דרשת השבוע שֹׁפְטִים

עו"ד אברהם הללי - פרשת השבוע
עו"ד אברהם הללי - פרשת השבוע

בס"ד

שבת שלום קהל קדוש

                                                               סדר בחיי המדינה

                                                   דַּיָנִים הַפּוֹסְקִים דִּין בֵין יְרִיבִים

                                                   וּלְבִצּוּעַ הַפְּסַק שִׂים לְךָ שׁוֹטְרִים

                                                   אֵין אָדָם חָפְשִׁי חוֹטֵא נִשְׂגָּב וָרָם

                                                   דָּל וְאֶבְיוֹן עָשִׁיר וּבַעל שְׂרָרָה גָּם

                                                   הַכְּלָלִים  נִקְבְעוּ  לְאַפְיֵן  הַדַיָּנִים

                                                   שֶׁיִהְיּוּ יְשָׁרים גָּםלֹֹא יַכִירוּ פָנִים

                                                   שׁלֹא יְהֵא דִּין רַך לָאֶחֶד הַמתְנַשֵׂא

                                                   יִנְהַג בּעוֹמְדִים לפָנָיו מַעֲמָד שָׁוֶה

                                                   בַּל יאמר סִיסִמָאוֹת וְיַטֶה וְיַפְלֶה

                                                   יִתֵּן לַָּדל  וְלַעֲשִׁיר דִּין שָׁוה וְנִגְלָה

                                                   צדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף בַעֲשִׂיַּת הַמִשְׁפָּט

                                                   כּי קוֹל הַדָּל דָּל וּמְצַפֶּה לְצֶדֶק עַד

                                                   כִּי בְּמִשְׁפָּט צֶדֶק נִירַשׁ אָרֶץ לָעָד

                                                   כּי בָּעַמִים יִשְׂרָאֵל לֹא יוֹשֵב בָדָד

                                                   זֶה בַסֶלַע דָרַשׁ מֶֹשה שָׁם יֵחֱקַק

                                                   לִחְיוֹת לִכְלָלֵי  צֶדֶק שֶׁלא נִשְׁחַק

סדר בחיי המדינה בעשית ומשפט

משה חזה מראש כי חיי עם בארצו מבוסס על סדר חברתי . זה מקבל ביטוי בחיי צדש ובעשית משפט ולסכל מעשה עולה בין בני האדם. לא בכדי פןנה משה אל העל  באמרו להם : שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.אשר ה' נותן לך לשבטיך (טז/יח) כי התנהגות העם בינו לבין עצמו מקנה כוח לעמוד מול אויביו שארבו לו בחוץ ובפנים . צריך להטות אֹזֶן לאזהרות מפני עוות דין ופגיעה בחפים מפשע ולאטום אָזְנָיִים בפני דוברי שקר מסיתים זורעי פחד ואימה. ברם כאן לראשונה אומר משה לעם :  שום תשים עליך מֶלֶך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אָחֶיךָ….לא תוכל לתת עליך איש נכרי..(יז/טו)  מה מצא משה לצוות על המלכת מלך על ישראל כי ידע שזה התהליך ברב העמים לשים עליהם מלך שיעשה סדר בממלכה. וזאת לעשית סדר בין האזרחים שמורגלים במנהיג שעומד בראשם. על המך להיום מבני ישראל עושה למען הבריות לא לשים עליך מלך זר כי הוא שמע את דבר ה' בהר סיני והוא שינהג בבני עמו כפי שנהג משה לקיים חוק ומשפט וסדר חברתי כאמור: צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ (טז/כ) . כי רק בעשית צדק ומשפט יובטח קיומה של המדינה. להשגת מטרה זו, על מנהיגנו לסלק את הָאֶגוֹ – הָאָנִי כפי שעשה משה ולתת לקרבניט המתאים להוליך את העם והמדינה בדרך בטוחה אל המנוחה והנחלה. כל אלה ניתן לעשות כאשר רוח העם  איתנה.  מתברר מלשון הפרשה כי הצלחתנו בישיבה בטוחה בארצנו, אפשריים ובטוחים רק כאשר מעשינו יהיו מושתתים על חוק ומשפט ועל עשית צדק. הפרשה מעמידה בפני הקורא והלומד סדרי שלטון ומשפט, בכל הנוגע לדרך ולאופן ניהול עניני  המדינה ועניני העם שבקרבה.  משה הוסיף בנאומו לעם לצטט  את דברי ה' ואמר: כי ה' צוה על מינוי שופטים שישפטו את העם ויתנו פסקי דין בתחום האזרחי בעיקר וצוה למנות שוטרים שיוציאו לפועל את פסקי הדין שמוציאים או נותנים שופטים אלה.  גם בדיני נפשות יכול סנהדרין לפסוק להלקות ולהעניש ולבודד ולגרש ולעתים רחוקות יכול לתת פסק דין מות,  אולם יהיה זה נטול  ערך אם פסקי הדין שינתנו לא יבוצעו. הביצוע הוא בלשון ימינו ה"הוצאה לפועל" או בפלילים על ידי כליאה בבתי כלא, אזי לא עוד כל דאלים גבר וכל איש הטוב בעיניו יעשה.

המציאתת מול החזון הכזיבה

אכן התקים בארץ שלטון עצמי של ישראל והעם ראה צורך בכך, למרות דעת שמואל הנביא שסרב למנו מלך על ישראל באמרו: ה' הו מלך מלכים והוא ינהגנו . כל שצריך לשים : שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (טז/יח)  כאשר העם יכנס לארץ וילחם כדי לרשת אותה,  אלא שצורה זו של שלטון, התקימה כשלטון עצמי בארץ המובטחת,  כשקמה ממלכת ישראל והתפצלה גם ממלכת יהודה ובגלל חלוקי דעות התפתצלה לשתי ממלכות. זה החליש את הָאֻמָה וזה גרם לכובשים זרים זה אחר זה להחריב את ירושלים ולשלוט במקום עם ישראל  אלא שכובשים אלה . התחלפו הרומאים  הצלבנים, הפרסים ולבסוף הערבים שבאו מן המדבר . שפשטה על כל ארצות האזור והגדולה והעצומה שבינהים היתה האימפריה העותומאנית ששלטה בארץ יותר מארבע מאות שנה. מצב של העדר ישות ממלכתית בארץ נמשך כאלפיים שנה, עד חידוש קוממיות ישראל בתקופתנו הנקראת: שיבת ציון או בקיצור הציונות. אולם למרות שהמסגרת המדינית נחרבה ולא היתה קיימת כלל, מערכת המצוות וחוקי התורה נתקימו בזכות חכמי ישראל ז"ל. מצוות אלה הלכו והתחזקו מעבר לממדים שנודעו בתקופת מלכות ישראל. לא היה חשוב היכן ישבו יוצאי ממלכות ישראל ויהודה שכנויים שהיה  "ישראל או בני ישראל" הלך ונעלם ובמקומו העמים נתנו לשארית ישראל כינוי "יהודים" כלומר מגורשי ממלכת יהודה.  למרות שעבר על חרבן יהודה מאות בשנים.  עמנו אמץ את הכינוי הזה שכל קיומו מבוסס על קיום מצוות התורה . מצוות אלה –שהם החוקים והמשפטים שהיו  בממלכות ישראל בארץ ישראל, הפכו ליהודים יוצאי ממלכות ישראל ויהודה  לדת שאין להפריד בין  ההשתיכות המדינית  לההשתיכות האמונית. אנו עדים לכך שכל יוצאי ארץ ישראל במקומות מושבותיהם קימו את אשר צוה משה לעשות. לקיים את החוק והמשפט גם בלי מסגרת מדינית של עם ישראל, קימו את הדין מרצון. הבולט שבמצוות אלו : תורה אחת, אמונה אחת ואל אחד , יחד עם שמירת השבת וקיום מועדי ישראל והשמירה על השפה העברית העם.  

ההצמדות והדבוקות בחקי ה' שמרו על ישראל

כי לא אמצו את מנהגי כנען המכונים תועבות הגויים ההם (יח/ט)  הושם דגש שלא לשאול באוב וידעני  ודורש אל המתים, כל אלה הם הבל הבלים.  כל שעליך לעשות אומר משה בשם ה' : תמים תהיה עם ה' אלהיך. (יח/יג)  לא בכדי מובאים הדברים בפרשה זו, כי ישראל עומד להכנס לארץ שבה העבודה הזרה שולטת ולכן באה האזהרה לישראל פן ילמד לנהוג מנהג הגויים  ולהאמין במנחשים ומגלי עתידות ורואים בכוכבים המספרים דברי הבל מהרהורי לבם. ונוהגים כיודעים בנעלם ובנסתר וקובעים גורלות, מי לחיים ומי למוות ומי לָעֹשֶׁר ומי לָעֹנִי  מי תלד ומי תשאר עקרה. דברים אלה לא רק שהם אמונות טפלות, אלא הם בגדר אחיזת עיניים ורמאות מכוונת להפיק תועלת לעושה אותם. כך מסכם את הדברים גדול הפוסקים וההוגים  הרמב"ם בספר המדע שלו במשנה תורה והרי ציטוט דבריו: "ודברים האלו דברי שקר הם , והם שהטעו בהם עובדי-כוכבים הקדמונים לגויי הארצות, כדי שֶׁיִּנְהוּ אחריהם." ומוסיף הרמב"ם, להבהיר במאמרו כי אסור לישראל  החכמים וְהַמְחֻכָּמִים להתפש בהבלים אלו. והלא נאמר: "כי  לא-נַחַשׁ ביעקב ולא-קסם בישראל". (במדבר כג/כג)  כל שצריך להיות "תמים תהיה עם ה' אלהיך" (יח/יג ) . אל תפנה לַמְּתַוְּכִים בינך לבין אלהיך, פנה בתפילה ישירה בלב תמים  אל הקב"ה במישרין ועתור אליו אז תִּוָּשַע . בעיקר בתקופה זו מרבים להזקק למתים עד כמעט האלהתם הרמב"ם רואה בהזדקקות למעמידי פנים אלה כעובדי עבודה זרה. והלא אמר ה':  לא יהיה לך אלהים אחרים על פני,(ואתחנן ה/ו)  לא כל שכן אדם בשר ודם שמעמיד עצמו כאלהים יודע הכל. וכך נתן לסכם דברי הרמב"ם בענין זה: יש אלהים והטבע שאלהים בראו ואין אדם על טבעי כאלהים. אין צכוח על טבעי לא קיים כלל.                                  תְּמֵהִים אָנו מָה יִקְרֶה וְיַעֲלֶה בְּגוֹרָלֶנוּ

                             כַּאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה בְּכוֹחַ עֶלְיוֹן תֵעָלֵם לָנוּ

                             כַּאֲשֶׁר יֹאבַד הָעִיקָּר וְנָתוּר אַחַר זָרִים

                             כִּי אָז לֹא יוֹעִילוּ דִּבְרֵי חֲכָמִים בַשֶּׁעֲרִים

                              כְּשֶׁאַחֲרֵי פְּרִי בְּאוּׁשִׁים נֶלֵךְ כְלֹא חָשִׁים

                              שֶׁהִבְאִישׁוּנוּ  בִּפְנֵי ּעַמִים מִמֶנּוּ נְחוּתִים

                              כּי הָעָם נָחוּשׁ  שֶׁהַצֶּדֶק מֵת וְהַכֹּל  הָבֶל

                              קוּם הַשְׁכֵם  לַסְּלִיחוֹת לַעֲתֹר וּלְהִתְפַּלֵּל

                              עוּרָה עוּרָה יִשְׂרָאֵל וְחַדֵּשׁ  יָמֶיךָ  כְּקֶֶדֶם

                              עוּרָה עוּרָה יִשׂרָאֵל  ולסליחות   הַשְכּםֵ

                              אֵין הֶבְדֵל צַדּיק וְרָשָׁע כֻּלָנוּ יַחְדָּיו נִוַּשָׁע

                              בַּל נֶחַפּשֵ סִבָּה אוֹ מְסוֹבֵב צָדִּיק אוּ רָשָׁע

                              יֵשׁ תִּקְוָה גָּם בְּאִחוּד וּבְאַחְוָה כֻּלָנוּ נִוָּשַׁע

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.