מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2024 של אוניברסיטת חיפה: שני שליש מהציבור הישראלי מסכימים כי רמת השחיתות בישראל רבה מאוד
*עוד עולה מהמדד כי אמון הציבור במערכת המשפט נמוך ביותר: 62% הביעו אמון מועט עד מועט מאוד במערכת בתי המשפט ו-52% הביעו אמון מועט עד מועט מאוד בבית המשפט העליון*
המשבר בו נמצאת מערכת השלטון בישראל נותן את אותותיו בכל רבדי הממשל והמנהל הציבורי. 67% מהציבור בישראל די מסכימים עד מסכימים מאוד כי השחיתות במדינת ישראל רבה. 75% מהציבור די מסכימים עד מסכימים מאוד כי רמת השחיתות במשרדי הממשלה וארגונים ציבוריים רבה מאוד, כך עולה מנתוני מדד ביצועי המגזר הציבורי שנערך בחודש מאי האחרון באוניברסיטת חיפה. "הממצאים מלמדים כי ישראל שוקעת לתרבות אזרחית ושלטונית שמאופיינת באי משילות, בהיעדר נורמות ופרקטיות דמוקרטיות, היעדר מגבלות על שימוש בכוח ואלימת והעדר כבוד לחוק וללגיטימציה של המערכת הפוליטית", אמרו פרופ' ערן ויגודה גדות ופרופ' שלמה מזרחי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, עורכי הסקר.
מדד ביצועי המגזר הציבורי נערך באוניברסיטת חיפה החל משנת 2001 ובודק היבטים שונים של אמון ושביעות רצון של הציבור כלפי המגזר הציבורי. לאור הבולטות של אירועים הנתפסים כשחיתות במגזר הציבורי, בחרו החוקרים לבחון השנה גם את עמדות הציבור בנוגע לסוגייה זו. בסקר שנערך בחודש מאי 2024, השתתפו 610 אזרחים ואזרחיות המהווים מדגם מייצג של כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל יהודים ולא יהודים. החוקרים, ביקשו לבדוק את עמדות הציבור במספר סוגיות הקשורות לשחיתות ציבורית ואמון במגזרים ציבוריים שונים בסולם של 1-6, כאשר 1 מייצג "כלל לא מסכים" ו-6 מייצג "מסכים מאוד".
כאמור, מנתוני המדד עולה כי הציבור סבור שרמת השחיתות בגופי ממשל רבים גבוהה והיא בולטת בעיקר במוסדות השלטון. 67% מהציבור די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות במדינת ישראל רבה, 75% די מסכימים עד מסכימים עד מאוד כי רמת השחיתות במשרדי הממשלה וארגונים ציבוריים רבה מאוד. תוצאות דומות נמצאו בסקטורים נוספים כמו ארגונים עסקיים, שלטון מקומי וגופי תקשורת. 61% מהציבור די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות בקרב מנהלים בארגונים עסקיים רבה מאוד, 49% די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות בשלטון המקומי רבה מאוד ו- 67% מהציבור די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות בקרב עיתונאים וגופי תקשורת רבה מאוד. בכל הקשור לרמת השחיתות בקרב עובדים במגזר הציבורי (שוטרים, שופטים, רופאים, מורים וכד') נמצא כי 51% מהציבור די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות בקרב עובדים בשירות הציבורי רבה מאוד, 75% די מסכים עד מסכים מאוד כי כדי לקבל שירות טוב מנתוני שירותים בממשל המרכזי והמקומי צריך לתת מתנות, לעשות "טובות" או לתת שוחד. "בהתבסס על מחקרים נוספים שערכנו, אלו אינן בהכרח תופעות חדשות, אך אין ספק שעוצמתן וחומרתן גדלו בשנים האחרונות, שאופיינו בגילויים חוזרים ונשנים של פוליטיזציה במשרדי ממשלה ובגופים סמוכים אליהם ובקבלת החלטות על בסיס דאגה לקבוצות סקטוריאליות ובסיסי תמיכה פוליטיים של אנשי השלטון על חשבון החלטות ענייניות ותקינות. הבעיה אף עמוקה יותר משום שבתהליכים כאלה משתרשות נורמות של שחיתות שמקבלת לגיטימציה כדרך נכונה לפעולה בקרב האזרחים. זוהי מגמה מדאיגה מאד שמשמעותה חמורה בעיקר בתקופת המשבר המתמשך בו נמצאת החברה הישראלית והמלחמה הנמשכת", אמרו החוקרים.
גם האמון שנותן הציבור במערכת הפוליטית ובמערכת בתי המשפט נמוך. במדד הנוכחי מצאו החוקרים כי 89% מהציבור נותן אמון מועט מאוד עד אמון די מועט כלפי הכנסת, ו-91% נותנים אמון מועט מאוד עד אמון די מועט במפלגות.
בכל הקשור למידת האמון במערכת בתי המשפט 62% מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט, 52% מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט בבית המשפט העליון, 65% הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט בפרקליטות המדינה ו- 61% מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט ביועץ המשפטי לממשלה. "לנוכח חוסר אמון כה גדול במערכות פוליטיות שתפקידן חקיקה ואכיפת החוק, והשתרשות נורמות נתפסות של שחיתות במרבית חלקיה של החברה הישראלית, ניסיון לקדם מאבק למיגור השחיתות יתקל בקשיים עצומים במבנה המשטרי הנוכחי. הערכות הציבור מציירות מציאות קשה ומאתגרת. הכרה ומודעות לחומרת המצב הינם תנאים הכרחיים לשיקום שחייב להתחיל בהבנת האחריות האישית של כל אזרח למציאות זו ומוכנות לשאת במחירים שיהיו כרוכים בשינויו מהיסוד", אמרו החוקרים.
