סקי, עבור האירופאים – סוג של ספורט ובילוי חברתי, עבור הישראלים – תזכורת לכל מה שאנחנו לא וסמל סטטוס נצחי. השאלה הנשאלת כשחושבים על סקי היא האם אנו חלק מהעולם הזה, השייך לאותם אנשים השומעים ומעריכים את מוצרט, באך ובטהובן או רק מתיימרים להיות חלק מפעילות שבמשך שנים רבות מותגה כאליטה חברתית רצויה לאדם הרוצה לחוש רם מעלה.
אם להיות כנים, מה לנו הישראלים שחוזים בקרח המתחזה לשלג פעם בשנה בחרמון (וגם זה מותנה בכך שאין איזה ירי סורר ושיש לנו כוח לקום בארבע, להגיע בחמש וחצי ולעמוד בפקקים עד 8) ולפסגות טירול?
בוא נודה על האמת – כנראה שום דבר.
לעזאזל, אני מודה כאן, קבל עם ועולם – אני לא עושה סקי! ולא, אני מסרבת להרגיש נחותה. אני ישראלית שגדלה על החוף והדבר היחיד שאני גולשת עליו הם הגלים (וגם לא בצורה מקצועית). אני לא עושה סקי ואחרי כמה ניסיונות בהם ביליתי חצי מהזמן בליפול ואת החצי השני בניסיון לקום אני גם מכירה בעובדה כי לעולם לא עוד. לצד זאת, הרצון שלי להגיד לכל מי שמוכן לשמוע שאנחנו נוסעים לסקי ממש בוער בי. אז עד שאשלים עם עצמי ועם כל מה שאני, ועד שאגמל מהצורך שלי לחוש יחידה מובחרת, סוג של סיירת, מצאתי פתרון יצירתי, חופשת סקי ללא סקי!
תודה לאל, בשנת 2019 אני בהחלט יכולה לבלות בעיירת סקי, לבושה בבגדי סקי, לעלות ברכבל לפסגת ההר, לחגוג באפרה סקי, לעשות מסאז בסוף היום (כי הרגליים מותשות) וכל זה מבלי להשתמש במגלשיים!
ומכיוון שאם אני מרגישה ככה, בטוחני כי יש לפחות עוד אדם אחד בעולם שיכול להזדהות – מרגע אני מקריבה את זמני (אוי אוי אוי) למצוא את עיירות הסקי המעניינות ביותר עבורנו – הגולשים המדומים! השיקולים פה אחרים לגמרי, כמות השלג, כמות המסלולים, מספר הקרונות, מחירי השכרת הציוד – כל אלה לא מעניינים. מה שבאמת חשוב לבדוק זה את מגוון מסעדות, מתחמי ספא מפנקים, חנויות כיפיות, אנרגיות חיוביות ומקומות בהם יש קשר שתיקה סביב זה. אז קבלו את המיטב:
זרמט – Zermatt, שוויץ
בזרמט, השוכנת למרגלות המטרהורן (כן, כן – ההר המפורסם מהשוקולד המפורסם) בקנטון ואלה שבשוויץ, ניתן לעשות סקי כל השנה -אך סיכמנו שלא בכך עסקינן. מה שבאמת מיוחד בזרמט הוא שאסורה כניסת רכבים, אז תתכוננו לנשום הכי עמוק שאתם יכולים כי האוויר כל כך צח. תודות לכך, גם אפשר להנות משקט אמיתי תוך כדי קריאת ספר. העיירה קטנה וזה תענוג אמיתי לצעוד בה בשלווה ובנחת.
מה עוד אין בזרמט? שעמום. לכל מקום בו תפנו תמצאו קפה נחמד, חנות קטנה ויקרה או מלון שיגרום לכם להתחרט שלא בחרתם בו.
זרמט היא בונביירה מלאה בבתי מלון מפוארים ומשפחתיים, מתחמי ספא מחוממים שיגרמו לכם לרצות לעשות מנוי, מסעדות שתרצו לחזור אליהם שוב ושוב וחנויות שיכעיסו את מנהל הבנק שלכם.
עוד לא השתכנעתם? אם אתם חובבי הז׳אנר האליטסטי, אך הלא יומרני – זרמט היא המקום להיות בו.
כל מה שצריך לדעת על זרמט, באתר הבא: https://www.zermatt.ch/en
אדלבודן- Adelboden, שוויץ
גילוי נאות, זה המקום האהוב עליי ואם תגיעו לשם תבינו למה. לאדלבודן, הממוקמת בקנטון ברן שבשוויץ, לא מגיעים בשביל חיי לילה סוערים או מסעדות יקרות, אלא בשביל היחס החמים מתושבי המקום והפעילויות המרובות. יש לזכור כי אנו בשוויץ ולא באיטליה, עם זאת התחושה המקומית באדלבודן היא מאוד ידידותית ומשפחתית ופחות מסחרית.
סיבה מופלאה נוספת להגיע לשם היא מלון The Cambrian הידוע לשמצה בבריכה המופלאה שלו ובנוף האינסופי.
באדלבודן אתם תאכלו היטב באיגלו קרח, תבריאו במתחמי הספא המרהיבים, תנשמו אוויר נקי, תטיילו בטבע (אפילו בקור), תשחקו באולינג ותכירו אנשים. תעמודנה בפניכן שלל אפשרויות לפעילויות חורף כמו צעידה בשלג, מגלשות שלג, החלקה על הקרח ויש גם אקסטרים אם אתם בקטע. כל הטוב הזה יקרה תוך כדי שתספגו אווירת סקי במינון מתון.
אם אתם אוהבים לבחור במקום המיוחד, זקוקים להרבה אטרקציות ואוהבים אותנטיות- זה המקום בשבילכם. דרך אגב, הוא נפלא גם בקיץ!
כל מה שצריך לדעת על אדלבודן באתר הבא: https://www.adelboden.ch/en/w/home
קיצביל- Kitzbühel, אוסטריה
העיירה שאף ישראלי לא יצליח לומר את שמה נכון, אך אם נתעלם מעובדה קטנה זו, מובטחים לכם ימים קסומים במקום שהוא כולו חגיגה לעיניים.
כשמדברים על קיצביל נהוג לציין שבכל חודש ינואר מתקיימת בה תחרות גלישה עולמית, אך ביננו? לא מעניין נכון? מה שכן חשוב לדעת זה שקיצביל מלאה בחנויות בוטיק, מסעדות זוכות פרסים וחיי לילה ההולמים עיר קוסמופוליטית.
בקיצביל תקחו מצלמה, לכל מקום – כי העיירה מלאה בספוטים לצילום שהאינסטגרם שלכם יודה לי לאחר מכן. אך מעבר ליופי, הדגש בקיצביל הוא על אפשרויות בילוי מרובות ואני לא שופטת: ריקוד על שולחנות, ברים לפגוש את כל מי ששתיתם איתו בירה על ההר (או למטה) או מקום רגוע לשבת בו עם חברים או השותף למסע.
אז סעו לקיצביל ואל תרגישו נבוכים כשלא תצליחו להגהות את שמה, מבטיחה לכם שגם ההוא שמולכם לא יצליח.
קורטינה – Cortina, איטליה
לאן שלא תביטו בקורטינה, השוכנת בדולמיטים שבאיטליה, תראו פסגות ולבכם יחסיר פעימה. העיירה הזו תשאב אתכם לתוך סיפור אגדה ואני מזהירה כעת, יהיה קשה להתאושש.
החדשות הטובות: אצל האיטלקים, השיטוט והקניות נלקחות ברצינות ונחשבות לספורט כמו הסקי לפחות, אם לא יותר, כך שזה המקום בשבילנו הגולשים המדומים להתערבב ולא להיבלע.
כל כך הרבה לחקור יש בעיירה הזו שאינני יודעת כיצד יישאר זמן להפסקות יין ופיצה.
קורטינה נקראת בחיבה ״מלכת הדולמיטים״ ובהחלט תוכלו לחוש שם בני מלוכה אם רק תרשו לעצמכם להתמכר. לאן שלא תסתכלו תראו רכבי יוקרה, פרארי ופורשה הם חלק מהנוף.
לשמחתי, מלונות יש בשפע וגם כאלו שהולמים את חשבון הבנק שלי ולא רק של הנסיכה מידלטון.
להתחיל את היום עם אספרסו אמיתי, לשמוע איטלקית בכל פינה, לאכול פסטות משובחות ולהנות מיין בצהריי היום. לעשות שופינג בקורסו איטליה, להרגיש ברומא ולהזכיר לעצמכם שאתם בעצם בחופשת סקי, אז מותר.
ולאן שלא תסעו, ואיך שלא תהנו – זכרו, אנו לא באמת חייבים לנסוע לחופשת סקי רק כדי להרגיש שאנו חלק ממה שטוב בעולם.
ההגדרות של תרבות נעלה הוכתבו לנו על ידי אירופה ואנו אימצנו אותם, אך רצוי לזכור שישנן תרבויות נוספות נעלות לא פחות בעיניי עמן ובעיניי אחרים.
המוסיקה שאום כולתום שרה לצליליה, לא פחות מוצלחת מהסימפוניות של בטהובן, פשוט המנצחים כתבו את ההיסטוריה והיתר התיישרו.
מי בעצם שם על נס מעמד אחד וקבע כי היא והיא בלבד שראויה להיקרא כך?מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה, אז פעם הבאה שאתם נוסעים לחופשת סקי, הרגישו בנוח לשמוע באוזניות גם את פריד אל עטרש.