידע לגבי הטרדה מינית וקובע כי יש לקבל החלטה תוך 7 ימים מרגע הגשת תוצאות הבדיקה של הנציבה לגבי אופן הטיפול במקרה. כמו כן, סעיף מיוחד מוקדש לחובת כל חבר וחברת סגל באוניברסיטה לעבור לומדה בנושאי הטרדה מינית– כאשר אי ביצוע הלומדה הוא מעתה עבירת משמעת בפני עצמה.

כאמור, מרכז השינוי נוגע להקמת בית הדין המיוחד לנושאי הטרדות מיניות והתעמרות בעבודה. נשיא האוניברסיטה יהיה זה שימנה את ראשת בית הדין ואת ראשת בית הדין לערעורים – שופטת או שופט בדימוס, עם העדפה לשופטת.

התקנון החדש שם דגש על שקיפות ההחלטות. ההחלטה לגבי אימוץ או דחיית המלצת הנציבה תפורסם תוך 14 ימים באתר הנציבות. פסק דין חלוט של בית הדין יפורסם תוך 14 ימים באתר הנציבות. פסק הדין של בית הדין לערעורים יפורסם תוך 30 ימים. הפרסום ייעשה ללא ציון שם או פרטים של הנפגע/ת – אלא אם הם עצמם יבקשו אחרת. שם הנילון/ה יפורסם, אלא אם הוחלט על ידי בית הדין שלא לפרסמו. במקרים כאלה, יכולים נשיא האוניברסיטה, הרקטור או סגן הנשיא והמנכ"ל לפנות לבית הדין ולבקשם לפרסם בכל זאת את השם מחמת שינוי הנסיבות.

"התקנון החדש משקף את ההתחייבות שלנו לאפס סובלנות כלפי הטרדות מיניות. הוא מחייב את כולנו – מראשון העובדים ועד להנהלה לעשות ככל הניתן כדי לאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו סביבת עבודה בטוחה ונוחה", אמר רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי.

The post אוניברסיטת חיפה אישרה תקנון חדש למניעת הטרדות מיניות: בית דין מיוחד לנושאי הטרדות מיניות בראשות שופטת בדימוס חיצונית appeared first on פוזיציה!.

*רקטור אוניברסיטת חיפה פרופ' גור אלרואי העניק תעודה הוקרה לד"ר אלרעי-פרייס במסגרת הכנס "בריאות שוויונית לכולם שנערך באוניברסיטה*

            אוניברסיטת חיפה העניקה תעודה הוקרה לד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בהוקרה על פועלה ומסירותה במאבק בנגיף הקורונה ולעשייתה המבורכת למען קידום בריאותם של כלל האוכלוסיות בישראל. בעת הענקת ההוקרה, במהלך הכנס "בריאות שיוויונית לכולם", נעמדו מאות המשתתפים והמשתתפות והצטרפו במחיאות כפיים ארוכות בהוקרה לד"ר אלרעי פרייס.

            "אחד הדברים החשובים הוא לדאוג לחוליות החלשות בחברה ולחזק אותן. זאת לא חכמה לחזק את החזקים ולאפשר להם להגיע לבד לאן שהם מגיעים. החובה שלנו כבני אדם לדאוג לאנשים שיותר קשה להם לדאוג לעצמם", אמרה ד"ר אלרעי פרייס בדבריה, שפתחו את הכנס.

            הכנס שנערך בשיתוף עמותת ואהבת – בריאות שוויונית לכולם והחוג לסיעוד של אוניברסיטת חיפה, עסק בהיבטים רפואיים, סיעודיים ופסיכו-סוציאליים ברפואת חסרי וחסרות מעמד. לדברי ד"ר אלרעי פרייס צריך לייצר חלופות שדואגות למהגרים שנמצאים בארץ וזאת ע"י הקמת מרפאות ממשלתיות לשירות ייעודי, החלת ביטוח חובה לכל מהגר מועסק, או להכליל אותם בצורה אמתית בחוק ביטוח בריאות ממלכתי כך שהם באמת יקבלו את כל התנאים הנדרשים להם.

The post אוניברסיטת חיפה מוקירה את ד"ר שרון אלרעי פרייס: "על מסירותה במאבק בנגיף הקורונה" appeared first on פוזיציה!.

            מיכאל ויינר התמנה לתפקיד סגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת חיפה. "למיכאל יש ניסיון עשיר באוניברסיטה ומחוצה לה ואני בטוח שהוא יעזור לנו להוביל את אוניברסיטת חיפה אל המטרות הגדולות שהצבנו לעצמנו ובראשן להיות אוניברסיטה שמשפיעה על הסביבה ועל החברה", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין.

"אני שמח להיכנס לתפקיד החשוב של מנכ"ל האוניברסיטה. אוניברסיטת חיפה התברכה בהון אנושי יוצא מהכלל ואני משוכנע שיחד עם כל העובדים והעובדות נדע לסייע לאוניברסיטה להמשיך ולהתפתח כמוסד מחקרי מצטיין, שקשור בקשר עבות במרקם החברתי של העיר חיפה והצפון כולו", אמר מר ויינר.

מיכאל ויינר, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים של האוניברסיטה העברית והוא בעל ניסיון עשיר ורב שנים בתחום ניהול הכספים והפיתוח העסקי.  הוא כיהן כסמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי של האוניברסיטה בין השנים 2017-2021 ובתפקידו זה היה אחראי על ניהול הכספים ותקציב האוניברסיטה, רכש ולוגיסטיקה, כל היבטי הביטוח והשכר של חברי וחברות סגלי האוניברסיטה. בעברו כיהן מר ויינר כסמנכ"ל כספים וכלכלה של חברת נמל חיפה, סמנכ"ל הכספים וה-IT של סולתם מערכות, סמנכ"ל כספים ובקרה של חברת רפאל , כשבתפקיד זה היה בין המובילים של מעבר רפאל מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית. מר ויינר מכהן כיו"ר הדירקטוריון של בית הספר לתיירות של האוניברסיטה ודירקטור בחברת "כרמל" – החברה הכלכלית של האוניברסיטה.

            אוניברסיטת חיפה נמצאת בתהליך שהחל לפני כארבע שנים להעמקת הנוכחות שלה במרחב העירוני של חיפה, כשגולת הכותרת של מהלך זה הוא פתיחת קמפוס העיר ע"ש לורי לוקי. לפני כחצי שנה הכריזה האוניברסיטה על מחויבותה לעמוד ב-17 המדדים של האו"ם לפיתוח אנושי בר קיימא (SDG), מהלך שכולל צעדים אקדמיים ומנהליים רבים.

The post מיכאל ויינר התמנה לסגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת חיפה appeared first on פוזיציה!.

אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת ZAYED מאיחוד האמירויות חתמו אתמול על הסכם לשיתוף פעולה אקדמי, שיתמקד במחקר משותף ובחילופי סגל וסטודנטים. על ההסכם חתמו שרת התרבות והנוער (Culture and Youth) של איחוד האמירויות ונשיאת אוניברסיטת ZAYED נורא בינת מוחמד אל קאבי (H.E Noura bint Mohammed Al Kaabi) ונשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין. טקס החתימה התקיים באופן וירטואלי במעמד שגריר ישראל באיחוד האמירויות אמיר חייק ושגריר איחוד האמירויות לישראל, מוחמד מחמוד אל חאג'ה (Mohamed Mahmoud Al Khaja ).

"אל מול האתגרים המשותפים של כלל האנושות אל מול שינויי האקלים, שיתוף פעולה אקדמי מסוג זה הוא הדרך שלנו לשמור על הבית של כולנו – על כדור הארץ", אמר פרופ' רובין.

"השותפות הזו תיצור אפשרויות חוצות גבולות לסטודנטים, חברי סגל ולקהילה כולה. אני מאמינה שביחד נוכל להוביל חידושים בתחומי אבטחת מזון ומים, מדעי הים וניהול משאבי טבע", אמרה השרה אל קאבי.

פרופ' רובין, שכיהן במשך כעשור כנציגה של אוניברסיטת NYU בשלוחה שלה באבו-דאבי פתח את דבריו בברכות בערבית ואמר כי חתימת ההסכם היא סוג של סגירת מעגל עבורו וסיים את דבריו, בערבית גם כן, כשברך את איחוד האמירויות לכבוד חגיגות היובל שלה, בחודש הבא. "בשנה הבאה גם אנחנו נחגוג את שנת ה-50 של האוניברסיטה ואני מקווה שעד אז נוכל כולנו להיפגש כאן בקמפוס שלנו שעל הר הכרמל", אמר פרופ' רובין.

על פי הסכם שיתוף הפעולה, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת ZAYED ישתפו ידע אקדמי במגוון תחומים, בין היתר במדעי הים, חינוך, ניהול משאבי טבע ועוד ואף יקיימו פרויקט מחקר משותפים בתחומים אלה. כמו כן, שני המוסדות יקיימו חילופי סטודנטים וסגל ויפעלו לקיום של ימי עיון, כנסים וסמינרים משותפים.

בטקס החתימה השתתפו מטעם אוניברסיטת חיפה סגן הנשיא לבינלאומיות וקיימות מר ברוך מרזן ומנהלת קשרי ממשל, קהילה וקשרי חוץ גב' הילה אלראי. מהצד האמירתי השתתפו הרקטור פרופ' קלייטון מקנזי והמשנה לרקטור לנושאי מחקר, פרופ' מייקל אלן.

The post אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת ZAYED מאיחוד האמירויות חתמו על הסכם לשיתוף פעולה appeared first on פוזיציה!.

גביע ישראל בריקודים סלונים – ספורטיביים 2021 "Israel Cup Dance" שיערך בחיפה בחודש הבא, הוא הראשון מתוך סדרת תחרויות שיתקיימו במהלך השנים 2021-22 בהשתתפות ספורטאים מכל הארץ, בקטגוריות: ילדים, בני נוער ומבוגרים.

האירוע מיועד למעריצי תרבות ואומנות הריקוד. המארגנים מבטיחים אירועים ברמה אחת מעל למה שהיה בישראל עד היום. ההפקה מקצועית ואווירה טובה. מופעים מרשימים של רקדנים ו"שואו'" מיוחד,המשלב מחול ברמה גבוהה ומוזיקה ממחזות זמר, סרטים ועוד.  

לדברי המארגנים " התחרות תהיה "קונצרט" של ריקוד, מוזיקה, צבעים, קולות ושמחת חיים לה אנו זקוקים בתקופה קשה זו של מגפה "קוביד 19". מעבר למוזיקה המופע של הרקדנים והרקדניות כולל תלבושות מושקעות ומפוארות. המופע מתאים לכל המשפחה.

האמרגן והמפיק של האירוע איבגני זסלבסקי, (ג'ניה) מאסטר באלרון אומר "האמוציות ששוררות ותחושת הניצחון – הם חלק בלתי נפרד מהתחרויות בריקודים סלונים". כמות המשתתפים המשוערת ביום התחרות  כ- 1,000 משתתפים בני נוער והורים, בכפוף להנחיות והגבלות משרד הבריאות.

ארגון רקדנים "פאנל ישראלי" לוקח חלק בתחרות עם 10 מועדונים מכל הארץ. ה”פנאל הישראלי” חבר בארגון העולמי   WDO, World Dance Organization –. השאיפה בעתיד לקיים תחרות בינלאומית בחיפה יחד עם הארגון העולמי, כאשר משרד הבריאות יאפשר את הכניסה ל תיירים וקיום תחרויות בינ"ל בישראל. 

בחיפה פועלים מספר רב של מועדוני ריקודים: ריקודים סלונים, ריקודים מודרניים, בלט, מחול, וסגנונות נוספים ומגוונים של ריקוד שעיריית חיפה מעודדת ותומכת.  בעיר חיפה לוקחים חלק בפעילות ילדים, בני נוער ומבוגרים

 Israel Cup Dance הינה התחרות הארצית הראשונה שמערבת לא רק את הספורטאים והוריהם, אלא גם את תושבי חיפה וכלל הציבור בארץ שיבואו ליום התחרות.  המארגנים יעלו קמפיין פרסומי שמטרתו להזמין את התושבים לקחת חלק באירוע זה.  הפרסום החל ברשתות החברתיות בעברית והן ברוסית אם זה ב Facebook  וכן ב Instagram

לאורך כל התחרות יהיו במקום דוכני מזון, דוכנים שונים, אזורי צילום, ויועצים לאורח חיים בריא ורפואה אסתטית .

אודות התחרות: תאריך: 06 נובמבר  2021

מיקום: אוניברסיטת חיפה, בניין המדרגה, אולם הספורט  שעות התחרות: 08:00 – 24:00

לפרטים נוספים:  איבגני זסלבסקי, (ג'ניה) מאסטר באלרון, מארגן ומפיק טל:  058-4442823 דוא"ל   ladanza.israel@gmail.com  

The post גביע ישראל בריקודים סלונים ולטיניים appeared first on פוזיציה!.

אוניברסיטת חיפה תפתח את שנת תשפ"ב ביום ראשון הקרוב, ה-10.10.2021 כשהיא מצטרפת למאבק הגלובלי ולעמידה במדדי האו"ם להתפתחות ברת קיימא של האנושות (SDG) תוך שהיא מתמקדת במחקר והוראה בתחומי הקיימות הסביבתית והחברתית. כחלק ממחויבות זו, תפתח האוניברסיטה את המוקד לחקר הפוליטיקה של אי שוויון, מוקד חיפה לקיימות סביבתית, החממה לחקר הדתות ועוד. "אוניברסיטת חיפה פועלת במרקם ייחודי של הר-עיר-ים, מה שהופך אותנו למעבדה חיה למחקרים בתחומי הסביבה אדם והחברה. האוניברסיטה ממשיכה להיות מחוייבת לקחת חלק פעיל במרקם החברתי של חיפה, הצפון ומדינת ישראל כולה", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין.
"היתרון והייחוד של אוניברסיטת חיפה הוא ביכולת להוביל מחקר של קיימות סביבתית ומחקר של קיימות חברתית. המחויבות שלנו היא לקיים מחקר והוראה שמסוגלים להתמודד עם האתגרים הגדולים של האנושות במאה ה-21", הוסיף רקטור האוניברסיטה פרופ' גור אלרואי.
שנת הלימודים תשפ"ב תפתח באוניברסיטת חיפה כשהלימודים יתקיימו עד כמה שניתן בקמפוס, בכפוף לתו הירוק – לסטודנטים ולאנשי סגל. כל השיעורים יועברו באופן מקוון עבור הסטודנטים שאין להם תו ירוק. לשם כך, הוקמו 20 כיתות היברידיות חדשות, שיתווספו לשש הכיתות הקיימות.

לאחר שנה וחצי של לימודים מקוונים באופן מלא, הפקנו לקחים רבים לגבי היתרונות והחסרונות של הלימודים המקוונים. הפורמט של חלק ניכר מהקורסים המתוקשבים לכלל הסטודנטים שודרג לסרטונים קצרים של בן 8-10 דקות, שימוש בגרפיקה, אנימציה וכד'. הקורסים החדשים נותנים דגש רב לעידוד למידה פעילה, למידה שיתופית ולמידת חקר.
האוניברסיטה אף רכשה תוכנות שמשפרות את הלימודים המתוקשבים כמו תוכנות של קריאה שיתופית, תוכנות המאפשרות שימוש בטלפונים הניידים ככלי לימודי במהלך השיעורים, הוכנסו תכונות המאפשרות יצירת פודקאסטים ועוד.

בשנת הלימודים תשפ"ב יפתחו מספר מסלולים חדשים, בין היתר תוכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה, מדעי המדינה) לתואר ראשון, תוכנית לתואר שני בחוג להפרעות בתקשורת עם התמחות בטכנולוגיות חדשות, הוקם בית ספר ראשון מסוגו בארץ לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, שודרג אשכול מדעי הנתונים והסייבר ועוד.
השנה תחנך הרכבלית, שתחבר בין האוניברסיטה לתחנת מרכזית המפרץ ותספק דרך תחבורה קלה ובעיקר – ירוקה – לסטודנטים ולאנשי הסגל.

The post אוניברסיטת חיפה מצטרפת בשנת תשפ"ב למאבק הגלובלי לפיתוח בר קיימא של האנושות appeared first on פוזיציה!.

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים שופך אור על "הפרוזדורים האקולוגיים" שדרכם הגיעו בני האדם הקדמון מאפריקה ללבנט

            מכרסם שחי לפני כ-100 אלף שנים במדבר יהודה חושף עדות ל"פרוזדור אקלימי" מאפריקה לאירופה – "פרוזדור" בו שרר אקלים יבש פחות, שאולי היה זה שסייע לבני האדם הקדומים לחצות את המדבריות שבין הסוואנה האפריקאית והלבנט. כך נטען במחקר חדש שפורסם בכתב העת PNAS אותו הוביל ד"ר איגנסיו לזגבסטר מאוניברסיטת חיפה ומהמוזיאון לטבע בברלין יחד עם שותפים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת מונפלייה, האוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ורשות העתיקות. המחקר מתאר מכלול עצמות של תת מין של חולדת הרעמה, מכרסם גדול ונדיר שחי כיום במזרח אפריקה והתגלה בחפירות של רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בשנת 2016. "הצלחנו להפיק DNA מהעצמות הקדומות במעבדה לפלאוגנומיקה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט —ה-DNA הקדום ביותר שהופק מעצמות באזורנו עד כה. ניתוח גנטי ומורפולוגי מעלה שמדובר בתת-מין של חולדת הרעמה שחיה כיום במזרח אפריקה. כלומר, מדובר בבעלי-חיים מאוד-מאוד קרובים ולכן אם היום מין זה חי באזורים לחים, רוב הסיכויים שגם לפני כ-100 אלף שנים תת המין שמצאנו היה זקוק לאותם התנאים", אומרים החוקרים.

            לאורך מאות ואף מיליוני השנים האחרונות הייתה נדידה של מיני אדם קדומים מאפריקה לאזור הלבנט ומשם לאירופה. בנדידות הקדומות ביותר, שהחלו כבר לפני 1.8 מילוני שנה מאמינים החוקרים כי "פרוזדורים אקולוגיים" בין הסוואנה של אפריקה לבין הלבנט אפשרו לבני אדם קדמונים אלו לחצות את המדבריות הסהרו-ערבית שחוצצות בין שני אזורי האקלים. אולם כאשר מדובר בנדידה שארעה לפני כ-100 אלף שנים, של בני אדם מודרניים, לא ברור לחוקרים האם הנדידה התאפשרה בזכות "פרוזדורים" כאלה או שמא קפיצה טכנולוגית כלשהי אפשרה להם לחצות את המדבריות.

            המחקר הנוכחי נערך במסגרת פרוייקט DEADSEA_ECO במימון המועצה האירופית למדע (ERC). הפרוייקט, שמרכזו באוניברסיטת חיפה, לומד את קשרי הגומלין בין בעלי-החיים במדבר יהודה לבין האדם במשך עשרות אלפי השנים האחרונות. במהלך עבודתם ניתחו החוקרים מכלול של מאות עצמות ממערה בדרום מדבר יהודה,

שנחשפו במהלך חפירה ארכיאולוגית נסיונית של רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית אשר מטרתה הראשונית היתה חיפוש אחר מגילות גנוזות. חפירה זו, אשר מומנה ע"י פרויקט 'ציוני דרך' במשרד ירושלים ומורשת, העלתה מאות ממצאים מתקופות שונות, ובהן גם הממצא המרתק של עצמות חולדת הרעמה – מכרסם גדול שמגיע למשקל של כק"ג, שחי כיום במזרח אפריקה, אזור עם אקלים גשום, בעל צמחייה ירוקה וצפופה.

            בדיקת פחמן 14 הצליחה לתארך את אחת העצמות לתקופה שלפני 42 אלף שנים. שאר העצמות לא היו ניתנות לתארוך בשיטה זו – כלומר, הן היו בנות למעלה מ-50 אלף שנים. חוקרי המכון הגיאולוגי הגיעו לעזרת החוקרים והצליחו לתארך שברי גבס שהתגלו בזיקה לעצמות ולתארך בעזרתם את הגבול התחתון להופעתם של המכרסמים ללפני 120 אלף שנים. כך קיבלו החוקרים את חלון הזמן שבמהלכו חיו חולדות אלה במדבר יהודה.

            מה שסייע עוד בתארוך היה ה-DNA  שהצליחו החוקרים להפיק מהעצמות, הודות לרמת השימור הגבוהה שלהם. בזכות ה-DNA וניתוח מורפולוגי מדוקדק הצליחו החוקרים לאפיין את השרידים כתת מין נכחד של חולדת הרעמה החייה כיום במזרח אפריקה. החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים, בהלימה עם שיטות התיארוך האחרות. לדברי החוקרים, כמו קרוביו באפריקה, גם תת-מין זה התאפיין בהגנות מיוחדות מפני טורפים, הכוללות עצמות גולגולת עבות במיוחד ופרווה רעילה. מקור הרעל בקליפת עץ שחולדת הרעמה לועסת ומורחת על שערות סופגות בצידי גופה. "אולם חשוב מכך, הקרבה הגנטית מאפשרת לנו להניח כי גם תת המין הקדום חי בסביבה אקלימית דומה לזו שהוא חי בה כיום. ומכיוון שאין חשש שמין זה מתאפיין ביכולות טכנולוגיות מיוחדות ואופן ההתפשטות שלו הוא באמצעות תזוזות איטיות על פני אזורים דומים מבחינה אקלימית, אנו מניחים כי אותו מין אפריקאי הגיע למדבר יהודה דרך פרוזדור אקלימי קדום. סביר גם להניח שבני האדם שנדדו באותה תקופה מאפריקה ללבנט נעזרו גם הם באותו פרוזדור אקולוגי", אמרו החוקרים.

The post מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה: appeared first on פוזיציה!.

60% מהציבור יתקשו לבטוח בממשלה כל עוד הפרוטוקולים של קבינט הקורונה יהיו חסויים למשך 30 שנה

60% מהציבור יתקשו לבטוח בממשלה כל עוד הפרוטוקולים של קבינט הקורונה יהיו חסויים למשך 30 שנה, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Risk Management and Healthcare Policy. עוד נמצא במחקר כי כמחצית מהציבור סובר כי מומחי בריאות המביעים ביקורת על החלטות משרד הבריאות מסכנים בכך את הקריירה שלהם "המחלוקת המדעית בין המומחים יכולה לתת למקבלי ההחלטות את הכלים להבין את מורכבות הבעיה ולכן יש חשיבות בהקשבה לכל העמדות, גם לאלה המבקרות את העמדות הרשמיות של המערכת", אמרה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, ראשת מגמת קידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור, וראשת מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר.

חוסר הוודאות בעת ניהול משבר הקורונה בשנה החולפת שבה לידי ביטוי גם בימים אלה בהם עולה החשש מהתפרצות מחודשת של המחלה והפולמוס סביב מתן חיסון לילדים בגיל 12 עד 15 , מתנהל באופן פומבי בכל אמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. לדברי החוקרות, נמצאו במחקר שתי גישות בולטות לטיפול בסוגיות שונות הקשורות לניהול המשבר הבריאותי של הקורונה:  הגישה הראשונה – הקואליציונית,  היא זו של אנשי משרד הבריאות, הוועדות השונות המייעצות לו ולממשלה וקבינט הקורונה. השנייה – האופוזיציונית, היא זו של קבוצות או יחידים המורכבת מאנשי מקצוע שונים כגון: מודל היגיון בריא ומועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה. במחקר הנוכחי שנערך בין החודשים נובמבר 2020 לפברואר 2021 (כלומר, לפני השבעתה של הממשלה החדשה),  ביקשו פרופ' גסר-אדלסבורג, הדוקטורנטית רנא חג'אזי מבית הספר לבריאות הציבור, וד"ר מינה צמח לבחון את עמדות הציבור בנוגע לעמדות המומחים השונים בנושא משבר הקורונה וההנחיות השונות הניתנות לציבור.

במחקר שנעשה באמצעות שיטות מחקר משולבות, איכותניות וכמותניות, רואיינו 924 משתתפים ונדגמו 435 ידיעות ממסיבות עיתונאים, ראיונות בתקשורת, מכתבים רשמיים, פוסטים ברשתות החברתיות, מאמרי דעה והנחיות רשמיות של הממשלה שהיו שנויים במחלוקת.

מתוצאות המחקר עולה כאמור כי 47% מהציבור סברו כי מומחי בריאות המביעים ביקורת על החלטות משרד הבריאות מסכנים בכך את הקריירה שלהם. עוד נמצא כי 41% מהציבור האמינו באופן שווה למומחי בריאות המייעצים למשרדי הממשלה בנושא הקורונה ולמומחים שמבקרים אותם, בעוד 11% לא האמינו לאף אחד מהם.

תמיכת הציבור בממשלה הייתה בנושאים הקשורים לחיסונים ואילו התמיכה במומחים המתנגדים למדיניות משרד הבריאות הייתה בנושאים הקשורים להשלכות של הסגרים ולשקיפות. כך לדוגמא בנושא החיסונים, 68% מהציבור סברו שלא ניתן להשיג חיסון עדר באופן טבעי, ללא החיסון כנגד הקורונה של פייזר, 72% מהציבור סברו שהחיסון יגן עליהם מהידבקות בקורונה, ו-85% סברו שחשוב לחסן אנשים בגלאי 65 ומעלה ואוכלוסיות בסיכון. למרות תמיכה גבוהה זו בנושאי החיסונים, עדיין 60% מהציבור סברו כי הממשלה לא הציגה להם את החסרונות של החיסונים כנגד הקורונה.

מאידך, לגבי ההשלכות של הסגרים, 87% סברו שהילדים סבלו בתקופה שבתי הספר היו סגורים, 64% מהציבור סברו שהנזק לכלכלת המדינה כתוצאה מהסגרים והמגבלות פגעו בה יותר מאשר הקורונה עצמה, ו-63% מהציבור סברו שהסגרים והמגבלות פגעו בבריאות הנפשית של הציבור יותר מאשר הקורונה עצמה. .

"חשוב לעודד מחלוקת וחילוקי דעות על מנת לערער על חשיבה ולמנוע תפיסות מוטעות והשקפות דוגמטיות. אנו מציעות שלחשיבה מחודשת יכולה להיות השפעה בשני מישורים. הראשון כולל שילוב מומחים ממדעי ההתנהגות שיכולים להראות לוועדות כיצד הם מנהלים את המחלוקת ולהמליץ על שיטות דיון דיאלקטיות. השנייה כוללת מתן חשיפה עקבית למומחים מהאופוזיציה, שיכולים להשמיע את דעותיהם ללא חשש ובכך לאתגר את המערכת לחשוב ולהסיק מסקנות", סיכמו החוקרות.

The post מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא: appeared first on פוזיציה!.

*נחילי המדוזות כבר כאן, והן אותרו כחלק ממחקר רב משתתפים בהובלת חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני של אוניברסיטת חיפה, שמנסה להבין את דפוסי הנדידה של המדוזות: האם הן נסחפות בזרם או שוחות בכוחות עצמן*

בים, באוויר, בצלילה ובמעבדה: חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני של אוניברסיטת חיפה עוקבים אחר נחילי מדוזות שנצפו בשבוע האחרון כ-400 מטרים מהחוף, בעיקר מול חופי אשקלון ואשדוד בדרום ומול חופי עכו בצפון, במחקר המשלב מעקב אחר הנחילים ממטוס קל, רחפנים, צוללנים וצוללת זעירה. מטרת המחקר: לנסות ולהבין את דפוסי הנדידה של הנחילים. הבשורות הטובות: בשלב זה, נראה שהנחילים קטנים יותר מאשר אלו שנצפו בשנתיים החולפות.

"במהלך השבוע האחרון נחילי המדוזות שראינו היו קטנים יותר ופחות צפופים מאשר הנחילים שנצפו בשנה ובשנתיים האחרונים. הנחיל שחקרנו השנה ליד אשקלון היה יותר מגוון מאשר בשנים קודמות, והיה מורכב משלושה מינים: כחולת-שוליים חלקה (Rhizostoma pulmo), פעמונית נקודה (Phyllorhiza punctata) וחוטית נודדת (Rhopilema nomadica), שהיא המדוזה הכי נפוצה בחופי הארץ וזו שמוכרת במיוחד בשל צריבתה", אמר ד"ר דניאל שר שמרכז את פרויקט המחקר יחד עם פרופ' תמר לוטן, ד"ר יואב להן ותלמידת המחקר נוגה ברק מאוניברסיטת חיפה.

מסלולי התנועה של נחילי המדוזות לאורך חופי הארץ אינם מוכרים עדיין, ולא ברור האם המדוזות נסחפות עם הזרמים או שהן שולטות על מיקומן במרחב על ידי שחיה. הדבר מקשה על ההיערכות להגעתן של המדוזות, לדוגמה בחופי הרחצה ובאתרי תשתית לאורך חופי הארץ כגון תחנות כח ומתקני התפלה. כחלק ממחקר רב משתתפים בהובלת חוקרי בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה, יחד עם חוקרים מהמכון לחקר ימים ואגמים, הטכניון, אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת וינה באוסטריה, התקיים "מעקב" רב ממדים אחר נחילי המדוזות. מטוס קל שחלף מספר פעמים השבוע לאורך קו החוף איתר את נחילי המדוזות המרכזיים, שהיו כ-400 מטרים מחופי אשקלון, אשדוד, עכו ושבי ציון. לאחר מכן, הפליגו החוקרים אל לב הנחילים על גבי ספינת המחקר Mediterranean Explorer של עמותת אקו-אושן ועקבו אחר התקדמותם באמצעות רחפנים, צוללנים שנפגשו עם המדוזות בתוך המים ואפילו צוללת זעירה שעקבה אחר המדוזות עד לקרקעית הים. לאור הממצאים, ינסו החוקרים להבין האם המדוזות נסחפות על ידי הזרמים או שהן מצליחות לשחות ולשלוט על כיוון הנדידה.

הצוות גם בוחן כיצד המדוזות משפיעות על סביבתן, לדוגמה על ידי טריפת פלנקטון ושחרור חומר אורגני או רעלנים למים. לבסוף, הצוות חוקר את אוכלוסיות החיידקים שחיות על המדוזות ובשיתוף איתן, על מנת לבדוק האם היעלמות המדוזות מחופי הארץ, שמתרחשת לעיתים בצורה די פתאומית, נגרמת כתוצאה מחיידק שפוגע בהן.למעוניינים לשמוע עוד על מסתורי הים, בתאריך ה-14-15.7.2021 יקיים בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה את הכנס "צלילה עמוקה: מדע, חינוך ואמנות בים".

The post בים, באוויר ובצלילה: עוקבים אחרי המדוזות appeared first on פוזיציה!.