בית המשפט העליון פסק בשאלה שהייתה שנויה במחלוקת בערכאות הדיוניות – האם אופניים חשמליים הם בגדר "רכב מנועי" על פי בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק או חוק הפיצויים). כיום, אופניים חשמליים אינם טעונים רישום, רישוי, אין צורך ברישיון נהיגה לרכב עליהם ולא ניתן לבטח אותם בביטוח חובה.

ברוב דעות (השופטים י' עמית וד' מינץ) נקבע כי "אופניים עם מנוע עזר" כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה), הלוא הם אופניים חשמליים, אינם עונים להגדרת "רכב מנועי" שבחוק הפיצויים. שופטי הרוב הוסיפו וקבעו כי אלה הם פני הדברים אף באותם מקרים שבהם הוכנסו שינויים שלא כדין באופניים החשמליים באופן שמאיץ את מהירות נסיעתם (אופניים לא תקניים). נציין כי שופטי הרוב נחלקו בדעותיהם באשר לנימוקים העומדים ביסוד קביעה זו. השופט י' עמית שם את הדגש בשיקולי מדיניות והשופט ד' מינץ שם את הדגש בלשונו של החוק.

בהתאם לדעת הרוב, הרי שתאונת דרכים בין "רכב מנועי" לאופניים חשמליים – הן אופניים חשמליים תקניים והן לא תקנייים – נחשבת ל"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים. המשמעות היא שדינו של רוכב אופניים חשמליים כדין הולך רגל ולכן רוכב האופניים יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב . מנגד, על תאונה בין הולך רגל לאופניים חשמליים לא חל חוק הפיצויים, ולרשות הולך הרגל הנפגע עומד המסלול הנזיקי הרגיל. על פי הנתונים שהוצגו לבית המשפט רק 10% מהנפגעים בתאונות עם אופניים חשמליים הם הולכי רגל וגם בתאונות אלה מדובר בפגיעות קלות יותר מתאונות של אופניים-רכב.

דעת המיעוט (השופטת ד' ברק-ארז) קבעה כי אופניים חשמליים הינם "רכב מנועי" לצורך חוק הפיצויים. זאת, בשל הפרשנות הלשונית של מונח זה בחוק הפיצויים, בהתחשב בכך שלאופניים החשמליים יש "מנוע", כמו גם בקושי שבהותרתם של הולכי רגל, שהם הגורמים שאינם יוצרים סיכון בדרך, ללא פיצוי מכוח חוק זה. עם זאת, לפי דעת המיעוט, יש להשהות את תוקפן של השלכות התוצאה הנוגעות להחלת סנקציות פליליות ואזרחיות על נהיגה ברכב מנועי ללא ביטוח לתקופת זמן מוגבלת (עד ראשית שנת 2022) שתאפשר נקיטת הליך חקיקה מתאים על ידי המחוקק או היערכות הגורמים הרלוונטיים בתחום הביטוח.

The post בית המשפט העליון פסק בשאלה שהייתה שנויה במחלוקת בערכאות הדיוניות – האם אופניים חשמליים הם בגדר "רכב מנועי" appeared first on פוזיציה!.

ההחלטה הפכה פסק דין שניתן במחוזי חיפה לפיו האגרה תוחזר רק אם בית המשפט הפנה את הצדדים להליך גישור

בית המשפט העליון  קבע בהחלטה תקדימית כי אגרת בית משפט ששולמה, תוחזר במקרה ששני הצדדים הגיעו להסכמה בהליך גישור גם במידה ולא נשלחו אליו על ידי בית המשפט. בכך קיבלו השופטים את ערעורו של עו"ד אבי גולדהמר מחיפה על פסק דין שניתן במחוזי חיפה שדחה את הבקשה להשבת האגרה.

בבית המשפט המחוזי בחיפה נדונה תביעת חברת בניה לקבל פיצויים מרשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון על הפסדים שנגרמו לה כתוצאה מביטול מכרז של המדינה. במקביל להגשת הסיכומים, לאחר שתי ישיבות, הצדדים פנו לגישור והגיעו להסכם שהוגש למחוזי לקבלת תוקף של פסק דין.  כמו כן ביקש עו"ד אבי גולדהמר שייצג את חברת הבנייה לקבל החזר של האגרה ששולמה, בקשה שלה הסכימה המדינה. אולם השופט מנחם רניאל דחה את הבקשה בנימוק שהתקנה להחזר אגרה אינה חלה כאשר הצדדים פנו לגישור ביוזמתן אלא רק במקרה שבית המשפט הפנה אותם לגישור.

שופטי העליון, נעם סולברג, ג'ורג' קרא ויעל וילנר, קיבלו את טענותיו של עו"ד אבי גולדהמר  שהתקנה בנושא החזר אגרות  משתמשת במונח "גישור" ואין בה אבחנה באם הצדדים פנו לגישור ביוזמן או בהפניית בית המשפט. עוד נטען כי במידה ותעשה אבחנה כזאת היא עלולה להיות תמריץ שלילי שלא לפנות להליך גישור.

עוד ציינו שופטי העליון בשבתם  כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים כי גם הנתבעות בתיק, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, תמכו בבקשה להחזר אגרת המשפט.

The post פסיקה תקדימית של העליון: החזר אגרה בכל מקרה של הסכם גישור appeared first on פוזיציה!.

נשיאות ונשיאים, שופטות ושופטים, רשמות ורשמים, עובדות ועובדים יקרים, ההתמודדות הלאומית עם התפרצות נגיף הקורונה מחייבת אותנו להיערכות מורכבת ביותר במטרה להפעיל את בתי המשפט ובתי הדין ברחבי הארץ במגבלות הקיימות ובמציאות המשתנה מדי יום ולעתים בתוך שעות אחדות במהלך אותו היום. לפני מספר שבועות הוקם בהנהלת בתי המשפט צוות היערכות להתמודדות עם המצב שנוצר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. בראש הצוות עומד מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל. הצוות בוחן כל העת את ההתפתחויות ואת ההשפעות האפשריות של נגיף הקורונה על פעילותה החיונית של הרשות השופטת. העיקרון המנחה את עבודת הצוות, על פי הנחייתי, הוא שהדין מחייב כי הפעלתם של בתי המשפט ובתי הדין תימשך גם בעתות חירום, תוך התאמת מתכונת הפעילות למגבלות ולאילוצים הנוצרים בעקבות המצב המיוחד שנוצר. המשך פעילות בתי המשפט ובתי הדין היא חיונית בסוגים מסוימים של הליכים, ולעתים אף ביתר שאת בנסיבות של שיבוש מהלך החיים השגרתי במדינה וצמצום שירותי משרדי הממשלה ומוסדות השלטון האחרים. זאת משום שנסיבות אלה עשויות לחייב דיון בהליכים שהם תולדה ישירה של אותן הנסיבות. בעקבות ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות שהובאו לידיעת הציבור במסיבת העיתונאים שקיים ראש הממשלה אתמול (מוצאי שבת – 2020.3.14 ,(אנו נדרשים היום להיערכות מחודשת. לצורך ביצוע היערכות זו חתם אמש שר המשפטים בתיאום עם הנהלת בתי המשפט על הודעה בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות

ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 על דיונים בבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים וזאת למשך יממה המסתיימת היום, 2020.3.15 ,בחצות. על פי תקנות אלו יתקיימו היום בבתי המשפט הנ"ל הליכים דחופים בלבד ובהם דיוני מעצר ושחרור בערובה, סעדים זמניים דחופים וכדומה. הרשות השופטת נערכת לאפשרות כי תוקפו של הצו יוארך ובמקרה כזה נשקלת האפשרות לקבוע סוגי עניינים נוספים אשר ניתן יהיה לדון בהם במהלך תקופת תחולתו של הצו. זאת מתוקף הסמכות הנתונה למנהל בתי המשפט על פי תקנה 3)ה) לתקנות הנ"ל. בהקשר זה ברצוני להדגיש כי בבואנו לבחון את הרחבת סוגי העניינים שיידונו כאמור, עלינו לשוות לנגד עינינו את עקרון העל בדבר עצמאותה של הרשות השופטת וכן את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. לצד זאת, אנו משווים לנגד עינינו כל העת את הצורך בשמירה על בריאותם ושלומם של עובדי ושופטי הרשות השופטת כמו גם הצורך בשמירה על בריאותם ושלומם בעלי הדין, עורכי הדין והציבור בכללותו. אין ספק כי בנוסף להתמודדות ברמה המערכתית, נדרשים כל אחת ואחד מכם להתמודדות ברמה האישית והמשפחתית עם המצב. העובדה כי הוחלט על השבתת מוסדות החינוך, לרבות גני הילדים, מחייבת התייחסות ופתרונות הן בכל הנוגע להיעדרות מן העבודה והן בנוגע לאפשרות של עבודה מן הבית. בעניין זה אנו ממתינים עדיין לגיבוש עמדה ולהנחיות מתאימות ממשרד האוצר ונציבות שירות המדינה ועדכון מתאים יועבר מיד כאשר התמונה בהקשר זה תתבהר. אני מבקשת להודות למנהל בתי המשפט ולמטה הנהלת בתי המשפט על עבודתם המסורה והמאומצת מתמיד בימים אלה כמי ששוקדים במקצועיות וללא לאות על היערכות מתאימה לתרחישים השונים ולהנחיות המשתנות. תודתי גם לנשיאים ולמנהלים בכל רחבי הארץ הנדרשים לאתגרים יומיומיים בנדון. הרשות השופטת התמודדה בעבר עם אתגרים לא פשוטים בעיתות חירום ויכלה להם ואין לי ספק כי יכול נוכל גם לאתגר הזה, בזכות שילוב הכוחות וההירתמות של כולנו להתמודדות עימו. אני מבקשת לחזק את ידיכם ולהבטיח לכם כי הנהלת בתי המשפט ואנוכי נמשיך לנהל את האירועים בהקפדה ובתשומת הלב הנדרשת תוך שמירה על קשר רציף עמכם וקשב לצרכיכם. בריאות טובה ובשורות טובות לכולנו.

בית המשפט העליון

The post מכתבה של נשיאת בית המשפט העליון בנוגע להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה appeared first on פוזיציה!.