בימ"ש השלום בת"א (כב' השופטת קליימן-בלק) דחה את תביעתו של ג'ג'או בימרו נגד המחלקה לחקירות שוטרים ונגד משרד המשפטים.

ביהמ"ש קבע כי לא נפל רבב בעבודת מח"ש ומחלקת עררים בפרקליטות המדינה. בתוך כך, קבע ביהמ"ש כי משטרת ישראל אחראית באחריות שילוחית לתקיפתו של התובע במהלך ביצוע מעצר. נקבע כי המשטרה תפצה את התובע ב- 40,000 ש"ח. עם זאת, לאור העובדה שהתובע התעקש להמשיך בתביעה כנד מח"ש ומשרד המשפטים, תוך ניהול הליך ארוך ומיותר, קבע ביהמ"ש כי על התובע לשלם למדינה הוצאות בסך 30,000 ש"ח. כך שלאחר הקיזוז, על המדינה לשלם לו 10,000 ש"ח.
פוזיציה!
פוזיציה!

כזכור, ג'ג'או בימרו, התובע, טען כי במהלך מעצר משטרתי שערכה המשטרה בגין קטטה המונית ב- 7.4.12, הוא הותקף באמצעות אקדח טייזר (חשמלי) וגז פלפל על ידי שוטרי משטרת ישראל, הגם שהתובע לא נטל כל חלק בקטטה או באירועים שהובילו למעצר שנערך במקום בו שהה התובע. התובע תבע את המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים כיוון שטען לחקירה רשלנית של התלונה שהגיש ב- 15.4.12 ביחס לאירוע התקיפה, שבמסגרתה לא הגיעו מח"ש ומחלקת עררים במשרד המשפטים לממצאים אופרטיביים בנוגע לזהות השוטרים המעורבים באירוע התקיפה בכלל ומידת מעורבותם בפרט, ובשל כך נאלצה מח"ש לסגור את התיק בהיעדר ראיות. התובע גם תבע את משטרת ישראל בגין אחריות שילוחית למעשי שוטריה, שביצעו את פעולות המעצר ביום האירוע, במהלכן הותקף התובע באקדח טייזר.  

לעניין עוולת התקיפה המיוחסת לשוטרים, קבע ביהמ"ש כי התקיימו יסודות העוולה ביחס לתובע, גם אם לא ידוע מי השוטר שתקף אותו. כפועל יוצא מכך, קבעה השופטת כי המשטרה אחראית באחריות שילוחית לתקיפה.

תוצאת פסק הדין היא פיצוי התובע בסך 40,000 ₪ בגין התקיפה ודחיית כל טענותיו נגד מח"ש. כמו כן חויב התובע בהוצאות לטובת המדינה בסך 30,000 ₪ בגין ניהול ארוך ומיותר, כך שלאחר הקיזוז על המדינה לשלם לו סך של 10,000 ₪.

בית המשפט שנחשף לכל חומר הראיות ואף נחשף במישרין לעדותם של עדים רבים שהעידו בפניו, לרבות עדות חוקרים ופרקליטים, קבע באופן חד משמעי כי אין בסיס לטענת הרשלנות שהועלתה כלפי מח"ש ומחלקת עררים בפרקליטות המדינה וממילא אין בסיס לטענת האפליה מטעמי גזענות, בקבעו כך:

"באתי לכלל דעה כי לצורך בירור תלונת התובע, נעשו פעולות חקירה רבות ונעשה מאמץ כן ואמיתי באיסוף מלוא הראיות על מנת לרדת לחקר האמת. במסגרת זו, ולאחר עיון מדוקדק במסכת הראייתית התרשמתי כי החקירה בוצעה בשקידה ראויה, בפרק זמן סביר, לוותה בהנחיה של פרקליטה ולא מצאתי כל גרירת רגליים או חלילה ניסיון לטיוח במהלכה ומשכך הריני לקבוע כי לא הייתה כל התרשלות בביצועה." (פסקה 38 לפסק הדין)

"על סמך המסכת העובדתית שנפרשה בפניי, לא מצאתי פסול באופן ביצוע החקירה ומשכך באתי למסקנה כי לא הוכחה התרשלות בביצוע החקירה" (פסקה 50 לפסק הדין).

"לא התרשמתי כי נפל פסול כלשהו בתהליך קבלת ההחלטה על סגירת התיק מחמת חוסר ראיות. כאמור לעיל, החלטה זו התקבלה על ידי מספר גורמים משפטיים מטעם מח"ש לאחר שנבחנה בדקדוק לגופה, ואף עברה את המסננת של מחלקת עררים". (פסקה 66 לפסק הדין). התיק נוהל על ידי עו"ד יוסי צדוק מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

לקריאה נוספת

פייסבוק

אינסטגרם

טוויטר