נזכיר כי כתב האישום הוגש ביום 7.11.10, בגין ביצוע עבירות של הסתה לאלימות וטרור ותמיכה בארגון טרור לאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשתו . לאחר הגעת הצדדים להסדר דיוני, הוגשו סכומים, וביום 1.4.12 ניתנה הכרעת הדין, ובה הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, גזר בית המשפט על הנאשם מאסר בפועל של 3 שנים ומאסר על תנאי של 18 חודשים.
הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וטען לכשל בייצוג, ולבקשתו עוכב מועד תחילת ריצוי עונש המאסר.
ביום 29.5.13 ניתן פסק הדין בערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה בדבר כשל בייצוג, ביטל את הכרעת הדין, והורה על החזרת התיק לביהמ"ש השלום לצורך חקירתו של המומחה מטעם התביעה, העדת הנאשם והגשת חוות דעת נגדית על ידי ההגנה.
לאחר שמיעת עדויותיהם של המומחה מטעם התביעה, המומחה מטעם ההגנה ועדותו של הנאשם, הוגשו בשנית סיכומים מטעם הצדדים, ובית המשפט נתן הכרעת דין מרשיעה בשנית.
במסגרת הכרעת הדין סקר בית המשפט ארוכות את התמשכות ההליכים בתיק והדגיש שעשה כן על מנת להמחיש את המאמץ המתמשך שעשה במהלך השנים, על מנת לגרום להתקדמות ההליכים, חרף ניסיונות בלתי פוסקים של ההגנה לגרום להימשכותם מכל טעם אפשרי, בחלקו מצודק וברובו בלתי מוצדק.
בהכרעת הדין קבע בית המשפט בין היתר:
"הדרשות שיוחסו לנאשם בכתב האישום, נישאו על רקע אירועים אקטואליים: הרג פעילי אלקאעדה, מבצע צבאי בעזה, פרסום קריקטורות הנביא מוחמד בדנמרק וביקור האפיפיור בישראל. הנאשם עשה הנאשם שימוש נרחב ויעיל באותם אירועים על מנת לשלהב את קהל השומעים והקוראים, וליצור באמצעות מניפולציה זו, כר פורה לקליטת התכנים שאותם ביקש להעביר, ואשר כללו קריאות לנקמה, להרג ולאלימות".
"פרסומיו של הנאשם קראו לביצוע מעשי נקמה אלימים כלפי בוגדים, כופרים ואוייבים, תוך עידוד והבעת תמיכה באלימות ברף העליון והמסוכן ביותר של עבירות האלימות.
הביטויים המרכזיים מדבריו שעסקו באלימות זו היו לשחוט, להלחם, להיאבק. כן ציין הנאשם כי מדובר בדת המלחמה, דת הלחימה, דת הקורבנות, הוא קרא לכריתת ועריפת ראשים וביקש שהכופרים יעקרו מן השורש באמצעות חרב. עוד איזכר את ההלכה המוסלמית לפיה הפוגע בנביא מוחמד יוצא להורג".
בית המשפט קבע כי "מדברי הנאשם עלתה קריאה מפורשת לביצוע רצח, הרג ופגיעה במי שאינם שותפים לדת האסלאם כפי שהוא רואה אותה, וגם כלפי בוגדים מקרב המוסלמים אשר אינם מקבלים על עצמם את האידיאולוגיה של פלג זה של האיסלאם, וכמובן כלפי אוייבים חיצוניים כמו ישראל וארצות הברית ואזרחיהן".
בנוסף קבע בית המשפט כי "מטרתו החד משמעית של הנאשם היתה להזדהות עם ארגון אלקאעדה והאידיאולוגיה שלו ולגרום לאחרים להפנים את האידיאולוגיה ואת התמיכה בארגון הטרור ואף לפעול לקידום מטרות אלה. הנאשם, לא זו בלבד שהיה מודע לאפשרות הממשית כי פרסומיו יגרמו לאחרים לעבור עבירות אלה, אלא שזו היתה מטרתו המפורשת והמוצהרת".
