הבמאי אבי נשר: "העולם שלנו על סף הכחדה, אנחנו מתכוונים לעמוד בראש החזית ולהחזיר לישראלי את האמונה בעתיד שלו"

במסגרת דיון אודות המשבר הפוקד את ענף התרבות, הציג איגוד האמרגנים והמפיקים כי היקף המחסור בתחום התרבות בישראל עומד על כ-47 מיליארד ₪, כאשר מועסקים בו כ-28 אלף חברות ועצמאים ו-193 אלף עובדים: "לא פחות גדולים מהתעופה ומהתיירות"

חברי הוועדה מתחו ביקורת על כך שוועדה של משרד התרבות ומשרד האוצר למתן מענה ייחודי לתחום מוקמת רק כעת, ומסקנותיה הראשוניות יוצגו רק בעוד כשבועיים. באוצר סירבו להצביע על מועד בו יחל לפעול מנגנון הפיצוי הרלוונטי

יו"ר הוועדה הזמנית, ח"כ עודד פורר: " יש להתייחס לתרבות כנס אסטרטגי, כחלק מחוסן לאומי. על האוצר להפסיק להתנהל כגביר שמחלק נדבות ולהעביר למשרדים את ניהול תקציבי הפיצוי"

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה היום (ה') ישיבה בנושא המשבר הפוקד את עולם התרבות בשל התפשטות נגיף הקורונה.

בפתח הדיון תקף יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר את האוצר, בנוגע להתנהלותם מול מגזר העצמאים: "כל עולם התרבות והאמנות רובם עצמאים, וסביבם מפיקים, ומאפרות, ובמאים, כולם עצמאים. מסביב לזה כל עולם חיי הלילה – הברים והמסעדות שגם הם עצמאים. הם שילמו מיסים וביטוח לאומי כל השנים, מגיע להם סיוע, זו חובה. הבטחתם ב-1 למאי כסף לפעימה שנייה לעצמאים, לאור הגבינה השוויצרית בפעימה הראשונה, במסגרתה נתתם פיצוי ל-100 אלף מתוך עצמאים 600 אלף. זה לא נדבות, מדינת ישראל סגרה להם את העסק, אין להם דרך להתפרנס, הם צריכים לקנות אוכל הביתה, יש שכר דירה, הוצאות, יש לחלקם עוד עובדים שהם משלמים להם. לאן אתם מנסים להביא מאות אלפי אנשים? שהם יבזזו חנויות כי אין להם מאיפה לשלם? אתם מביאים אנשים שהתפרנסו מהעסק שלהם לפת לחם. כסף יש, אישרנו 11 מיליארד ₪ לטובת עסקים קטנים, באוצר מחפשים שיטות איך יעקפו את ועדת הכספים, כדי שזה לא יגיע לכאן. כי בוועדת כספים הופכים את החוק לטוב יותר וחס וחלילה.

"אני מבקש מיועמ"ש הוועדה לכתוב מכתב לרה"מ, שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, שמבקש להביא בהקדם האפשרי, מבחינתנו עוד יום, חקיקה שנוגעת למענק העצמאים. אמר היועמ"ש כבר שאי אפשר לעשות זאת בתקנות שעת חירום ובצדק, אנחנו דורשים שתגיע לכאן חקיקה, ואנחנו מתחייבים מסלול ירוק לחקיקת העצמאים בוועדת הכספים. שום דבר לא יעוכב כאן, אבל תביאו, למה אתם מחכים?!"

יוסי שרעבי, מנכ"ל משרד התרבות: "עד כה העברנו מקדמות של 40 אחוז לכל גופי התרבות הנתמכים, בלי חובת ביצוע ובלי דוחות. זה כמובן לא מספיק, ישנם גופים כתיאטראות, להקות מחול וכדומה, שהמרכיב של המדינה מהווה 15 עד 25 אחוז מההכנסות והם תלויים מאוד בפעילות שלהם, אלה נמצאים במשבר גדול מאוד שכן הם תלויים בקוני הכרטיסים.

במסגרת פרויקט ישראל מחוברת – שמנו 8 מיליון ₪, זה נוגע לקרוב ל-2,000 איש, מידי יום ישנן 13 הפקות, בכל הפלטפורמות הדיגיטליות, ומרחיבים ומרחיבים, זה מענה יפה אך ברור שזה לא מענה מלא.

שמנו 3 מיליון ₪ לקול קורא לאמנים במצוקה, יהנו מכך בין 250 ל-300 אמנים שבמצוקה, כל אחד יקבל בין 10 ל-20 אלף ₪. הקרן קיימת תמיד, הוספנו לה 3 מיליון ש"ח, ייתכן שנרחיב זאת ל-4.

לצד אלה, הדבר החשוב זה הפיצויים, האוצר נערך למתווה לעסקים ועמותות כמו שאנחנו מבינים, מענה באמצעות מס רכוש. בכל מקרה המענה אמור להיות רק באזור אפריל, אך המצוקה מתגלגלת וזה לא נותן להם מענה נוכח כך. במסגרת זו נמצא גם עולם הספורט, הנזקים הכספיים ימשכו, ואנחנו צפויים לתהליך שאולי ימשך שנה וחצי, אני מקווה שיהיה שיפור הדרגתי, אך בכל צומת צריך לתת מענה לעולם התרבות.

באוצר הבינו שצריך כאן מענה ייחודי, שאפילו שונה מעולם העסקים. פעלנו להקמת ועדה עם סגן הממונה התקציבים, תוך שבועיים מהיום יהיו מסקנות ביניים ותוך 30 ימים מסקנות סופיות.

איליה, משרד האוצר: "כידוע לכם חוק היסוד תוקן, הוקצו 9 מיליארד ₪ לעצמאים ולעסקים הקטנים. כרגע התוכנית היא שמתוך ה-9 מיליארד, 5.2 מיליארד ₪ אמורים להיות מופנים לעסקים. אנחנו מקווים שבהקדם תבחר חלופה מעודפת לבוא ולתת סיוע ממוקד בעסקים קטנים, כדי לתת מקסימום אימפקט לכסף. ככל שהמנגנון לעסקים לא יאושר בהקדם, לא נוכל להמשיך לחכות ונצטרך לתת מענה אחר לעמותות. עדיף לעמותות להיות במנגנון של העסקים, כי הוא מצמצם כמה שניתן את הבירוקרטיה והוא מהיר".

ח"כ פורר: "מתי יהיה הסיוע?  כמה? מתי יונח על שולחן הוועדה?"

ח"כ אורית פרקש הכהן: "ימים? שבועות? אנחנו חודש בתוך המשבר. זו האחריות שלכם, לשבת ולפצח את הפתרונות ולייצר תוכנית ביצועית עם תאריך סופי".

רועי כהן, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: "אני קורס מעוד ועוד פניות של אנשי תרבות ועסקים שאין להם מענה ואין להם תקווה, ואיבדו אמון במדינה ובהסדר הבלתי כתוב, שאם המדינה משביתה אותם, היא תדאג להם. יצאה הודעה שכסף יהיה  בחשבונות הבנק של אותם עצמאים, וזה לא קרה. תהייה פה רעידת אדמה, כי אנשים יבינו שבסוף אלה היו רק כותרות. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנשים ישלמו בחייהם, לא מעניין אותנו תקנות וחוקים. בגרמניה מכניסים ת.ז, ונכנס לך 14 אלף יורו, יתחשבנו איתך בסוף השנה. מה הקושי לסייע לנו? כולנו רמאים וגנבים?!".

דליה שימקו, יו"ר איגוד במאים ויוצרים: "הבמאים נופלים בין הכיסאות, חלקם מובילים עמותות הנתמכות ע"י מנהל תרבות ומשם משכורות מגיעות, חלקם נשענים על הצגות שביימו, מדובר על מאות אנשים שמאחוריהם צוותים אדירים – יוצרים, פועלי במה, מלבישות ומאפרים וכו' וכו'. אין שום מענה לציבור הזה, הוא לא נמצא אפילו בביטוח לאומי בהגדרה, אם היה לי מזל והייתי שכירה, ורציתי דמי אבטלה, אזי אין הגדרה של בימוי, אין מקצוע כזה, אני צריכה להגדיר עצמי כמדריכה. השביתו פה ענף שלם כל הזמן עם איומים להשבתה מאוד ארוכה, בלי שום תחזית ומכניסים את כולנו לאותו שק, כאילו אולם של 100 איש שווה לאולם של 900 איש".

זליג רבינוביץ, תיאטרון ידיישפיל: "אנחנו גוססים, זו מילה עדינה. השוק שלנו בדרך לסגירה טוטאלית, בלי הסטה דחופה של מאות מיליוני שקלים באופן מידי לתחום, אנחנו פשוט ניסגר. יש לי הצעה מאוד פשוטה – תורתנו אומנותנו, אנחנו מחזיקים בתרבות והאמנות, תסיטו לנו סכום של 5,000 ₪ בחודש, הם מאמינים בתורתם ואנחנו בתורתנו, אנחנו לא נגדם, אנחנו בעדנו".

אבי נשר, במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע: "תרבות היא לא מותרות, אלא נכס אסטרטגי עולמי. אני רוצה להפנות אתכם למשבר לפני 90 שנה, בארה"ב הבינו שהקטסטרופה נוראית, הנשיא רוזוולט שם דגש משמעותי על התרבות. כי הוא הבין שאותם אמריקנים שלא ראו שום אופק, נאחזו באותם סרטים שיוצרו באותה תקופה ויצרו את האופק. אל תסתכלו עלינו כנודניקים, אנחנו מתכוונים לעמוד בראש החזית ולהחזיר לישראלי את האמונה בעתיד שלו. כל אותם סרטים שמיוצרים ביום העצמאות, לא יהיו יותר כרגע שהעולם שלנו יעלם. הוא על סף הכחדה כיום. אנחנו מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי".

אבי וייס, יו"ר פורום מוסדות תרבות בישראל: "אנחנו נשענים על 3 מקורות הכנסה מרכזיים – כסף פרטי מהכנסות, לפעמים הוא מהווה 70 אחוז מההכנסות, גיוס תרומות ותמיכה ציבורית – קרי תמיכה ממשלתית ומוניציפלית במידה שזה רלוונטי. המשבר גרם לנו לעצור בחריקת בלמים מ-100 ל-0, 150 אלף איש בבית, חלקם מובטלים. הבעיה המרכזית זה תזרים מזומנים, לכן צריך כמה שיותר להקדים מקדמות, אנחנו נסמכים רק על הקופה הציבורית, וגם בימי שלום זה לא הכנסה עיקרית שלנו. נצטרך גם תקציבים להתנעה מחדש של היום שאחרי. אנחנו כופרים באמירה שנפתח רק לאחר החגים".

לנה קריינדלין, מנכ"ל תאטרון נשר: "אנחנו יודעים להעסיק את אותם אנשים שאנחנו דואגים להם, כמו במאים, ויוצרים וכו'. מדברים על הכנסה לאולמות של 150 איש עם מרווחים, אני לא יודעת מה יהיה ההנחיות, אני יודעת שנתחיל להפסיד כספים שנרים את המסך. כל הרמת מסך תהייה הפסד כסף. אנחנו מרימים הפקות דיגיטליות, מתכננים גם הופעות בחוץ, דרייב אין, כל זה לא יביא לנו את ההכנסות, שזה 75 אחוז מהתקציב בכל התאטראות. צריך לבנות כרית ביטחון, להחזיר את כל האנשים שעבדו אצלנו. לתת להם אפשרות לחזור, לעבוד ולא לשלם בכל התקופה שלא נרוויח בה".

יו"ר איגוד האמרגנים והמפיקים, יוני פיינגולד: "אני רוצה לשים את סדר גודל הסקטור העסקי שלנו, מדובר בקרוב ל- 47 מיליארד ₪ מחסור, 28 אלף חברות ועצמאים שמעסקים עובדים 193 אלף עובדים בתעשיית התרבות והאירועים המסחרית שנותנת את כל השירות גם לתרבות המסחרית, אנחנו סקטור שלא פחות גדול מהתעופה ומהתיירות, ויש להתייחס אלינו בהתאם. אני קרוא להתייחס אלינו בדומה לכל סקטור אחר. יש בתקציבים גם של התרבות וגם משרד התרבות, גם ברשויות המקומיות, מאות מיליונים צבועים, יש לתת פתרונות בתחום בפיזי והדיגיטלי שיתן פתרונות. להתחיל לעבוד על חוזים עתידיים, שיאפשרו לאותם סקטורים לחזור לעבוד, שיעמדו תחת חוזים שיוכלו לקבל אשראי מהבנקים. יש להגדיל את ערבות המדינה לסקטור הזה שגם ככה מתקשה לקבל ערבות בנקאית".

חנן יובל, מ"מ יו"ר א.מ.י: "נציבות המס הגדירה מי זכאי ומי לא זכאי עפ"י נתונים משנת 2018, מה זה רלוונטי? מישהו במשרד האוצר שמשכורתו נכנסת קצב את חיינו – אמר שימותו, שיחיו מנוסטלגיה. אני בחיי שילמתי יותר ממיליון ₪ ביטוח לאומי, תראו לי שכיר שעשה את זה. הרבה אמנים פעילים עברו את גיל 67, הפכו אותם ללא רלוונטיים, והפכו אותם ללא ראויים לתמורה. בושה וכלימה".

יניב ביטון, שחקן וחבר ארגון שחם: "יש כאן מאגר אדיר ענק של אנשים במסגרת כלכלה רווחית במשך השנה, וצריך לסייע פה, אם לא נוכל לשחק מול קהל בתקופה הקרובה, אולי אפשר לעודד עוד הפקות טלוויזיה, לחשוב על אסטרטגית יציאה ואיך להקל על אנשים ביום – יום, כי המצוקה אדירה".

ח"כ אורלי פרומן: "אנחנו מדברים על אסטרטגית יציאה ושיקום המשק, עבור אנשים שסגורים כ"כ הרבה זמן, יציאה למופע או הצגה, זה חלק מהיציאה לחיים. התרבות מניעה את המשק, הוכחנו את זה, חלק מהיציאה מהשבר, זה הפעלת המנוע של עולם התרבות".

ח"כ עופר כסיף: "מדובר על זכויות בסיס, לא יכול להיות מצב שעובד התעשייה הזו נזרקים לרחוב ולכלבים, התרבות לא רק שהיא לא פריבילגיה, היא ערך וצורך אנושי. חלק מהתמודדות עם קשיי היום – יום. יש לה תפקיד חברתי, וזה מצריך פתרון מידי".

ח"כ קרן ברק: "איפה כל הפקידות שהייתה צריכה לטפל בתחום כבר בפרוץ המשבר? הייתם צריכים כבר להציג היום תוכניות, לא רק להתחיל לכתוב אותן. נצא למדינה שונה אחרי המשבר, אנחנו רוצים להחליט לאיזו מדינה אנחנו רוצים לצאת – למדינה עם תרבות ומופעים ומסעדות או למדינה של פקידות אפורה".

ח"כ ניר ברקת: "קורע את הלב לשמוע את האנשים שבחוץ. הנוסחה לא משתנה, האוצר צריך להתאפס ולהבין שזה מה שיקרה, הפתרון והמתווה הוא כפי שאמרנו פיצוי ישיר, יש לעבוד על הצד של הביקושים, שהציבור יבוא ויצרוך בכל ענף".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני מבקשת שבתוך ימים ספורים הצוות המקצועי יציג לנו מה ההמלצות שלו לצוות הממשלתי".

ח"כ סלאח שחאדה: "בארץ המצב של התרבות הערבית כמעט ולא קיים. הייתה התקדמות במשרד התרבות, היו כמה שנים של צמיחה, אך מקבלים עד 40 מיליון ₪ בסך הכל, ועכשיו מדברים איתם על קיצוץ. יש עשרות עמותות חדשות, לפחות שישמרו על הקיים".

ח"כ מיקי לוי: "הסיוע חייב להיות סיוע ישיר, אחרת נאבד את האנשים האלה, מדינה ללא תרבות תאבד את הערכים שלה. האנשים האלה שקופים בשביל הממשלה, כי זה לא למחר בבוקר".

ח"כ אחמד טיבי: "יש תקציב לרמדאן לרשויות, הפעילות לא מתקיימת, יש להעביר את זה לפעילות דיגיטלית או פעילות אחרת".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני רוצה התייחסות בכתב ממשרד האוצר על הנאמר, כולל סטטוס טיפול. יש להתייחס לתרבות כנס אסטרטגי, כחלק מחוסן לאומי, צ'רציל שנשאל למה הוא לא מקצץ בתחום הזה בזמן הלחימה, השיב בשביל למה אנחנו נלחמים כאן. אני מבקש שמבקש שמקצוע הבימוי יהיה כחלק מהמקצועות המוכרים בביטוח הלאומי. במקום שמשרד האוצר ינהג כגביר שמחלק נדבות, צריכים להעביר למשרדים את התקציבים, בשביל זה הם עובדים. צריך כבר עכשיו לשנות את מבחני התמיכה להמשך, הם לא רלוונטיים. במצב שבו 75% מתקציבי המוסדות הגדולים מגיע ממכירת כרטיסים, ברור לחלוטין שהממשלה צריכה לפצות אותם, יש להתייחס לתרבות כמנוע צמיחה כלכלית. כל מוסד כזה מעסיק המון שכירים, פרילנסרים וכו'. אם יש כספים שמגיעים למוסדות תרבות בגין פעילות ב-2019 שיועברו מיד, תזרימו כספים ותפעילו את קרנות הקולנוע".