הגיעה למיון בחודש תשיעי, הדופק העוברי היה תקין ושוחררה לביתה – כעבור מספר שעות נאלצה לעבור "לידה שקטה". הבדיקה הגניקולוגית פספסה ממצאים משמעותיים ∙ רופא בכיר אישר את שחרור האישה ההרה ∙ חוות דעת מומחה למיילדות: "היו סימנים למצוקה עוברית – ביצוע ניתוח קיסרי, כמה שעות לפני, היה מונע את התוצאה הקשה"  

כל הריון מייצר קשת רחבה מאוד של רגשות עזים, ובפרט כשמדובר בהריון ראשון. במקרה של ט', אישה בת 25 מישוב באזור ואדי ערה, הציפייה לתינוקת הסתיימה בטרגדיה של ממש כשבחודש התשיעי, רגע לפני הלידה, העובר נפטר. על-פי חוות דעת מומחה, המוות נגרם עקב טיפול רשלני ב-ט'. ט' ובעלה פנו לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, ובעזרתו הגישו תביעת נזיקין נגד בית החולים שבו טופלה.

ההריון של ט' היה תקין לכל אורכו, והיא עצמה עבדה כמטפלת סיעודית והייתה בריאה לחלוטין. בשבוע ה-41+1 להריונה ט' הגיעה לבית החולים ודיווחה על הופעת צירים. היא עברה בדיקות גניקולוגיות, ולאחריהן הוסבר לה שהיא לא במצב של לידה. הצוות הרפואי הציע ל-ט' להישאר בבית החולים לצורך השגחה ושיכוך כאבים, אך במקביל נאמר לה שאין ממצאים המעידים על בעיה כלשהי, וכי הסטטוס שלה ושל העובר תקין. ט' העדיפה לשוב לביתה, רופא בכיר אישר את השחרור ובמכתב הסיכום הומלץ על מעקב אצל הרופא המטפל וביקורת במיון יולדות כעבור יומיים !!.

מספר שעות לאחר השחרור, ט' חזרה לבית החולים מאחר שהמשיכה להרגיש צירים. בדיקת אולטרסאונד העלתה, כי לעובר אין דופק, והאישה שחרב עליה עולמה נאלצה לעבור "לידה שקטה".

"הממצאים הפתולוגיים בבדיקה הראשונה העידו על מצוקה עוברית"

לכתב התביעה שערך עוה"ד איאד מטאנס צורפה חוות דעת של מומחה לרפואת נשים ומיילדות, ד"ר בנימין זילברמן. חוות הדעת מפרטת את הכשלים בטיפול שקיבלה ט' בבית החולים. ראשית, לא הייתה התייחסות לכך שההריון התאפיין בסיכון מוגבר לתחלואה עוברית ותמותה עקב סיבוכים שונים ובהם מקרוזומיה (עובר גדול באופן חריג), מיעוט מי שפיר, תשניק (הפרעה באספקת החמצן לעובר) ועוד. שנית, הבדיקה הראשונה העלתה ממצאים שחייבו המשך אשפוז וניטור צמוד: "העובדה שהאישה חזרה לבית החולים בפרק זמן קצר של מספר שעות עם עובר ללא דופק מצביעה שהממצאים הפתולוגיים בניטור העובר בבדיקה הראשונה היו סימנים ראשונים של המצוקה העוברית". בהקשר זה, כדאי לציין כי ט' לא הייתה עוזבת את בית החולים לו היה נאמר לה שהבדיקות לא תקינות לגמרי.

בהתאם קבע ד"ר זילברמן כי "כתוצאה מחוסר התייחסות הצוות הרפואי לממצאי המוניטור העוברי, נחשף הילוד למצוקה קשה, שלפי כל הנתונים שהובאו בפניי ניתן היה למנוע אותה. באם ניתוח קיסרי היה מתבצע בדחיפות המתחייבת מרגע זיהוי מצב העובר, הייתה נמנעת התוצאה הקשה בה הסתיים ההריון". המומחה הוותיק אף הדגיש שתוצאות בדיקת הילוד לאחר הלידה השקטה והבדיקה הפתולוגית של השליה תומכות בקשר בין האיחור בחילוץ העובר לבין התוצאה הטראגית.

הכין עוה"ד מטאנס תתברר בבית המשפט השלום בחיפה, והוא זה שיפסוק את גובה הפיצויים אם ייקבע שאכן התרחשה רשלנות רפואית.

The post טרגדיה. הריון שהסתיים באסון appeared first on פוזיציה!.

איחור של 8 חודשים באבחון סרטן שד הוביל לכריתה רחבה, טיפולים קשים, היעדרות מהעבודה במשך 14 חודשים ומגבלות בתפקוד עד היום ∙ "אין מנוס מהקביעה כי קיימת במקרה זה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת"  

ח', מורה כבת 50 מאזור נצרת, הקפידה תמיד להתנהל באופן אחראי. מאחר ששתיים מאחיותיה אובחנו עם סרטן שד, היא התייצבה לבדיקת US שדיים תקופתית בבית חולים באיזור נצרת. למרבה הצער, רשלנות חמורה בפענוח הממצאים מנעה אבחון מוקדם של המחלה ולא אפשרה טיפול אפקטיבי בה. כעת תובעת ח' את בית החולים, בעזרתו של עוה"ד איאד מטאנס, בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית. 

ממצא חריג שהוגדר כשפיר

מכשיר ה-US זיהה ממצא בגודל של 8 מ"מ בשד השמאלי. בבית החולים הסבירו לח' כי מדובר בציסטה שפירה שלא מחייבת מעקב ובוודאי שלא טיפול כלשהו. לאחר 8 חודשים הרגישה ח' גוש בנקודה שבה נמצאה הציסטה. היא מיהרה לעבור בדיקת אולטרסאונד נוספת ובעקבותיה גם ביופסיה, והפעם האבחון היה סרטן שד עם בלוטות לימפה נגועות בבית השחי.

ח' עברה טיפולי כימותרפיה קשים וניתוח לכריתה תת שלמה של שד שמאל ולהסרת בלוטות לימפה מבית השחי השמאלי. כמו כן נאלצה לעבור טיפולים הורמונליים וקרינתיים.

"אם הגידול היה מתגלה במועד, ח' לא הייתה נדרשת לכימותרפיה"

עו"ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, שאליו פנתה ח' צירף לכתב התביעה חוות דעת של שני רופאים: ד"ר ליאור דושניצקי שתחום המומחיות שלו הוא רדיולוגיה אבחנתית ופרופ' אילן רון, מומחה לאונקולוגיה קלינית.

ד"ר דושניצקי הגדיר את הממצא בבדיקת האולטרסאונד הראשונה כ"בעל מאפיינים המצביעים על חשד גבוה כי מדובר בגוש ממאיר המחייב ביצוע ביופסיה מידית". הוא אף הדגיש כי הפענוח שבוצע בפועל "מהווה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת". כמו כן קבע ד"ר דושניצקי כי סטייה זו הובילה לאיחור של 8 חודשים באבחון סרטן השד אצל ח'.

לפי חוות דעתו של פרופ' רון, "אם הגידול היה מתגלה בעת ביצוע ה-US הראשון, ח' לא הייתה נדרשת לטיפולים כימותרפיים". טיפולים אלה גרמו לפגיעה בזיכרון, מצוקות רגשיות וחברתיות וקושי תפקודי עקב נימול בכפות הרגליים והידיים, מגבלה בתנועת יד שמאל ועוד. טיפול קשה נוסף שהיה נחסך מח' הוא הטיפול הקרינתי בבתי השחי, וגם הכריתה עצמה בבית השחי הייתה בהיקף מצומצם במידה ניכרת לולא הרשלנות בפענוח.

סעיף נוסף בניתוח המצב שערך פרופ' רון עוסק בתוחלת החיים של ח'. להערכתו האיחור באבחון גורם לפגיעה בסיכויי ההישרדות ולראיה היום סובלת ח' מהישנות של מחלת הסרטן עם פיזור לעצמות כך שהמחלה הפכה לכרונית. אבחון מוקדם היה בוודאי משפר את הפרוגנוזה הסופית.

The post פענוח שגוי של בדיקת אולטרסאונד גרם לאיחור באבחון סרטן שד ולפגיעה בסיכויי ההישרדות appeared first on פוזיציה!.

הצוות הרפואי במיון לא ביצע הדמיה לבטן ושחרר הביתה – בחלוף יומיים, התוספתן של ילדה בת 10 התפוצץ וגרם לה נזקי גוף קשים

מאז האירוע סובלת הקטינה מעכו משורה ארוכה של מצוקות פיזיות וקשיים רגשיים ∙ כעת היא תובעת באמצעות עוה"ד איאד מטאנס פיצוי מהמדינה∙ "אין ספק שבבדיקת אולטרסאונד פשוטה, ניתן היה, בסבירות גבוהה,  להדגים את התוספתן החולני ולטפל בו כבר בביקור הראשון"

כל קורבן של רשלנות רפואית משלם מחיר יקר, וכשמדובר על ילדה בת 10 בלבד, הנזק גבוה במיוחד ומשפיע על התפקוד משך כל חייה. בגיל 10 התלוננה הקטינה על כאבי בטן, הקאות וחולשה. רופא הילדים בקופת החולים הפנה אותה לבית החולים בנהריה, שם עברה צילום בית חזה ובדיקות מעבדה. האבחנה נרשמה בסיכום הביקור בזו הלשון: "… ככל הנראה מדובר במחלה ויראלית, אין אינדיקציה לאשפוז" – ועל כן שוחררה לביתה עם המלצה להרבות בשתיית מים !!!

כעבור 3 ימים שבה הילדה לבית החולים וזאת לאחר שכאבי הבטן התגברו. הפעם כן בוצע אולטרסאונד לבטן ובעקבותיו הובהלה לחדר הניתוח שם התברר, כי התוספתן שלה התפוצץ וגרם לזיהום מסיבי בחלל הבטן.

לאחר הניתוח, ובעקבות מצבה הרפואי הקשה, אושפזה הקטינה במשך כשבועיים, קיבלה טיפול אנטיביוטי דרך הווריד. מאז המקרה שהתרחש בשנת 2013 ועד היום היא ממשיכה לסבול מכאבי בטן והקאות מעת לעת וחווה מגבלות משמעותיות בתפקוד היומיומי.

"יש להיות זהירים באבחנת דלקת תוספתן אצל ילדים"

עורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין,  התבסס בתביעה שהגיש בשם הקטינה והוריה, על חוות דעתו של פרופ' אריה איתן, מומחה לכירורגיה כללית, שבין השאר, ניהל משך שנים רבות, את המחלקה הכירורגית בבית החולים לגליל בנהריה.

פרופ' אריה קבע בחוות הדעת, בין היתר, כי "… היו לקטינה מספר רב של סימנים וסימפטומים המחייבים לכלול את דלקת התוספתן באבחנה מבדלת, ובפרט כשמדובר על גיל שבו הסיכון לדלקת זו גבוה.

חוות הדעת מדגישה, כי לצוות הרפואי היו "כל הכלים להגיע לאבחנה הנכונה", וכי היה עליו לבצע ניתוח כבר כשהילדה הגיעה בפעם הראשונה לבית החולים. מרכיב משמעותי ברשלנות הוא היעדר ההתייעצות עם כירורג בטרם הוחלט על שחרורה בביקור הראשון, ובנוסף אי ביצוע אולטרסאונד שהיה, בסבירות גבוהה, מדגים את התוספתן המודלק דבר שהיה מוביל לכריתתו בטרם יתפוצץ.

בכתב התביעה מפרט עו"ד מטאנס גם את הנזקים שנגרמו קטינה והוריה: הוצאות עבור טיפולים רפואיים, נסיעות ועזרת צד ג'; הפסדי שכר להורים; הפסדי שכר עתידיים של בקטינה עצמה עקב הנכות; כאב וסבל רב; ועוד.

התיק יתברר בבית המשפט השלום בחיפה.

The post תביעת רשלנות רפואית נגד המרכז הרפואי לגליל בנהריה appeared first on פוזיציה!.

סבל 15 שנים מסוכרת מבלי שאובחן – עד שלקה בהתקף לב קשה

מאז שהיה בן 36, סבל ג' – תושב הצפון, מערכים לא תקינים בבדיקות המעבדה ∙ שוב ושוב התעלמו רופאי המשפחה מסימני אזהרה ברורים ∙ חוסר האבחון והטיפול בסוכרת גרם להתקף לב והותיר את ג' עם נכות של 100%

בכל שנה מתים מסוכרת מיליוני בני האדם ברחבי העולם, וגם בארץ היא נפוצה מאוד וכמובן מסוכנת. האו"ם כבר הכריז על המחלה כמגפה עולמית, אבל למרות עובדות אלה, ועל אף שישנן בדיקות שונות שמאפשרות לזהות סוכרת בתחילת הדרך, שורת רופאי משפחה – בקופות החולים – לא אבחנו את המחלה אצל ג' מהישוב כאבול במשך כ-15 שנים.

היעדר הטיפול בבעיה הרפואית החמורה גבה מחיר כבד מ- ג', נשוי ואב ל-3: בשנת 2018 הוא עבר אירוע לבבי שבעקבותיו נדרשו השתלת 3 מעקפים ושיקום ממושך. ג', שאיבד את כושר העבודה וסובל מפגיעה פיזית ורגשית קשה, החליט לתבוע את קופות החולים בגין רשלנות רפואית בעזרת עורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין.

בדיקות הדם גילו רמת סוכר גבוהה – המומחים אבחנו התקפי פאניקה

שרשרת הטעויות החלה ביוני 2003. ג', שהיה אז בן 36 ועבד כנהג אוטובוס, עבר בדיקת דם בקופת חולים לאחר שכמה ימים קודם לכן פנה למיון בבית החולים איכילוב עקב סחרחורת. בבדיקת הדם ערכי הסוכר היו גבוהים וכך גם רמת הטריגליצרידים. בנוסף התלונן ג' על התקפי סחרחורות, חולשה כללית ויובש בפה – אולם שום נורת אזהרה לא נדלקה אצל הרופא.

ב-2010, כשהוא כבר חבר בקופת חולים אחרת, הרבה ג' לבקר את רופא המשפחה עקב סחרחורות, לחץ דם נמוך, הזעה מרובה וגם לחצים בחזה וקוצר נשימה. רופא המשפחה הפנה אותו לנוירולוג שקבע כי מדובר בהתקפי פאניקה ולפסיכיאטר שהמליץ על טיפול תרופתי בחרדות. אף אחד מהרופאים לא התייחס לבדיקות הדם מהעבר, וגם לא לרקע המשפחתי – 4 קרובי משפחה מדרגה ראשונה היו חולי סוכרת, ושניים מתוכם עברו ניתוח מעקפים.

גם ב-2011, נמשכה ההתעלמות מסימני האזהרה הברורים – כולל רמת המוגלובין מסוכרר (HA1C) גבוהה. ב-2017 עבר ג' בדיקת דם שבה רמת הסוכר הייתה 279, רמה שנחשבת לגבוהה במיוחד, אולם גם ממצא זה לא הוביל לאבחון הסוכרת. כחצי שנה לאחר מכן סבל ג' מאוטם מסיבי בשריר הלב והוא נזקק לניתוח לב פתוח שהסתבך ולשיקום של כחודש וחצי בבית החולים לוינשטיין.

"חוסר זהירות וטיפול לקוי באופן קיצוני"

לצורך הגשת התביעה, גייס עוה"ד איאד מטאנס את ד"ר רונית פרצלן מור, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. בחוות הדעת שלה מפרטת ד"ר פרצלן מור את כל הכשלים לאורך השנים ואת חוסר ההתייחסות לגורמי הסיכון הרבים: רקע משפחתי, מוצא (בחברה הערבית שכיחות הסוכרת גבוהה פי 2 בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל), רמת סוכר גבוהה בצום עבור אדם צעיר, עישון כבד ועוד.

למרות כל הנ"ל, מציינת ד"ר פרצלן מור ".. ג' לא היה במעקב. כמו כן לא ניתן לו טיפול תרופתי להגברת רגישות הגוף לאינסולין (טיפול שהתחייב כבר ב-2011), לא בוצע בירור אנדוקריני ולא בדיקת העמסת סוכר שהייתה מתבקשת …"  

"החולה אינו פיון", מדגישה חוות הדעת את אחריות הרופאים. למרות זאת "לא הוסבר לחולה שעליו לשנות את אורחות חייו, אחרת ישלם מחיר כבד. לא הייתה הנחיה מנומקת אחת בדבר החשיבות הקריטית שבהפסקת העישון, פעילות גופנית סדירה ושינוי תזונתי". המסקנה שאליה הגיעה ד"ר פרצלן מור היא ש"מדובר בחוסר זהירות וטיפול לקוי באופן קיצוני" מצד שתי קופות החולים.

בכתב התביעה שהוגש לבית משפט המחוזי בחיפה מפרט עוה"ד מטאנס את הנזקים החמורים שנגרמו לג– ושניתן היה למנוע אותם עם טיפול רפואי זהיר בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים.

בין השאר, ובעקבות הרשלנות הנטענת, סובל ג' ממחלת לב טרשתית מפושטת, נוירופטיה היקפית, פגיעה נוירולוגית ומגבלה קשה בהליכה. עקב הפגיעה הפיזית איבד ג' את היכולת לעבוד כנהג אוטובוס והמוסד לביטוח לאומי קבע לו 100% נכות.

The post תביעת רשלנות רפואית כנגד קופ"ח appeared first on פוזיציה!.

פיצוי בגובה כ- 300,000 ₪ נטו לאישה שטופלה באופן רשלני במהלך הריון

אבחון שגוי של דלקת ריאות בשבוע ה- 28 להריון הוביל לקריסה נשימתית וצורך לניתוח קיסרי בהול בפרוזדור∙ בית המשפט השלום בחיפה קבע, כי על בית החולים לפצות את האישה בגין הנכות הנשימתית שנגרמה לה, הסבל והפסדי השכר   

מקרה חמור ונדיר של רשלנות רפואית בהריון הסתיים בפיצוי משמעותי לאישה ההרה – לאחר שבית המשפט השלום בחיפה קבע בפסק דינו מיום 8.6.21, כי אכן התרחשה רשלנות רפואית שגרמה לנזק ממשי. השופט אהרון שדה קבע, כי סכום הפיצויים יעמוד על כ-300,000 ₪ נטו. בנוסף נדרש בית החולים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של האישה, איאד מטאנס, וכן מע"מ והחזר הוצאות.

הטיפול הרשלני שהסתיים בפגיעה קשה התרחש בתחילת שנת 2016. האישה עקרת בית, אז בת 35,  הייתה בשבוע ה-28 להריונה. היא הגיעה לבית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת עם קוצר נשימה, שיעול וכאבים בחזה. לאחר מספר בדיקות שלא כללו צילום חזה, ותוך התעלמות ממדדים שהצביעו על דלקת מוגברת, היא אובחנה כחולה בברונכיטיס ושוחררה לביתה עם המלצה לטיפול מתאים.

לאחר יומיים היא חזרה לבית החולים, עם החמרה במצבה. בית החולים לא התייחס לעובדה שמדובר בביקור שני, ובנוסף צילום חזה שנעשה לאישה לא זוהה תסנין שמהווה אינדיקציה לדלקת בריאות. רשלנות נוספת הייתה באי ספירה של הנשימות, למרות שהתיאור של המטופלת על קוצר נשימה חייב ביצוע פעולה זו. האישה שוחררה שוב לביתה, מבלי שדו"ח השחרור יכלול המלצה לטיפול תרופתי שלטענת בית החולים ניתנה בעל-פה.

לאחר שחלפו עוד יומיים ודלקת הריאות שלא אובחנה החריפה, האישה חזרה לבית החולים "המשפחה הקדושה". עקב מצבה הקשה היא הועברה לבית החולים רמב"ם, ושם בוצע בה ניתוח חירום במסדרון מחלקת טיפול נמרץ כללי כדי ליילד את התינוקת – שנולדה במצב פגה. האישה עצמה הורדמה והונשמה במשך כ-45 ימים, לאחר מכן נזקקה לשיקום ממושך וגם כך נשארה עם נכות נשימתית קבועה שכוללת מחלת ריאות ודום נשימה בשינה.

שאלת ההתרשלות

השופט אהרון שדה קבע באופן חד-משמעי, כי בית החולים התרשל כשלא אבחן את דלקת הריאות – כבר בביקור הראשון ועוד יותר מכך במהלך הביקור השני של האישה ב"המשפחה הקדושה".

עו"ד איאד מטאנס, שכאמור ייצג את האישה בתביעת הרשלנות הרפואית, סיפק לבית המשפט חוות דעת של פרופ' דניאל ויילר, מומחה בתחום מחלות הריאות. על סמך חוות דעת זו, שגובתה גם בעדות במשפט עצמו, ספירת הנשימות הייתה הכרחית. כמו כן פספוס הממצא בצילום החזה חורג מגבול הטעות האפשרית ומהווה רשלנות, ועוד ציין הרופא המומחה כי לדעתו נדרש אשפוז מידי של האישה: "אין חולקים על כך שהיה כאן עיכוב באבחון, ושהעיכוב הזה לא היה בלתי נמנע… היה כבר ממצא ברנטגן, הייתה תמונה קלינית שהתאימה לדלקת ריאות. ומפאת כל מיני דברים לא חידדו את הנקודה הזאת עד שהייתה לה מחלה סוערת".

שאלת הקשר הסיבתי בין האבחון השגוי לבין הנזק לאישה

בכתב ההגנה של בית החולים הועלתה הטענה כי גם אם דלקת הריאות הייתה מטופלת מוקדם יותר, הנזק לאישה היה בלתי נמנע.

בית החולים לא הצליח להוכיח טענה זו. "לא ניתן לקבוע שלא קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק", כתב השופט שדה בפסק הדין, "מרגע שיש התרשלות ויש נזק וקיימת התלבטות בין קשר סיבתי ברמה של 'גרם' לבין רמה של 'תרם', הנטל עובר למזיק ואם לא עמד בו הרי המסקנה המשפטית היא שההתרשלות גרמה לנזק".

קביעת סכום הפיצוי

על-מנת לקבוע את סכום הפיצוי שישלם בית החולים לאישה, התייחס השופט שדה לשלושה מרכיבים: הנכות בשיעור 20% שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, הכאב והסבל לאורך תקופת השיקום ולאחריה והפסדי שכר מאז האשפוז וגם בעתיד, בהתחשב בכך שהאישה מטופלת ב-3 ילדים וממילא שכרה היה נמוך יחסית.

בקביעת מרכיבי וראשי הנזק התייחס ביהמ"ש לסבל הרב שנגרם לאישה ולבני משפחתה, כולל החשש לחייה, והקושי בתפקוד היומיומי גם כיום, הפגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד, הצורך שהיה בקבלת עזרה מהזולת משך תקופת האשפוז הממושכת. בסך הכל חייב בית המשפט השלום את בית החולים "המשפחה הקדושה" לשלם לאישה, מעבר לתגמולי המל"ל, סך של -. 292,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ בגינו, וכן החזרים בגין הוצאות שונות לרבות חוות הדעת של המומחה אותו גייס עוה"ד מטאנס.

The post רשלנות רפואית חמורה בביה"ח "המשפחה הקדושה" בנצרת appeared first on פוזיציה!.