זו הדרישה של תנועת אומ״ץ בפנייה אישית לשרים ולכל יושבי ראש הסיעות בכנסת

תנועת אומ"ץ פנתה הבוקר יום ד׳, לנבחרי הציבור החל בראש הממשלה, השרים, סגני השרים וחברי הכנסת, בבקשה לוותר על חלק משכרם, על מנת לשמש דוגמא והזדהות כנבחרים העומדים לימין המוני המובטלים, שהוצאו לחל"ת והמפוטרים בשל מגפת הקורונה. הציבור מצפה מנבחריו לשנס מותניים ולשאת בנטל כאות הזדהות עם העם.

כותבים יו״ר התנועה פליצ׳ה פלד ועו״ד עמית עוז: ״מדינת ישראל עומדת בפני משבר כלכלי ניכר שתחילתו עם השבתת המשק שגרמה לגל פיטורים שכמותו לא ידעה המדינה בכל 72 שנותיה. אנשים, רובם קשי יום, איבדו את פרנסתם לצמיתות ביום אחד. אחרים הוצאו לחופשה ללא תשלום שמשמעותה פיטורים בפועל, לפחות עד שיתבהר המצב במשק. מספר מבקשי דמי אבטלה מהביטוח הלאומי שובר שיאים, וכבר עתה עובר את המיליון אזרחים – ועדיין אין איש יודע כיצד יסתיים המשבר״.

להשקפתה של תנועת אומ״ץ, אין נכס חשוב לפוליטיקאי מתדמיתו הציבורית וכאן מדובר פשוטו כמשמעו על שיפור או פיחות משמעותיים בתדמית זאת – במיוחד בעת הזאת, בה הציבור הפגוע ברובו, רגיש לעניין זה יותר מאי פעם .

תנועת אומ״ץ קוראת בזאת לחברי הכנסת והשרים, לקצץ משכרם כעשרים אחוזים לפחות עד לסיום המשבר וחזרת המשק לפעילות תקינה – לטובת הציבור והאינטרס הציבורי, קיצוץ מידתי, ומאוזן שלא אמור לפגוע בהמשך שגרת יומם ובניהול חייהם של חברי הכנסת, קיצוץ נכון ומוצדק בעת הזאת.

תנועת אומץ תשמח לפרסם את שמותיהם של חברי הכנסת והשרים שיקצצו בשכרם לטובת הציבור שנקלע למצב כלכלי בלתי אפשרי.

The post ״קצצו משכרכם לטובת מיליון המפוטרים ובעלי העסקים הקטנים שחלקם הגיעו לפת לחם״ appeared first on פוזיציה!.

זאת עפ"י נתוני שירות התעסוקה, אשר מצביעים על כ-70% אבטלה בעיר. במסגרת דיון לעניין המצב הקשה בעיר הדרומית ובעיר טבריה, קראו ראש העיר ומשרד התיירות לפתיחה מבוקרת של העיר: "העיר בריאה, אפשר להכניס תאים משפחתיים בצורה מבוקרת". משרד האוצר: "עובדים על זה מול המל"ל ומשרד הבריאות"

ראש העיר אילת: להעביר עוד 300 מיליון ₪ במסגרת החלטת הממשלה הנוגעת לשדה דוב, "כל יום שעובר כמות המזון שאנחנו מחלקים לתושבים שלנו גדלה". התאחדות בתי המלון בטבריה: "85 אחוז מהתיירות היא תיירות חוץ, קוראים לכיסוי הוצאות המלונות – 67 מיליון ₪ ל-4 חודשים לפי חדר, כמו שהיה במלחמת לבנון השנייה"

חברי הוועדה קראו לממשלה לנצל את השעה ולקדם במהירות פרויקטי רכבת ותשתיות בערים, ובמקביל לפעול לקראת יציאה מהמשבר. יו"ר הוועדה, הזמנית, ח"כ עורר פורר: "קורא לממשלה להכריז על העיר אילת כעיר נקיה מקורונה, זה יכול להיות פיילוט בינ"ל"

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה היום (ד'), ישיבה לעניין המשבר הכלכלי הפוקד את העיר אילת והעיר טבריה.

יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, פתח את הדיון: "הדיון בראש ובראשונה מתמקד בעיר אילת, שהיא ראשונת הנפגעות. יש לפעול בהקדם כדי למנוע קריסה של העסקים הרבים המושתתים בעיר הזו על תיירות. שרת הספורט הציע להעביר את טורניר הכדורגל לאילת, ראש העיר, האם יש לכם בכלל מתקן המתאים לזה?"

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת: "אנחנו לא מוכנים להיות עיר שהייתה תרנגולת שמטילה בתי זהב למדינה לעיר שנשענת על משרד הרווחה. אנחנו רוצים להמשיך להיות עיר גאה. נכון לזה הרגע ב-80 אחוז מהבתים בעיר אילת יש מובטל אחד, בקרוב ל-30 אחוז מבתי האב בעיר אילת, שני המפרנסים אינם עובדים. אם לא נעשה מעשים מהירים, הבוס של העיר יהיה מנכ"ל ביטוח לאומי ולאחר מכן מנכ"ל משרד הרווחה.

הלוי פירט שורת צעדים בהם יש לסייע לעיר: "לגבי אוכלוסיית השכירים – ביקשנו טיפול מיוחד וחריג, גם לעניין עצמאים ש–80 אחוז מהם אינם עובדים. צריך לראות איך מזרימים חיים ע"י מקדמי מימון, קידום תשתיות בעיר אילת, כדי לייצר סירקולציה כלכלית. עוד שבוע השנורקל שלנו מתחת לקו המים. גם עיריית אילת בסוף מאי, תחילת יוני נהייה בלי יכולת להתנהל, משותקים.

יש להסתכל על היום שאחרי, לעשות כל מה שניתן כדי לקיים את העיר. להתחיל בתיירות פנים ואח"כ תיירות חוץ. אפשר לפתוח את העיר בצורה מבוקרת, היא עיר בריאה, יש להוציא מהרפרטואר את האמירה שהתיירות האחרונה לחזור, זה הבל. הצענו להפוך את העיר אילת למחנה האימונים של ענפי הספורט השונים, לשמחתנו יש 2 חולים בודדים בבית, ייתכן שהיום נישאר עם 1. יש לנו כ-30 אנשים בבידוד שאינם חולים. העיר בהחלט יכולה להזמין אליה בכניסה מבוקרת ומסודרת. לשאלת היו"ר יש לנו מתקן אחד, שאם נטפל בו נכון, יוכל לתת מענה לליגת הכדורגל, צריך תאורה מותאמת. תוך שבועיים שלושה נוכל להשמיש את המתקן.

ישנו החוק מ-4 לאוגוסט 2019, החלטת ממשלה לעניין שדה דוב, שמו שם כסף על שם העיר אילת, מה שצריך זה להוסיף כסף על ההחלטה הזו, ולתת אותו לעיר אילת, עוד 300 מיליון ₪ לטובת התיירות, העיר ותושביה. יש להחליט שמגדילים את תקציב העיר אילת. כל יום שעובר כמות המזון שאנחנו מחלקים לתושבים שלנו, הולכת וגדלה, אם בזה אנחנו עוסקים היום, זה אומר שמישהו פה נכשל. אין לנו זמן לוועדות, אנחנו מוכנים מחר להתחיל לעשות פעולות לפתיחה מבוקרת, ובמקביל אנחנו צריכים הזרמה של תקציבים לעיר אילת ולתעשיית התיירות".

אלי לנקרי, סגן ראש העיר: "כל יום שעובר המדינה מפסידה מעל 500 מיליון ₪ בעיר אילת".

אמיר חייק, התאחדות בתי המלון: "אילת היא עיר התיירות מספר אחת בישראל, כמלונאים נשמח להפעיל כמה שיותר מהר את העיר, ולראות בה כעיר נקיה, צריך שת"פ עם הממשלה כדי לראות שכל מי שנכנס נקי מקורונה".

אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות: "אם רוצים שהעיר תחזור למסלול צריך להבין שיש לקחת סיכונים מושכלים, אם נחכה עד שארגון הבריאות העולמי יפתח את אילת, לא יבואו תיירים. משרד התיירות והעיר אילת צריכים להחליט  על כך. אם עושים פיילוט אין מניעה לשלוח תאים משפחתיים. צריך לקבל החלטה שאילת מתחילה להיפתח באופן מבוקר, לשלוח תאים משפחתיים, המלונאים יודעים מה זה היגיינה, יודעים לנהל מצב כזה. בשבועות האחרונים האצנו פרויקטים תשתיתים בעיר. אישרנו עשרות מיליוני שקלים בחול המועד פסח בעבודות תשתית.

"תיירות הפנים תחזור, משרד התיירות צריך תקציב של 150 מיליון ₪ כדי להכפיל את מספר הטיסות הנכנסות בחורף הבא. אם נדע לומר שיש לזה תקציב, נהייה ב-15 אלף תיירים בשבוע בחורף הבא, אחרת חברות התעופה ייסעו לשארם ומקומות אחרים, במציאות התקציבית היום אין לנו אפילו תקציב לטוס לאילת".

ח"כ מיכאל ביטון: "כל הגורמים חייבים להבין שאי אפשר לטפל בעיר הזו בכלים הרגילים, הפגיעה בה שונה מבכל מקום אחר".

ח"כ מיכל שיר: "העיר אילת סופגת וסופגת, עוד לא סייעו לה לעניין סופות החול, עכשיו צריך קודם כל חשיבה יצירתית, הכל עניין של רצון. לקדם תיירות פנים לרופאים, לחיילים, לענפי ספורט, אולי תיירות לאוכלוסייה המבוגרת שתישאר הרבה מאוד זמן בבידוד. כעיר נקייה מקורונה, אין שום סיבה להוריד אנשים על הברכיים".

ח"כ עופר כסיף: "אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד מבקשי מקלט באילת ובטבריה, האם יש קושי עם אותה אוכלוסייה שלא זכאית לדמי אבטלה כידוע? האם בוחנים את פתיחת כספי הפיקדון של מבקשי המקלט במלואם?".

ח"כ ניר ברקת: "הצענו לתת סיוע לפי גודל המשבר של העסק. להגדיר מי פצוע קשה ולהעניק לו כמה שיותר סיוע מתאים. זה נכון גם לערים. אנחנו צריכים להסתכל בחשיבה מחוץ לקופסה, בצד של הביקושים. המדינה חייבת לתמרץ את רעיונות העירייה שהם נכונים וטובים. לעניין נוסף – אילת קיבלה חבילה מסוימת לעניין התשתיות, זה בדיוק הזמן להאיץ את התשתיות, כביש הגישה, רכבת מהירה".

ח"כ קטי שטרית: "יש להגדיל את הסיוע לעצמאים בעיר אילת מ-70 ל-80 אחוז, גם בסכום לעלות ל-12 אלף. יש להגדיל את זכאות לדמי האבטלה ב-20 אחוז, נוכח התחזית ש-25 אחוז לא יחזרו לעבודה".

מוני מעתוק, הממונה מטעם משרד הפנים על העיר טבריה: "טבריה נכנסה למשבר הקורונה כשהיא לא מוכנה, המשבר בעיר הביא להקמת ועדה ממונה. גם כאן היה נזק של הסופה האחרונה לכל רצועת החוף והתיירות. הפטור מארנונה הוא בהחלט צעד מבורך, אך זה לא מספיק. ללא סיוע מסיבי מידי נוסף לענף התיירות בעיר, הענף יקרוס. 33 אחוז וחצי אבטלה לתושבי העיר בלבד, יש לא מעט אנשים שעובדים במלונות ולא גרים בעיר, וכמובן העצמאים שלא מופיעים בנתונים. התיירות מבוססת באחוזים גדולים על תיירות נכנסת, שצפויה לחזור אחרונה. אם לא נעבור לפסים מעשיים של סיוע, המלונות לא יחזיקו מעמד, רובם לא של רשתות גדולות, והעיר תמשיך לקרוס. בלי סיוע מסיבי של משרד התיירות, ומשרד האוצר לא נוכל להתמודד עם המשבר הזה".

אבי זנדברג, התאחדות בתי המלון בטבריה: "אנשי האוצר – סייעתם בלבנון 2006 והחזרתם את ההשקעה, מספר התיירים שביקרו פה בשנה שעברה הוכיחו שההשקעה שווה. בטבריה המשבר התחיל כבר בתחילת ינואר, 85 אחוז מהתיירות היא תיירות חוץ. יש כאן דו קיום אמיתי, אין עובדים זרים בטבריה, כולם תושבי העיר והאזור, בלי אפליה של דת. אנחנו מדברים על כיסוי הוצאות המלונות – 67 מיליון ₪ ל-4 חודשים לפי חדר, כמו שהיה במלחמת לבנון"

לבקשת יו"ר הוועדה, פירט מעתוק 2 פרויקטים של תיירות שניתן לקדם בימים אלה: "פרוייקט רכבת מסילות הגליל, ופיתוח טיילת אלון". 

ח"כ פורר: "גם עיריית נתניה מרובת בתי המלון, פנתה לעניין הפיצוי הנדרש לחדרי המלון והמלונאות בעיר".

מנכ"ל משרד התיירות: "לעניין העיר טבריה, אנחנו במסלול של שדרוג הטיילת בסטנדרט של ת"א, לפתוח את המלונות לים. אנחנו כבר עובדים במקביל על תוכנית קצרה לעת הזו, לשיפור פני האזור התיירותי".

עמרי בן חורין, משרד האוצר: "אין ספק שאילת נפגעה יותר מאחרים וכנראה תצא אחרונה, אין מחלוקת על זה. כל שנחזיר את העיר והמלונות לפעילות זה הדבר הכי טוב והכי חשוב, גם אם בהיקף מצומצם יותר בתחילה. אנחנו עובדים על זה מול המל"ל ומשרד הבריאות. דיברו על התשתיות, זה הדבר הנכון, רצועת החוף התחילה להיות מתוקצבת, זה צריך להיות פרויקט הדגל. סופות החול גרמו לנזק גדול, הועברו כספים מהירים וכבר עובדים כדי לתקן מה שנהרס.

לגבי המלונות – אנחנו בקשר הדוק עם משרד התיירות ונציגי המלונות, איך אנחנו מאפשרים לצלוח את התקופה הקרובה עד שתהייה וודאות. ככל שנצטרך להסיר חסמים, נהייה שם כדי לעשות זאת. נהייה כדי לסייע גם בתיירות פנים וגם בתיירות חוץ".

ח"כ מיקי לוי: "עובדי המדינה מקבלים דמי הבראה, אני מציע שהמדינה והמעסיקים לא יעבירו בכסף, אלא יהפכו את זה לוואוצ'רים שיהיה אפשר להתארח בארץ".

מעין ספיבק, משרד האוצר: "בחודש וחצי האחרונים שמנו את כל מרצנו למתן פתרון שמסייע בצורה של פטור של 3 חודשי פטור עסקים מארנונה, וזה נותן יציבות ראשונה גם לעסקים וגם לעירייה שמקבלת שיפוי. ברגע שנוכל לאסוף נתונים ניתן פתרונות לעיריות שנפגעו יותר מערים אחרות".

ח"כ פורר: "אתם באירוע שכאשר תקבלו את הנתונים, לא יהיה למי לסייע. חברות התעופה יסגרו, את זה אני רואה. העיר אילת – זה לא רק ארנונה, בעסקים עובדים אזרחי העיר אילת, כל אזרחי העיר יהפכו מובטלים. משרד האוצר חייב להראות תוכנית – איך הוא שומר את העסקים בחיים, שלא יהיה מצב שלא יהיה באוגוסט איזה עסקים לפתוח.

יו"ר הוועדה הזמנית סיכם את הדיון: "משרד האוצר – תתעוררו, אתם חייבים לפצות את העסקים על ההוצאות הקבועות. אחרת הערים האלה יקרסו, ערים בקריסה יעלו הרבה יותר. עשיתם את זה ב-2006, הרווחתם מזה 14 שנה. אני קורא לממשלה להכריז על העיר אילת כעיר נקיה מקורונה, זה יכול להיות פיילוט בינ"ל. צריך לעבור לסיוע לעסקים בהתאם לפגיעה במחזור, לא תוכלו לברוח מזה, זה יקרה בסוף, רק שזה ינתן מאוחר, זה כמו לחבר מכונת הנשמה למי שכבר מת. אנחנו קוראים לממשלה לשים בעדיפות את פרויקט הרכבת לאילת, כפרויקט תשתית. כנ"ל לגבי רכבת מסילות הגליל בטבריה ושדרוג תיירת אלון בטבריה. תעבירו חקיקה מיוחדת להסרת בירוקרטיה וככה יהיה ניתן לצאת לדרך. לצד כך, תערכו מבחינה רפואית גם לגל השני, תנסו להגיע אליו ברמה שלא תצטרכו לסגור את המשק, אחרת לא יהיה את מה לפתוח. אני קורא לממשלה תתעשתו – אחרת הקריסה שתבוא אחרי הגל השני תהייה על אחריות כל הממשלה, כל השרים".

במסגרת דו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון הוצגו הנתונים הבאים, במסגרת נתוני שרות התעסוקה בעיר אילת:

כמות דורשי העבודה עלתה מ-208 בחודש פברואר 2020 ל-13,193 בחודש מרץ 2020, ושיעור האבטלה בעיר הגיע לכ-70% לעומת כ-26% בממוצע הארצי. מתוך דורשי העבודה בחודש מרץ 2020, כ-90.7% הם בחל"ת (9.1% בחודש פברואר 2020), וכ-5.1% פוטרו (49.5% בחודש פברואר 2020). מתוך דורשי העבודה בעיר, כ-22.5% גם בני הזוג הוצאו לחל"ת או מובטלים.

עוד עולה מהדו"ח, כיעל פי הערכה של עירית אילת, מרכיב הכנסות מארנונה מבתי המלון והעסקים באילת הוא כ-70% מתקציב העירייה. בנוסף, בעקבות שיעור דורשי העבודה הגבוה באופן ניכר, עולה החשש שחלק ממשקי הבית לא יוכלו לעמוד בתשלומי הארנונה.

לעניין נתוני רשות התעסוקה לעניין העיר טבריה, עולה כי בעיר כ-5,668 מובטלים חדשים נכון לחודש מרץ, כ-90% אחוזים מהם במסגרת חל"ת. לשם השוואה, בחודש פברואר נרשמו 225 בחודש מובטלים חדשים.

The post אילת: ב-כרבע ממשקי הבית 2 המפרנסים לא עובדים appeared first on פוזיציה!.

במסגרת דיון אודות המשבר הפוקד את ענף התרבות, הציג איגוד האמרגנים והמפיקים כי היקף המחסור בתחום התרבות בישראל עומד על כ-47 מיליארד ₪, כאשר מועסקים בו כ-28 אלף חברות ועצמאים ו-193 אלף עובדים: "לא פחות גדולים מהתעופה ומהתיירות"

חברי הוועדה מתחו ביקורת על כך שוועדה של משרד התרבות ומשרד האוצר למתן מענה ייחודי לתחום מוקמת רק כעת, ומסקנותיה הראשוניות יוצגו רק בעוד כשבועיים. באוצר סירבו להצביע על מועד בו יחל לפעול מנגנון הפיצוי הרלוונטי

יו"ר הוועדה הזמנית, ח"כ עודד פורר: " יש להתייחס לתרבות כנס אסטרטגי, כחלק מחוסן לאומי. על האוצר להפסיק להתנהל כגביר שמחלק נדבות ולהעביר למשרדים את ניהול תקציבי הפיצוי"

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה היום (ה') ישיבה בנושא המשבר הפוקד את עולם התרבות בשל התפשטות נגיף הקורונה.

בפתח הדיון תקף יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר את האוצר, בנוגע להתנהלותם מול מגזר העצמאים: "כל עולם התרבות והאמנות רובם עצמאים, וסביבם מפיקים, ומאפרות, ובמאים, כולם עצמאים. מסביב לזה כל עולם חיי הלילה – הברים והמסעדות שגם הם עצמאים. הם שילמו מיסים וביטוח לאומי כל השנים, מגיע להם סיוע, זו חובה. הבטחתם ב-1 למאי כסף לפעימה שנייה לעצמאים, לאור הגבינה השוויצרית בפעימה הראשונה, במסגרתה נתתם פיצוי ל-100 אלף מתוך עצמאים 600 אלף. זה לא נדבות, מדינת ישראל סגרה להם את העסק, אין להם דרך להתפרנס, הם צריכים לקנות אוכל הביתה, יש שכר דירה, הוצאות, יש לחלקם עוד עובדים שהם משלמים להם. לאן אתם מנסים להביא מאות אלפי אנשים? שהם יבזזו חנויות כי אין להם מאיפה לשלם? אתם מביאים אנשים שהתפרנסו מהעסק שלהם לפת לחם. כסף יש, אישרנו 11 מיליארד ₪ לטובת עסקים קטנים, באוצר מחפשים שיטות איך יעקפו את ועדת הכספים, כדי שזה לא יגיע לכאן. כי בוועדת כספים הופכים את החוק לטוב יותר וחס וחלילה.

"אני מבקש מיועמ"ש הוועדה לכתוב מכתב לרה"מ, שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, שמבקש להביא בהקדם האפשרי, מבחינתנו עוד יום, חקיקה שנוגעת למענק העצמאים. אמר היועמ"ש כבר שאי אפשר לעשות זאת בתקנות שעת חירום ובצדק, אנחנו דורשים שתגיע לכאן חקיקה, ואנחנו מתחייבים מסלול ירוק לחקיקת העצמאים בוועדת הכספים. שום דבר לא יעוכב כאן, אבל תביאו, למה אתם מחכים?!"

יוסי שרעבי, מנכ"ל משרד התרבות: "עד כה העברנו מקדמות של 40 אחוז לכל גופי התרבות הנתמכים, בלי חובת ביצוע ובלי דוחות. זה כמובן לא מספיק, ישנם גופים כתיאטראות, להקות מחול וכדומה, שהמרכיב של המדינה מהווה 15 עד 25 אחוז מההכנסות והם תלויים מאוד בפעילות שלהם, אלה נמצאים במשבר גדול מאוד שכן הם תלויים בקוני הכרטיסים.

במסגרת פרויקט ישראל מחוברת – שמנו 8 מיליון ₪, זה נוגע לקרוב ל-2,000 איש, מידי יום ישנן 13 הפקות, בכל הפלטפורמות הדיגיטליות, ומרחיבים ומרחיבים, זה מענה יפה אך ברור שזה לא מענה מלא.

שמנו 3 מיליון ₪ לקול קורא לאמנים במצוקה, יהנו מכך בין 250 ל-300 אמנים שבמצוקה, כל אחד יקבל בין 10 ל-20 אלף ₪. הקרן קיימת תמיד, הוספנו לה 3 מיליון ש"ח, ייתכן שנרחיב זאת ל-4.

לצד אלה, הדבר החשוב זה הפיצויים, האוצר נערך למתווה לעסקים ועמותות כמו שאנחנו מבינים, מענה באמצעות מס רכוש. בכל מקרה המענה אמור להיות רק באזור אפריל, אך המצוקה מתגלגלת וזה לא נותן להם מענה נוכח כך. במסגרת זו נמצא גם עולם הספורט, הנזקים הכספיים ימשכו, ואנחנו צפויים לתהליך שאולי ימשך שנה וחצי, אני מקווה שיהיה שיפור הדרגתי, אך בכל צומת צריך לתת מענה לעולם התרבות.

באוצר הבינו שצריך כאן מענה ייחודי, שאפילו שונה מעולם העסקים. פעלנו להקמת ועדה עם סגן הממונה התקציבים, תוך שבועיים מהיום יהיו מסקנות ביניים ותוך 30 ימים מסקנות סופיות.

איליה, משרד האוצר: "כידוע לכם חוק היסוד תוקן, הוקצו 9 מיליארד ₪ לעצמאים ולעסקים הקטנים. כרגע התוכנית היא שמתוך ה-9 מיליארד, 5.2 מיליארד ₪ אמורים להיות מופנים לעסקים. אנחנו מקווים שבהקדם תבחר חלופה מעודפת לבוא ולתת סיוע ממוקד בעסקים קטנים, כדי לתת מקסימום אימפקט לכסף. ככל שהמנגנון לעסקים לא יאושר בהקדם, לא נוכל להמשיך לחכות ונצטרך לתת מענה אחר לעמותות. עדיף לעמותות להיות במנגנון של העסקים, כי הוא מצמצם כמה שניתן את הבירוקרטיה והוא מהיר".

ח"כ פורר: "מתי יהיה הסיוע?  כמה? מתי יונח על שולחן הוועדה?"

ח"כ אורית פרקש הכהן: "ימים? שבועות? אנחנו חודש בתוך המשבר. זו האחריות שלכם, לשבת ולפצח את הפתרונות ולייצר תוכנית ביצועית עם תאריך סופי".

רועי כהן, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: "אני קורס מעוד ועוד פניות של אנשי תרבות ועסקים שאין להם מענה ואין להם תקווה, ואיבדו אמון במדינה ובהסדר הבלתי כתוב, שאם המדינה משביתה אותם, היא תדאג להם. יצאה הודעה שכסף יהיה  בחשבונות הבנק של אותם עצמאים, וזה לא קרה. תהייה פה רעידת אדמה, כי אנשים יבינו שבסוף אלה היו רק כותרות. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנשים ישלמו בחייהם, לא מעניין אותנו תקנות וחוקים. בגרמניה מכניסים ת.ז, ונכנס לך 14 אלף יורו, יתחשבנו איתך בסוף השנה. מה הקושי לסייע לנו? כולנו רמאים וגנבים?!".

דליה שימקו, יו"ר איגוד במאים ויוצרים: "הבמאים נופלים בין הכיסאות, חלקם מובילים עמותות הנתמכות ע"י מנהל תרבות ומשם משכורות מגיעות, חלקם נשענים על הצגות שביימו, מדובר על מאות אנשים שמאחוריהם צוותים אדירים – יוצרים, פועלי במה, מלבישות ומאפרים וכו' וכו'. אין שום מענה לציבור הזה, הוא לא נמצא אפילו בביטוח לאומי בהגדרה, אם היה לי מזל והייתי שכירה, ורציתי דמי אבטלה, אזי אין הגדרה של בימוי, אין מקצוע כזה, אני צריכה להגדיר עצמי כמדריכה. השביתו פה ענף שלם כל הזמן עם איומים להשבתה מאוד ארוכה, בלי שום תחזית ומכניסים את כולנו לאותו שק, כאילו אולם של 100 איש שווה לאולם של 900 איש".

זליג רבינוביץ, תיאטרון ידיישפיל: "אנחנו גוססים, זו מילה עדינה. השוק שלנו בדרך לסגירה טוטאלית, בלי הסטה דחופה של מאות מיליוני שקלים באופן מידי לתחום, אנחנו פשוט ניסגר. יש לי הצעה מאוד פשוטה – תורתנו אומנותנו, אנחנו מחזיקים בתרבות והאמנות, תסיטו לנו סכום של 5,000 ₪ בחודש, הם מאמינים בתורתם ואנחנו בתורתנו, אנחנו לא נגדם, אנחנו בעדנו".

אבי נשר, במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע: "תרבות היא לא מותרות, אלא נכס אסטרטגי עולמי. אני רוצה להפנות אתכם למשבר לפני 90 שנה, בארה"ב הבינו שהקטסטרופה נוראית, הנשיא רוזוולט שם דגש משמעותי על התרבות. כי הוא הבין שאותם אמריקנים שלא ראו שום אופק, נאחזו באותם סרטים שיוצרו באותה תקופה ויצרו את האופק. אל תסתכלו עלינו כנודניקים, אנחנו מתכוונים לעמוד בראש החזית ולהחזיר לישראלי את האמונה בעתיד שלו. כל אותם סרטים שמיוצרים ביום העצמאות, לא יהיו יותר כרגע שהעולם שלנו יעלם. הוא על סף הכחדה כיום. אנחנו מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי".

אבי וייס, יו"ר פורום מוסדות תרבות בישראל: "אנחנו נשענים על 3 מקורות הכנסה מרכזיים – כסף פרטי מהכנסות, לפעמים הוא מהווה 70 אחוז מההכנסות, גיוס תרומות ותמיכה ציבורית – קרי תמיכה ממשלתית ומוניציפלית במידה שזה רלוונטי. המשבר גרם לנו לעצור בחריקת בלמים מ-100 ל-0, 150 אלף איש בבית, חלקם מובטלים. הבעיה המרכזית זה תזרים מזומנים, לכן צריך כמה שיותר להקדים מקדמות, אנחנו נסמכים רק על הקופה הציבורית, וגם בימי שלום זה לא הכנסה עיקרית שלנו. נצטרך גם תקציבים להתנעה מחדש של היום שאחרי. אנחנו כופרים באמירה שנפתח רק לאחר החגים".

לנה קריינדלין, מנכ"ל תאטרון נשר: "אנחנו יודעים להעסיק את אותם אנשים שאנחנו דואגים להם, כמו במאים, ויוצרים וכו'. מדברים על הכנסה לאולמות של 150 איש עם מרווחים, אני לא יודעת מה יהיה ההנחיות, אני יודעת שנתחיל להפסיד כספים שנרים את המסך. כל הרמת מסך תהייה הפסד כסף. אנחנו מרימים הפקות דיגיטליות, מתכננים גם הופעות בחוץ, דרייב אין, כל זה לא יביא לנו את ההכנסות, שזה 75 אחוז מהתקציב בכל התאטראות. צריך לבנות כרית ביטחון, להחזיר את כל האנשים שעבדו אצלנו. לתת להם אפשרות לחזור, לעבוד ולא לשלם בכל התקופה שלא נרוויח בה".

יו"ר איגוד האמרגנים והמפיקים, יוני פיינגולד: "אני רוצה לשים את סדר גודל הסקטור העסקי שלנו, מדובר בקרוב ל- 47 מיליארד ₪ מחסור, 28 אלף חברות ועצמאים שמעסקים עובדים 193 אלף עובדים בתעשיית התרבות והאירועים המסחרית שנותנת את כל השירות גם לתרבות המסחרית, אנחנו סקטור שלא פחות גדול מהתעופה ומהתיירות, ויש להתייחס אלינו בהתאם. אני קרוא להתייחס אלינו בדומה לכל סקטור אחר. יש בתקציבים גם של התרבות וגם משרד התרבות, גם ברשויות המקומיות, מאות מיליונים צבועים, יש לתת פתרונות בתחום בפיזי והדיגיטלי שיתן פתרונות. להתחיל לעבוד על חוזים עתידיים, שיאפשרו לאותם סקטורים לחזור לעבוד, שיעמדו תחת חוזים שיוכלו לקבל אשראי מהבנקים. יש להגדיל את ערבות המדינה לסקטור הזה שגם ככה מתקשה לקבל ערבות בנקאית".

חנן יובל, מ"מ יו"ר א.מ.י: "נציבות המס הגדירה מי זכאי ומי לא זכאי עפ"י נתונים משנת 2018, מה זה רלוונטי? מישהו במשרד האוצר שמשכורתו נכנסת קצב את חיינו – אמר שימותו, שיחיו מנוסטלגיה. אני בחיי שילמתי יותר ממיליון ₪ ביטוח לאומי, תראו לי שכיר שעשה את זה. הרבה אמנים פעילים עברו את גיל 67, הפכו אותם ללא רלוונטיים, והפכו אותם ללא ראויים לתמורה. בושה וכלימה".

יניב ביטון, שחקן וחבר ארגון שחם: "יש כאן מאגר אדיר ענק של אנשים במסגרת כלכלה רווחית במשך השנה, וצריך לסייע פה, אם לא נוכל לשחק מול קהל בתקופה הקרובה, אולי אפשר לעודד עוד הפקות טלוויזיה, לחשוב על אסטרטגית יציאה ואיך להקל על אנשים ביום – יום, כי המצוקה אדירה".

ח"כ אורלי פרומן: "אנחנו מדברים על אסטרטגית יציאה ושיקום המשק, עבור אנשים שסגורים כ"כ הרבה זמן, יציאה למופע או הצגה, זה חלק מהיציאה לחיים. התרבות מניעה את המשק, הוכחנו את זה, חלק מהיציאה מהשבר, זה הפעלת המנוע של עולם התרבות".

ח"כ עופר כסיף: "מדובר על זכויות בסיס, לא יכול להיות מצב שעובד התעשייה הזו נזרקים לרחוב ולכלבים, התרבות לא רק שהיא לא פריבילגיה, היא ערך וצורך אנושי. חלק מהתמודדות עם קשיי היום – יום. יש לה תפקיד חברתי, וזה מצריך פתרון מידי".

ח"כ קרן ברק: "איפה כל הפקידות שהייתה צריכה לטפל בתחום כבר בפרוץ המשבר? הייתם צריכים כבר להציג היום תוכניות, לא רק להתחיל לכתוב אותן. נצא למדינה שונה אחרי המשבר, אנחנו רוצים להחליט לאיזו מדינה אנחנו רוצים לצאת – למדינה עם תרבות ומופעים ומסעדות או למדינה של פקידות אפורה".

ח"כ ניר ברקת: "קורע את הלב לשמוע את האנשים שבחוץ. הנוסחה לא משתנה, האוצר צריך להתאפס ולהבין שזה מה שיקרה, הפתרון והמתווה הוא כפי שאמרנו פיצוי ישיר, יש לעבוד על הצד של הביקושים, שהציבור יבוא ויצרוך בכל ענף".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני מבקשת שבתוך ימים ספורים הצוות המקצועי יציג לנו מה ההמלצות שלו לצוות הממשלתי".

ח"כ סלאח שחאדה: "בארץ המצב של התרבות הערבית כמעט ולא קיים. הייתה התקדמות במשרד התרבות, היו כמה שנים של צמיחה, אך מקבלים עד 40 מיליון ₪ בסך הכל, ועכשיו מדברים איתם על קיצוץ. יש עשרות עמותות חדשות, לפחות שישמרו על הקיים".

ח"כ מיקי לוי: "הסיוע חייב להיות סיוע ישיר, אחרת נאבד את האנשים האלה, מדינה ללא תרבות תאבד את הערכים שלה. האנשים האלה שקופים בשביל הממשלה, כי זה לא למחר בבוקר".

ח"כ אחמד טיבי: "יש תקציב לרמדאן לרשויות, הפעילות לא מתקיימת, יש להעביר את זה לפעילות דיגיטלית או פעילות אחרת".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני רוצה התייחסות בכתב ממשרד האוצר על הנאמר, כולל סטטוס טיפול. יש להתייחס לתרבות כנס אסטרטגי, כחלק מחוסן לאומי, צ'רציל שנשאל למה הוא לא מקצץ בתחום הזה בזמן הלחימה, השיב בשביל למה אנחנו נלחמים כאן. אני מבקש שמבקש שמקצוע הבימוי יהיה כחלק מהמקצועות המוכרים בביטוח הלאומי. במקום שמשרד האוצר ינהג כגביר שמחלק נדבות, צריכים להעביר למשרדים את התקציבים, בשביל זה הם עובדים. צריך כבר עכשיו לשנות את מבחני התמיכה להמשך, הם לא רלוונטיים. במצב שבו 75% מתקציבי המוסדות הגדולים מגיע ממכירת כרטיסים, ברור לחלוטין שהממשלה צריכה לפצות אותם, יש להתייחס לתרבות כמנוע צמיחה כלכלית. כל מוסד כזה מעסיק המון שכירים, פרילנסרים וכו'. אם יש כספים שמגיעים למוסדות תרבות בגין פעילות ב-2019 שיועברו מיד, תזרימו כספים ותפעילו את קרנות הקולנוע".

The post הבמאי אבי נשר: "העולם שלנו על סף הכחדה, אנחנו מתכוונים לעמוד בראש החזית ולהחזיר לישראלי את האמונה בעתיד שלו" appeared first on פוזיציה!.

ועדת הכספים של הכנסת בראשותו של ח״כ עודד פורר קיימה בשבוע שעבר דיון מיוחד בנושא הטבות המס של תושבי העיר עכו, במהלכו  תמכה בהשוואת הטבות המס בין העיר עכו לעיר נהריה.

ראש העיר עכו, שמעון לנקרי: ״כפי שהבטחתי לתושבים, שלב ההתנעה להשוואת הטבות המס של העיר עכו לאלה שמקבלים בנהריה יצא לדרך בוועדת הכספים של הכנסת. לבקשתי ולבקשת סגני וממלא מקומי, זאב נוימן הוצג הנושא על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שאף הקריא את מכתב ההתחייבות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו לתיקון העיוות שנוצר, וזאת בתמיכת שרי הפנים והאוצר. חברי הוועדה הצטרפו לבקשה והביעו תמיכה בלתי מסוייגת בהשוואת ההטבות בין עכו לנהריה. ב"ה בהמשך יתקיימו דיונים נוספים לקידום הנושא. נמשיך להיאבק עד הסוף״.

The post ועדת הכספים של הכנסת תומכת בהשוואת הטבות המס בין העיר עכו לנהריה appeared first on פוזיציה!.

אמרה אתמול אשת העסקים ירדנה עובדיה בנוכחות חברי כנסת ראשי ערים, עשרות שגרירים וקונסולים ואלפי אורחים ביניהם מאות ניצולי שואה שנכחו בטקס המרכזי שנערך בחיפה ברחבת יד לניצול של עמותת יד עזר לחבר

"אני עומד כאן נרגש במיוחד השנה. אני נרגש לראות כאן עשרות אישי ציבור שגרירים, קונסולים ולא מעט חברי כנסת שבאו לעמוד ליד שורדי השואה המתגוררים בבית החם", אמר אתמול מנכ"ל ומייסד עמותת יד עזר לחבר שמעון סבג

בטקס השנה שהיה האירוע המרכזי של העיר חיפה נכחו קרוב ל-3500 אנשים, ביניהם אנשי כוחות הביטחון, שוטרים, לוחמי משמר הגבול, חיילים, קצינים, אנשי חיל הים, לוחמי יחידות מובחרות, עשרות משחקני מחלקת הנוער של מכבי חיפה, תלמיד בית ספר ומאות ניצולי שואה. בטקס נכחה גם שר הביטחון משה בוגי יעלון. "אני כאן עומד ונפעם אל מול הניצולים ששרדו את המחנות והזוועות של הנאצים. אני יודע שהמדינה שלנו חבה לאנשים האלה את תקומתה וחוזקה", אמר יעלון

ראש העיר לשעבר, אורח קבוע בטקס המרכזי אמר כי "אם לא נעצור את גל ההגירה של ישראלים המתגוררים בגרמניה ובברלין במיוחד, אני לא יודע איך נראה בעוד כמה עשורים ולאן נגיע".

אשת העסקים ירדנה עובדיה, תורמת גדולה לעמותה הודתה לניצולי השואה כשמדעות בעיניה. "אני כאן בדיוק ביום שבו אני חוגגת את יום הולדתי וביום כזה אני יודעת לחגוג ולהנות וביום כזה אני בדרך כלל עם המשפחה שלי, אבל בחרתי להיות ביום הזה דווקא איתכם ניצולי ושורדי השואה. אני עומדת נרגשת מול אנשים יקרים וחשובים אלה שבזכותם אנחנו בונים לנו את אחת המדינות היפות והחזקות בעולם". בסיום הטקס הוענק לירדנה עובדיה מגן הצדק החברתי על תרומתה רבת השנים לעמותה.

בסיום הטקס נהרו מאות האורחים אל המוזיאון החדש שהוקם רק לפני שנה וחצי וכבר חצה את רף רבע מיליון המבקרים. מוזיאון השואה של עמותת יד עזר לחבר הוא המוזיאון היחיד בישראל שבו הניצולים מספרים את סיפורים למבקרים ומציגים את מעט הפריטים שהביאו עמם ממחנות ההשמדה.

The post "בזכות השורדים אנחנו עומדים כאן גאים במה שיש לנו ובמה שאנו יכולים לתת" appeared first on פוזיציה!.