לא על הבשמים בלבד:

דגים מהים האדום, צדפות מהנילוס וקערות מפטרה היו חלק מהמסחר בדרך הבשמים הקדומה

            דגים מהים האדום, צדפות מהים התיכון והנילוס וקערות יוקרתיות מפטרה, בירת הנבטים: מחקר ארכיאולוגי חדש שופך אור על השיירות שנעו ב"דרך הבשמים" הקדומה, שחצתה את המדבר הערבי, דרך מרחבי הנגב בדרכה לנמלי הים התיכון. "כשבוחנים את הרכב הסחר ניתן לזהות בו שלוש מגמות מרכזיות: סחר בין-יבשתי עם ציר מרכזי לדרום מזרח אסיה, סחר בינלאומי שחיבר בין המקורות הימיים ובעיקר בין ים סוף והים התיכון וסחר מקומי, שהיווה את 'החגורה הכלכלית' של הדרך וסיפק את חומרי הגלם והמזון לצועדים בדרך", מסביר פרופ' גיא בר-עוז מבית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, שעומד בראש קבוצת המחקר החופרת באשפות העתיקות שהצטברו בתחנות הדרכים לאורך הדרך.

            דרך הבשמים הקדומה, ששגשגה בין המאות השלישית לפני הספירה לשלישית לספירה, התפרסמה בעיקר בזכות מיני התבלינים והבשמים שהובלו דרכה מאזור דרום מזרח אסיה, דרך מדבריות ערב ועד לנמלי הים התיכון. עורק ראשי של הדרך עבר באזורנו, מפטרה, דרך מכתש רמון והר הנגב ועד לנמל עזה. עדויות היסטוריות מתעדות את הביקוש למוצרי היוקרה שהובאו מהמזרח וכללו את הקינמון, פלפל שחור, וניל, כמון, כורכום וזנגביל (ג'ינג'ר). בשנים האחרונות שרידים של חומרים אלו מתגלים באתרים ארכאולוגים, כולל באתרים בישראל. ניתוח כימי של קנקנים בתל דור גילה שרידים של קנמון. בדומה, בירושלים, התגלו קנקנים עם שרידי וניל ושאריות של כורכום התגלו בשיניים של אדם שנקבר במגידו. עיקר המחקר הארכיאולוגי שנערך עד כה התמקד בעיקר במרכזי הצריכה בקצה הדרך, אליהם הובלו הסחורות.

            במחקר חדש שערכו פרופ' בר-עוז, הדוקטורנט רועי גלילי מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' גדעון אבני, ד"ר טלי אריקסון-גיני וד"ר יותם טפר מרשות העתיקות, ד"ר דניאל פוקס מאוניברסיטת קיימברידג' ותלמידת המחקר נופר שמיר מאוניברסיטת חיפה, ביקשו החוקרים להתמקד באיתור חומרי הגלם שעברו לאורך הדרך על ידי השיירות עצמן ובמסע שעברו. לשם כך, הם חפרו ערמות אשפה שהצטברו בשלוש תחנות דרכים מרכזיות בנגב: באורחן מור (מואה) ושער רמון (חאן סהרונים), ששימשו אכסניות לשיירות הסוחרים ובמצד נקרות, ששימש כעמדת משמר להגנה על הדרך. "בתוך שרידי האשפות קיווינו למצוא את שרידי המזון והכלים ששימשו להכנת המזון. בכלל זה רצינו להעזר במגוון חומרי הגלם שהתגלו במטרה לקבוע את הכווניות של הסחר. האם שיירות הסוחרים הובילו מוצרים רק מהמזרח למערב, או שהסחר פרח בכוון ההפוך והשיירות חזרו עמוסות גם בדרך חזרה. אלה שאלות שעד היום היה לנו מעט מאוד ידע ארכיאולוגי לגביהן", הסביר פרופ' בר-עוז.

            הממצאים שהתגלו מעידים על כך שאנשי השיירות נשאו עימם גם סחורה אזורית יותר – בעיקר דגים ומאכלי ים. החוקרים מצאו עצמות דגים, וכמה סוגים של פירות ים: שיירי צדפת מאכל שמוצאה מהנילוס וכן כמה שיירים של צדפות מאכל מהים התיכון ומים סוף. באשפות התגלו גם צבתות של סרטנים של מים מתוקים. בין הממצאים התגלו גם מגוון זרעים של פירות, דגניים וקטניות. ריבוי גלעיני זיתים ותמרים משקף את חשיבות העורף החקלאי בכלכלת הדרך. עוד מצאו החוקרים שברים של כלי חרס וזכוכית נבטיים יוקרתיים.

            החוקרים מצאו עדויות גם לכלכלה מקומית שתמכה, כאמור, בשיירות המסחר. בחפירות נמצאו עצמות צאן, חזירים ובשר צייד, קליפות ביצי תרנגולת ושפע של מזון מן הצומח. לדבריו של פרופ' בר עוז, אלה הם ככל הנראה העדויות לאוכל ולמזון שהמתין לאנשי השיירות באותם ח'אנים לאורך המדבר. "הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", סיכמו החוקרים.

המחקר המלא: https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/caravanserai-middens-on-desert-roads-a-new-perspective-on-the-nabataeanroman-trade-network-across-the-negev/9118D79ACF528D4FCDEABCE017A0E03A

The post מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה: דגים מהים האדום, צדפות מהנילוס וקערות מפטרה היו חלק מהמסחר בדרך הבשמים הקדומה appeared first on פוזיציה!.

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים שופך אור על "הפרוזדורים האקולוגיים" שדרכם הגיעו בני האדם הקדמון מאפריקה ללבנט

            מכרסם שחי לפני כ-100 אלף שנים במדבר יהודה חושף עדות ל"פרוזדור אקלימי" מאפריקה לאירופה – "פרוזדור" בו שרר אקלים יבש פחות, שאולי היה זה שסייע לבני האדם הקדומים לחצות את המדבריות שבין הסוואנה האפריקאית והלבנט. כך נטען במחקר חדש שפורסם בכתב העת PNAS אותו הוביל ד"ר איגנסיו לזגבסטר מאוניברסיטת חיפה ומהמוזיאון לטבע בברלין יחד עם שותפים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת מונפלייה, האוניברסיטה העברית, המכון הגיאולוגי ורשות העתיקות. המחקר מתאר מכלול עצמות של תת מין של חולדת הרעמה, מכרסם גדול ונדיר שחי כיום במזרח אפריקה והתגלה בחפירות של רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בשנת 2016. "הצלחנו להפיק DNA מהעצמות הקדומות במעבדה לפלאוגנומיקה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט —ה-DNA הקדום ביותר שהופק מעצמות באזורנו עד כה. ניתוח גנטי ומורפולוגי מעלה שמדובר בתת-מין של חולדת הרעמה שחיה כיום במזרח אפריקה. כלומר, מדובר בבעלי-חיים מאוד-מאוד קרובים ולכן אם היום מין זה חי באזורים לחים, רוב הסיכויים שגם לפני כ-100 אלף שנים תת המין שמצאנו היה זקוק לאותם התנאים", אומרים החוקרים.

            לאורך מאות ואף מיליוני השנים האחרונות הייתה נדידה של מיני אדם קדומים מאפריקה לאזור הלבנט ומשם לאירופה. בנדידות הקדומות ביותר, שהחלו כבר לפני 1.8 מילוני שנה מאמינים החוקרים כי "פרוזדורים אקולוגיים" בין הסוואנה של אפריקה לבין הלבנט אפשרו לבני אדם קדמונים אלו לחצות את המדבריות הסהרו-ערבית שחוצצות בין שני אזורי האקלים. אולם כאשר מדובר בנדידה שארעה לפני כ-100 אלף שנים, של בני אדם מודרניים, לא ברור לחוקרים האם הנדידה התאפשרה בזכות "פרוזדורים" כאלה או שמא קפיצה טכנולוגית כלשהי אפשרה להם לחצות את המדבריות.

            המחקר הנוכחי נערך במסגרת פרוייקט DEADSEA_ECO במימון המועצה האירופית למדע (ERC). הפרוייקט, שמרכזו באוניברסיטת חיפה, לומד את קשרי הגומלין בין בעלי-החיים במדבר יהודה לבין האדם במשך עשרות אלפי השנים האחרונות. במהלך עבודתם ניתחו החוקרים מכלול של מאות עצמות ממערה בדרום מדבר יהודה,

שנחשפו במהלך חפירה ארכיאולוגית נסיונית של רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית אשר מטרתה הראשונית היתה חיפוש אחר מגילות גנוזות. חפירה זו, אשר מומנה ע"י פרויקט 'ציוני דרך' במשרד ירושלים ומורשת, העלתה מאות ממצאים מתקופות שונות, ובהן גם הממצא המרתק של עצמות חולדת הרעמה – מכרסם גדול שמגיע למשקל של כק"ג, שחי כיום במזרח אפריקה, אזור עם אקלים גשום, בעל צמחייה ירוקה וצפופה.

            בדיקת פחמן 14 הצליחה לתארך את אחת העצמות לתקופה שלפני 42 אלף שנים. שאר העצמות לא היו ניתנות לתארוך בשיטה זו – כלומר, הן היו בנות למעלה מ-50 אלף שנים. חוקרי המכון הגיאולוגי הגיעו לעזרת החוקרים והצליחו לתארך שברי גבס שהתגלו בזיקה לעצמות ולתארך בעזרתם את הגבול התחתון להופעתם של המכרסמים ללפני 120 אלף שנים. כך קיבלו החוקרים את חלון הזמן שבמהלכו חיו חולדות אלה במדבר יהודה.

            מה שסייע עוד בתארוך היה ה-DNA  שהצליחו החוקרים להפיק מהעצמות, הודות לרמת השימור הגבוהה שלהם. בזכות ה-DNA וניתוח מורפולוגי מדוקדק הצליחו החוקרים לאפיין את השרידים כתת מין נכחד של חולדת הרעמה החייה כיום במזרח אפריקה. החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים, בהלימה עם שיטות התיארוך האחרות. לדברי החוקרים, כמו קרוביו באפריקה, גם תת-מין זה התאפיין בהגנות מיוחדות מפני טורפים, הכוללות עצמות גולגולת עבות במיוחד ופרווה רעילה. מקור הרעל בקליפת עץ שחולדת הרעמה לועסת ומורחת על שערות סופגות בצידי גופה. "אולם חשוב מכך, הקרבה הגנטית מאפשרת לנו להניח כי גם תת המין הקדום חי בסביבה אקלימית דומה לזו שהוא חי בה כיום. ומכיוון שאין חשש שמין זה מתאפיין ביכולות טכנולוגיות מיוחדות ואופן ההתפשטות שלו הוא באמצעות תזוזות איטיות על פני אזורים דומים מבחינה אקלימית, אנו מניחים כי אותו מין אפריקאי הגיע למדבר יהודה דרך פרוזדור אקלימי קדום. סביר גם להניח שבני האדם שנדדו באותה תקופה מאפריקה ללבנט נעזרו גם הם באותו פרוזדור אקולוגי", אמרו החוקרים.

The post מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה: appeared first on פוזיציה!.

*למרות שישנם מקורות בזלת איכותית לסיתות כלים קרובים לכרמל, תושבי טרסת מערת אל-ואד שלפני 15 אלף שנים הרחיקו עד הכנרת כדי לאסוף בזלות לסיתות כלים לעיבוד מזון, כך עולה ממחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה. "ייתכן שהבזלות באזורים הקרובים יותר לכרמל היו בתוך השטח של קבוצות יריבות, מה שגרם להם להרחיק עד לאזור הכנרת", אמר פרופ' דני רוזנברג שהוביל את המחקר*

            טבילה בכנרת וסיתות אבן: כלי הבזלת של תושביה הנטופים של מערת אל-ואד (מערת הנחל) מלפני כ-15 אלף שנים הגיעו ברובם מאזור הכנרת, מרחק של  60-120 ק"מ ממקום מושבם שבכרמל, כך עולה ממחקר חדש משותף לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת מיינץ מגרמניה שפורסם בכתב העת היוקרתי scientific Reports. "מכיוון שלא מצאנו באתר בכרמל עדויות לפעולות העיבוד של הבזלת, אנחנו מניחים שהציידים-לקטים הנטופים הקדומים של הכרמל היו יוצאים למסעות לאזור הכנרת, בין היתר, כדי להביא משם את כלי הבזלת המעובדים", אמר פרופ' דני רוזנברג ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שעומד בראש מעבדה המתמחה בחקר כלים עתיקים ששימשו לעיבוד מזון והוביל את המחקר יחד עם ד"ר טטינה גלוהק מאוניברסיטת מיינץ.

התרבות הנטופית מתאפיינת בתחילת המעבר של שבטי ציידים-לקטים לסוג של יישובי קבע. לדבריו של פרופ' רוזנברג, הנטופים עדיין נעו במסלולי נדידה ארוכים, אולם הם גם החלו להקים אתרי קבע או קבע-למחצה, בהם ישבו לתקופות ארוכות, להתנסות בחקלאות ראשונית לייצר כלי אבן רבים ובמיוחד כאלה ששימשו אותם להכנת מזון. אחד מאתרי הבסיס הנאטופים המפורסמים ביותר  היה במערת אל-ואד (מערת הנחל) שבכרמל, שנחפר על ידי פרופ' מינה וינשטיין-עברון, פרופ' דני קאופמן וד"ר ראובן ישורון ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. בחפירות באתר נמצאו מאות פריטי אבן שנחקרו על ידי פרופ' רוזנברג וצוותו, חלקם הגדול עשויים מבזלת. מכיוון שהבזלות בכרמל נדירות ועל פי רוב אינן מתאימות לייצור כלי אבן ביקשו החוקרים לבדוק מהיכן הביאו תושבי אל-ואד את האבן.

לדבריו של פרופ' רוזנברג, בזלת הינה חומר גלם קשה במיוחד שמחייב ידע והכרות עמוקים עם תכונות הסלע וטכנולוגיות הייצור, על מנת להקטין את הסיכון לשבירה בתהליך הייצור. ולמרות כל הקשיים, הנאטופיים הצליחו ליצור עליים ארוכים וצרים, חלקם בעלי סימטריה מושלמת כמעט לצד כלים אחרים שחייבו יכולות סיתות מורכבות.

            במחקר הנוכחי בחנו פרופ' רוזנברג וד"ר גלוהק בפעם הראשונה את ההרכב הגיאו-כימי של מאות נקודות הפקה פוטנציאליות של בזלת לייצור כלי אבן בישראל ובמקביל ניתחו את ההרכב הכימי של עשרות עליים בזלת ממערת אל-ואד. במחקר שערכו החוקרים במשך כ-10 שנים ופורסם לאחרונה, התברר כי המוצא של רוב רובם של העליים מאל-ואד הוא מאזור הכנרת כ-60 עד 120 ק"מ ממערת הנחל.

            תנועה עונתית למרחקים כאלה אינה מפתיעה בעולמם של לקטים ציידים בכלל ושל הנאטופים בפרט, וידוע שקיימו קשרי סחר עם אזורים רחוקים אף יותר. אולם מה שהפתיע בתוצאות המחקר החדש, הוא שלתושבי הכרמל הקדומים היו מקומות קרובים יותר להביא מהן בזלת, כמו למשל מאזור עמק יזרעאל ולמרות זאת הם בחרו להתמקד באזור הכנרת.

            אז מה גרם לנטופים להתמקד דווקא באזור הכנרת? לדבריו של פרופ' רוזנברג, ישנם שני מודלים אפשריים. מודל אחד גורס, בפשטות, שהמומחים לסיתות עליי בזלת בתקופה ההיא ישבו בסביבת הכנרת, ולכן הנטופים של הכרמל ואולי של אתרים נוספים, הגיעו במיוחד לשם או שהחליפו חפצים כלשהם תמורת עליים בנקודה כלשהי לאורך הדרך. אולם העובדה שהחוקרים גילו שהבזלת הגיעה מנקודות רבות ומרוחקות יחסית זו מזו סביב הכנרת – יחד עם העובדה שכמעט ולא מוכרות עדויות לאתרים נאטופים באזור, בעיקר בראשית התקופה – מחלישה, לטענתם, הסברה הזו.

            המודל השני, שמקובל יותר על החוקרים, מציע שהנאטופים מהכרמל הגיעו בעצמם לאזור הכנרת, אולי כחלק מתנועה עונתית של כלל או חלק מהקהילה. מכך משתמע שהידע המורכב והניסיון בייצור כלים אלה היה שמור בין חברי הקהילה. "אנחנו לא בטוחים מדוע דווקא אזור הכנרת נבחר על ידי הנאטופים של אל-ואד ובמיוחד שמקורות בזלת איכותית נמצאים גם קרוב בהרבה לאתר, אך יתכן שיריבויות או מערכות יחסים מתוחות בין קהילות נאטופיות שונות, או תנועה בעקבות מקורות מזון, הם שהכתיבו את מודל התנועה של אנשי אל-ואד גם בהקשר זה. המעבר של חלק מהקהילות הנאטופיות לישיבת קבע ולחקלאות ראשונית בוודאי גרם גם להתפתחות של תחושות הטריטוריאליות שלהן וחיזק את הקשר בינן ובין סביבת האתרים בהם חיו. ייתכן לכן שהבזלות באזורים הקרובים יותר לכרמל היו בתוך אזורי השליטה של קבוצות יריבות, מה שגרם לנאטופים של הכרמל להרחיק עד לאזור הכנרת, שלא היו מיושבים כמעט, אבל קשה מאד יהיה למצוא לכך עדויות ארכיאולוגיות", אמר פרופ' רוזנברג.

The post מתחים בין קהילות וטכנולוגיה מורכבת לפני 15 אלף שנים: למה הרחיקו הנטופים של הכרמל עד לאזור הכנרת כדי לסתת כלי בזל appeared first on פוזיציה!.

  כולנו מכירים את שירת הלוויתנים, אבל האם בקרוב נוכל להבין את שפתם ואולי אף לתקשר איתם? בפרוייקט שאפתני ראשון מסוגו בעולם, מבקשים חוקרים מאוניברסיטת חיפה, CUNY בניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, MIT ושותפים נוספים, לפענח את שפת הראשתנים (לוויתני זרע) ואף ליצור את הבסיס לדיאלוג ראשון מסוגו עם יונקי הים הענקיים.

               במסיבת עיתונאים שנערכה היום (19.4.21) בדומיניקה שבאיים הקריביים, שם יחל המחקר, השיקו החוקרים את פרוייקט Project CETI (Cetacean Translation Initiative). הפרוייקט, שיימשך לכל הפחות 5 שנים, הוא פרוייקט רב תחומי שיישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנות ועוד, הוא ייעזר ברובוטים תת ימיים חדשניים וכמובן במאות שעות צלילה שיאפשרו הידוק הקשר בין הצוללים ולוויתני הראשתנים, שיכולים להגיע למשקל של כ-50 טונות ולאורך של 18 מטרים.

               "הראשתנים משמיעים קולות נקישה בעת הציד וקולות אחרים, בתדרים אחרים, כשהם נמצאים בחברת לוויתנים אחרים – במה שהוא ככל הנראה סוג של פעילות חברתית במבנה שבטי. האם אלה רק קודים פשוטים של תקשורת או שאולי שפה של ממש? האמת היא שאין לנו מאגר נתונים גדול מספיק, כך שאנחנו פשוט לא יודעים. לאור ההתקדמות של יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מחשב, עלה לנו הרעיון שאם נצליח לאסוף מספיק מידע – על הקולות, על ההקשר החברתי שלהם, על קשר בין צלילים מסויימים והתנהגות מסויימת – נוכל לפתח אלגוריתמים שיגידו לנו האם מדובר בשפה או לא. וכמובן שהחלום הגדול שלנו הוא שאם יתברר שזו אכן שפה, אולי נצליח לתקשר עם הלוויתנים", אמר פרופ' דני צ'רנוב מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, אחד ממובילי המחקר.

               מי שעומד בראש הפרוייקט הייחודי הוא פרופ' דיוויד גרובר, ראש הפרוייקט המדעי מ-CUNY. פרופ' צ'רנוב הוא המנהל האופרטיבי של הפרוייקט וחבר בוועדה המדעית המובילה. שמות מובילים נוספים הם פרופ' שפי גולדווסר, מברקלי/MIT, המתמחה במדעי המחשב ופענוח צפנים, פרופ' רוב ווד מהרווארד, מנהל מערך הרובוטיקה, פרופ' מיכאל (מייקל) ברונשטיין, ראש מערך הבינה המלאכותית מאימפרייל קולג', פרופ' שיין גירו, החוקר המוביל של הליויתנים הראשתנים כיום בעולם ועוד.

               יחד עם פרופ' צ'רנוב החוקרים של אוניברסיטת חיפה שלוקחים חלק בפרוייקט הם ד"ר רועי דיאמנט, המתמחה באקוסטיקה תת ימית, גם הוא מבית הספר למדעי הים וד"ר ברכה ניר, ראשת החוג להפרעות בתקשורת. חוקרי אוניברסיטה חיפה אחראים על הקמת תחנת המחקר והפעלתה בדומיניקה, על הקמת מערך כלי השיט המחקריים, מערך המצופים, מערך הרובוטים ולמעשה כל הצד האופרטיבי של המחקר. "זוהי גאווה גדולה עבורנו להוביל פרויקט מחקר מהמרתקים ביותר שנעשו בזירה הימית אי פעם, ושלממצאיו המחקריים השפעה משמעותית על בעלי החיים יוצאי הדופן הללו", אמרו פרופ' צ'רנוב, ד"ר דיאמנט וד"ר ניר.

               "השתתפותם של שלושה חוקרים מהאוניברסיטה בפרויקט המחקר היוקרתי לצידם של החוקרים המובילים בעולם מהרווארד, MIT וברקלי, מעידה על  העשייה המחקרית הענפה שנעשית באוניברסיטה ובבית הספר למדעי הים בפרט", אמר פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה.

Image by Thank you for stopping by Donations welcome to support from Pixabay

The post פרויקט בינלאומי ינסה לזהות בפעם הראשונה את שפת הלוויתנים appeared first on פוזיציה!.

נתונים שהוצגו בכנס של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה

בעקבות משבר הקורונה: מעשנים יותר – גם סיגריות וגם קנאביס

עלייה משמעותית בעישון במהלך הקורונה – הן של סיגריות והן של קנאביס, כך עולה מנתונים שהוצגו היום (יום ג') בכנס של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה. מהנתונים שהוצגו עולה כי כמעט 30% מהמעשנים סיגריות דיווחו שהם מעשנים יותר וכ-35% ממעשני הקנאביס דיווחו כי הם מעשנים יותר.

במסגרת הכנס של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה הוצגו מחקרים שונים שערכו חוקרי וחוקרות בית הספר במהלך משבר הקורונה. פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות וחוקרת בכירה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, הציגה נתונים מסקר בו השתתפו 2580 משתתפים בשני מועדים: סוף הגל הראשון של מגפת הקורונה, פתיחת המשק והסרת המגבלות ( 17.9.2020 – 13.5.2020); תחילת  ההגבלות של הסגר השני, עלייה בתחלואה החוזרת וכלה בסגר השני ( 17.9.2020 – 8.7.2020).

מתוצאות הסקר עולה כי 21.7% דווחו כי נמנעו או דחו פנייה לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים בשלל החשש להידבק מקורונה, 4.4% דווחו שדחו הגעה לבית חולים בשל מצב רפואי דחוף מחשש לקורונה ו 13.9% דווחו שנתקלו בקושי מסוים בהשגת הטיפול.

בכל הקשור לרמת החרדה הכללית של הציבור נמצא כי בתקופת הסגר השני 12.8 דיווחו על  מצב של חרדה כללית לעומת 7.7% שדיווחו על חרדה בסוף הסגר הראשון והסרת המגבלות.

עוד נמצא כי 21.1% דווחו על ירידה באיכות השינה, 28.6% דווחו שמשקלם עלה מאז תחילת מגפת הקורונה ו-   28.6% דווחו שהם מעשנים יותר.

גם ד"ר שרון שניטמן הציגה עלייה בעישון, הפעם בקרב מעשני קנאביס. במחקר שערכה יחד עם ד"ר נחמה לואיס מהחוג לתקשורת, ד"ר דניס רוזנברג מבית הספר לבריאות הציבור ובשיתוף פעולה עם מנהלי הפורום 'מגזין קנביס' בקרב 755 משתמשי קנביס מעל גיל 18 שמעשנים לפחות פעם בחודש נמצא כי 35% מהם דיווחו כי במהלך המשבר הם עישנו יותר קנאביס.  "רופאים ואנשים העוסקים בקידום בריאות בכלל צריכים לפתח התערבויות ספציפיות בכדי להבין את המקור של הלחצים השונים שנגרמים כתוצאה ממגפת הקורונה בכדי לפתח מנגנוני התמודדות בריאותיים כדי שיוכלו להימנע מעלייה בשימוש  בקנביס", אמרה ד"ר שניטמן.

The post בעקבות משבר הקורונה: מעשנים יותר – גם סיגריות וגם קנאביס appeared first on פוזיציה!.

שינויים טכנולוגיים פורצי דרך: מבט מלפני 350,000 שנה

נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקה על ידי אבות אבותינו ההומנינים מלפני 350 אלף שנים

*הממצא, שנמצא במערת טבון שבכרמל על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה, מקדים את הממצאים שהיו ידועים עד כה בכ-150 אלף שנים*

מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Human Evolution על ידי ד"ר רון שימלמיץ, ד"ר איריס גרומן-ירוסלבסקי, פרופ' מינה וינשטיין-עברון ופרופ' דני רוזנברג, מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, זיהה את הכלי הקדום ביותר עד כה, ששימש לשחיקה של חומרים שונים לפני כ-350 אלף שנים, עוד בטרם הופעתו של הומו-ספיינס. הכלי, חלוק דולמיט מעוגל ועליו סימני שחיקה מיקרוסקופיים, נמצא במערת טבון שבכרמל – מאתרי הדגל של הפרהיסטוריה בארץ ובעולם – והוא מקדים בכ-150 אלף שנים כל כלי אחר בעולם הנושא עדויות לשחיקה. "התגלית יוצאת הדופן ממערת טבון מלמדת כי הומינינים עיבדו חומרים שונים דרך שחיקתם כבר לפני כ-350 אלף שנים, כלומר, שכבר בשלב כה מוקדם נוספה ל'ארגז הכלים' שלהם טכנולוגיה משמעותית ביותר שמלמדת אותנו שהם יכלו ורצו לעבד חומרים שונים במגוון דרכים כדי לשפר ולמקסם את הדרכים בהם ניצלו את משאבי הסביבה" אמרו החוקרים.

מערת טבון, חלק מקומפלקס האתרים המרכיבים את אתר המורשת העולמית של אונסקו בנחל מערות שבכרמל, הוא אתר ייחודי בו נחשף רצף של שכבות ארכאולוגיות המעידות על פעילות הומינינים (מיני אדם, כולל מיני אדם קדמון) בחצי מיליון השנים האחרונות והמשמש כבר כ-90 שנה כאתר מפתח לחקר אבולוציית האדם.

הממצא הייחודי נחשף במסגרת פרויקט חדש אותו מוביל ד"ר שימלמיץ, יחד עם פרופ' מינה וינשטיין-עברון ושותפים נוספים בארץ ובעולם, במסגרתו נבחנים מחדש ממצאים מחפירות עבר באתר (המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, קרן גרדה הנקל וקרן דן דוד). בעת סריקת הממצאים שנחשפו בחפירות שערך במערה פרופ' ארתור ג'לינק מאוניברסיטת אריזונה בשנות ה-60 המאוחרות וטרם נחקרו ופורסמו, ד"ר שימלמיץ הבחין שעל אחת האבנים ניכרים סימני שחיקה ברורים, שמוכרים מכלי אבן מאוחרים הרבה יותר, אך לא מכלים קדומים, שגילם מאות אלפי שנים.

מחקר מדוקדק של הפריט במעבדות המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן אפשר אפיון שיטתי של הבליה ושל סימני השימוש שעל פניו. המחקר שבוצע יחד עם פרופ' דני רוזנברג, ראש המעבדה לחקר כלי אבן וטכנולוגיות עיבוד מזון עתיקות וד"ר איריס גרומן-ירוסלבסקי, ראש המעבדה לחקר סימני שימוש, התמקד בניתוח מיקרוסקופי של החלוק. תוצאות המחקר הראו שהחלוק אכן נושא סימנים אופייניים המעידים שהכלי הקדום הופעל בתנועה אופקית – מצד לצד, כלומר בתנועה של  שחיקה.

לשם הבנת ופירוש הדפוסים שזיהו מתחת למיקרוסקופ ערכו החוקרים סדרה של ניסויי שחיקה מבוקרים בעזרת חלוקי דולומיט שנאספו בכרמל והדומים במאפייניהם לחלוק ממערת טבון. במסגרת ניסויים אלה נשחקו חומרים שונים לאורך פרקי זמן שונים בעזרת החלוקים, שעברו מיד לבחינה מיקרוסקופית, בה תועדו דגמי השחיקה שנוצרו בניסויים. "בעוד שהתוצאות לא הראו התאמה מושלמת בין דפוסי השחיקה שתועדו על החלוק הייחודי ואלה שתיעדנו במחקר הניסויי שערכנו, איתרנו דמיון רב לסימני השחיקה שהתקבלו כתוצאה מהשחיקה של עורות בעלי החיים ומכך הסקנו כי האבן העתיקה שימשה לשחיקה של חומרים רכים, אם כי אנחנו לא יודעים עדיין איזה בדיוק", אמרה ד"ר גרומן-ירוסלבסקי.

            "בעוד הכלי 'פשוט', לכאורה, הופעתו הקדומה והעובדה שאין לו מקבילות בשלב כה קדום של האבולוציה האנושית מקנות לו חשיבות עולמית", אמרו החוקרים. לדבריהם, הופעתה הקדומה של טכנולוגיית השחיקה מדגימה את העומק והמורכבות של שרשרת החידושים הטכנולוגיים הקשורה באבולוציה האנושית. מתי התחילו הומינינים לשחוק מזון וחומרים אחרים? היכן זה קרה? ומדוע? אלה הן חלק מהשאלות שמעסיקות את חוקרי האבולוציה של האדם. "למעשה, האבולוציה של הטכנולוגיה הבאה לידי ביטוי בכלי האבן, משקפת ישירות את דגמי השינוי ביכולות של ההומינינים הקדומים לעצב את סביבתם", אמר ד"ר שימלמיץ והוסיף, "פרק הזמן שלפני 200-400 אלף שנים הוא תקופה של חידושים טכנולוגיים חשובים ושינויים משמעותיים בהתנהגות בני האדם. לדוגמא, ניצול האש הופך להיות חלק משגרת היום-יום, והשימוש באתרי בסיס מהם יוצאים לפעילויות שונות הופך לדרך חיים. בכך, טכנולוגיית השחיקה איננה מופיעה לבדה, אלא היא שלובה במערך של שינוי רחב יותר המבשר במידה מסוימת את ההתנהגות המורכבת המוכרת לנו מן ההומנינים המאוחרים יותר – הניאנדרטלים והומו-ספיינס".

            כאמור, העדויות הבאות לכלים ששימשו לשחיקה נמצאות רק כעבור כ-150 אלף שנים. האם היכולת הזו אבדה עד ש"נמצאה" שוב אחרי כל כך הרבה שנים? "למרות שלא הצלחנו לקשור בוודאות את הפריט לעיבוד מזון, יש סבירות גבוהה שלכך שימש. כך או כך, לנו שעוסקים בארכיאולוגיה של מזון ושיטות העיבוד שלו בתקופות השונות, מהפרהיסטוריה ועד ימינו אנו, החלוק הקטן מטבון הוא בעל חשיבות עצומה, משום שהוא מאפשר לנו לעקוב אחרי המקורות הקדומים ביותר של פעולת השחיקה ואיך יכולות קוגניטיביות ומוטוריות שהתפתחו במהלך האבולוציה של האדם התפתחו לבסוף לתופעות חשובות בתרבות האנושית עד היום, ושראשיתן כרוכה בשחיקה ובהתפתחות של טכניקות לייצור מזון כמו מעבר לישיבת ישיבת קבע, חקלאות, אחסון ובהמשך לעליה במורכבות החברתית והכלכלית", סיכם פרופ' רוזנברג.

The post נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקה על ידי אבות אבותינו ההומנינים מלפני 350 אלף שנים appeared first on פוזיציה!.

פרופ'-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון זכה ב-IEEE Medal of Honor – מדליית הכבוד של האיגוד הבינלאומי למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. פרופ'-מחקר זיו, מהאישים החשובים בעולם המידע וממציאם של אלגוריתם למפל-זיו ואלגוריתם ויינר-זיו, יקבל את המדליה על תרומתו הנרחבת לתורת האינפורמציה ולדחיסת נתונים ועל מנהיגותו המחקרית יוצאת הדופן ובכך יהיה לישראלי הראשון הזוכה בהכרה עולמית זו.

את דבר הזכייה בישר לפרופ'-מחקר זיו נשיא IEEE, פרופ' טושיו פוקודה.

IEEE הוא האיגוד האקדמי-הנדסי הגדול בעולם והוא מונה כחצי מיליון חברות וחברים מ-150 מדינות. מדליית הכבוד של האיגוד מוענקת מאז 1917 לזוכה יחיד בשנה על תרומה הנדסית-אקדמית או קריירה יוצאות דופן. זהו הפרס המכובד ביותר שמעניק איגוד IEEE ומהיוקרתיים בעולם הטכנולוגיה, והוא מוקיר אישים שהישגיהם יוצאי הדופן הותירו חותם לשנים על הטכנולוגיה, על החברה ועל ההנדסה. הזוכים במדליה במרוצת השנים הם אישים שעיצבו את ההיסטוריה של עולמות המידע, התקשורת והמחשוב, ואלה כמה מהם: קלוד שאנון, אבי תורת המידע; ג'ולילמו מרקוני, ממציא האלחוט; גורדון מור, שניסח את חוק מור; אנדי גרוב, שהיה מנכ"ל ויו"ר אינטל; הארי ניקוויסט, מהאישים הבולטים בתורת המידע; ומייסדי קוואלקום ארווין ג'ייקובס ופרופ' אנדרו ויטרבי (שתרם לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון תרומה משמעותית ומאז היא קרויה על שמו ועל שם אשתו המנוחה ארנה).

לדברי דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין, "אין ראוי מפרופ'-מחקר זיו להוקרה נכבדה זו. זוהי גאווה גדולה לפקולטה ולטכניון."

"זהו כבוד גדול לפרופ'-מחקר זיו ולטכניון," אמר פרופ' אורי סיון נשיא הטכניון. "תרומותיו המדעיות והיישומיות פורצות הדרך מהוות מקור השראה לטובי המהנדסים בעולם. מחקריו בפקולטה להנדסת חשמל חוללו מהפכה משמעותית והניחו את היסודות לאומת הסטארטאפ הישראלית. "

פרופ'-מחקר זיו, יליד 1931, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואחריהם דוקטורט ב- MIT(ב-1962). לאחר כשמונה שנים של מחקר ופיתוח בחברת רפאל ובמעבדות בל בארצות הברית הוא הצטרף לסגל הטכניון. במרוצת השנים הוא כיהן בתפקידים בכירים ובהם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו"ר ות"ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים. הוא חבר האקדמיה הלאומית של ארצות הברית והאקדמיה האמריקנית לאומנויות ומדעים.

פרופ'-מחקר זיו זכה בפרסים יוקרתיים רבים ובהם פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס ישראל במדעים מדויקים (1993), פרס מרקוני (1995), מדלית ריצ’רד המינג (1995), פרס שאנון (1997), פרס חזית הידע של קרן BBVA (2009) ופרס א.מ.ת. (2017).

בשנת 1977 פרסמו פרופ'-מחקר זיו ופרופ’ אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב את הגרסה הראשונית של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1978 את הגרסה השנייה. שתי הגרסאות שימשו בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ובהן TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילאו תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע ,(lossless compression) ללא תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות של הנתונים. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים.

אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים המאפשרת העברת מידע ויזואלי ואחר במהירות גבוהה ללא אובדן מידע. בשנת 2004 הכריז האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) כי אלגוריתם למפל-זיו הוא "אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים" וכי הוא "תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית".

פרופ’-מחקר זיו השתתף גם בפיתוחו של אלגוריתם ויינר-זיו במעבדות בל. אלגוריתם זה, המהווה כיום חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מאפשר את דחיסתן של תמונות רבות ממצלמות שונות, למשל במשחקי כדורגל, ואת שידורן בעת ובעונה אחת.

בתמונה : פרופ'-מחקר יעקב זיו

קרדיט : דוברות הטכניון

…

The post פרופ'-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון זכה ב IEEE Medal of Honor-לשנת 2021 פרופ' זיו הוא הישראלי הראשון הזוכה במדליית הכבוד – הפרס היוקרתי ביותר שמעניק האיגוד ומהיוקרתיים בעולם הטכנולוגיה appeared first on פוזיציה!.

האם שימוש בקנביס רפואי אינו פוגע בתפקוד השכלי של האוכלוסייה המבוגרת? מחקר חדש שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה מצא כי התפקוד הקוגניטיבי של מבוגרים, כגון: ריכוז, זיכרון, יכולות למידה אצל

המשתמשים בקנביס רפואי לצורך טיפול בכאב כרוני אינו שונה מזה של מטופלים בתרופות אחרות. "יותר ויותר מבוגרים משתמשים בשנים האחרונות בקנביס לצורך הקלה בכאב. המחקר שלנו הוא הצעד הראשון להערכה נכונה יותר של סיכון לעומת תועלת של טיפול בקנביס באוכלוסייה זו", אמרו ד"ר שרון שניטמן וד"ר גלית וינשטיין מעורכות המחקר.

כאב כרוני פוגע ב- 19-37% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם ולעיתים קרובות מטופלים ומטפלים מבקשים להתמודד עם כאבים אלה באמצעות קנביס רפואי. לדברי החוקרות, רוב המחקרים שנעשו עד היום בדקו את השפעת השימוש בקנביס על תפקוד קוגניטיבי בקרב צעירים. "ידוע ממחקרים שנערכו בעבר כי לקנביס רפואי  יכולות להיות השפעות ארוכות טווח על המוח כאשר צורכים אותו בגיל צעיר, אך זו לא בהכרח אותה ההשפעה כאשר צורכים אותו בגיל מבוגר", הסבירו החוקרות. במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Drug and Alcohol Review ביקשו החוקרות ד"ר שרון שניטמן וד"ר גלית וינשטיין מבית-הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה יחד עם ד"ר סיימון וולפסון מהקריה הרפואית רמב"ם ופרופ' דויד מאירי מהטכניון, לבדוק את השפעת הטיפול בקנביס רפואי על תפקוד קוגניטיבי בקרב אנשים מבוגרים הסובלים מכאבים כרוניים. במחקר השתתפו 125 נבדקים מתוכם 63 בעלי אישור רפואי לשימוש בקנביס רפואי ו- 62 נבדקים ללא אישור. הגיל הממוצע של הנבדקים היה  62 שנים. התפקוד הקוגניטיבי נבדק באמצעות סדרה של מבחנים ממוחשבים שמעריכים תפקוד של תגובות פסיכומוטוריות, ריכוז וזיכרון ויכולות למידה. המשתתפים במחקר התבקשו להימנע משימוש בקנביס 3 שעות לפני המבחן, כך שהיכולות הקוגניטיביות שלהם נבדקו כאשר לא היו תחת השפעה מיידית של הקנביס.

מתוצאות המחקר עולה כי אין הבדלים משמעותיים בתפקודים קוגניטיביים הכוללים ריכוז, זיכרון, יכולות למידה בין אנשים מבוגרים הסובלים מכאבים כרוניים המשתמשים בקנביס רפואי לבין אנשים הסובלים מכאב במידה זהה ואינם משתמשים בקנביס רפואי. "למרות שהמטופלים בקנביס השתמשו בו במשך לפחות שנה באופן עקבי, לא מצאנו שתפקודם המוחי נמוך יותר מזה של אנשים הדומים להם בגיל ובמחלות רקע", אמרו החוקרות.

"ממצאי המחקר שלנו עשויים להפחית את החששות בקרב רופאים העוסקים בכאב כרוני ובקרב מטופלים הסובלים מכך בנוגע להשפעות האפשריות של קנביס על תפקוד המוח. אולם יש לערוך מחקרים נוספים בכדי לבסס את תוצאות המחקר הנוכחי. המחקרים צריכים לכלול תצלומי מוח ודרכים נוספות בהן ניתן להעריך קוגניציה", סיכמו החוקרות.

The post מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה: התפקוד הקוגניטיבי של מבוגרים המשתמשים בקנביס רפואי לצורך טיפול בכאב כרוני אינו שונה מזה של מטופלים בתרופות אחרות appeared first on פוזיציה!.