לראשונה: הנהלת תאגיד הבריאות בבית החולים רמב"ם והסתדרות העובדים הכללית החדשה פתחו במהלך משותף לגיבוש תכנית עבודה לשיפור תנאי ההעסקה של כ-2,000 עובדים; יו"ר המרחב, משה מזרחי: "אנחנו כאן כדי לוודא שכל עובדות ועובדי תאגיד הבריאות בבית החולים רמב"ם ייהנו מביטחון תעסוקתי ותנאי עבודה הולמים "

מהלך משמעותי לשיפור זכויות עובדי מערכת הבריאות יצא לדרך השבוע, עם קיום פגישת עבודה ראשונה בין הנהלת תאגיד הבריאות של בית החולים רמב"ם לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ונציגות העובדים. מדובר בצעד ראשון בתהליך סדור להסדרת תנאי העבודה של כ-2,000 עובדים, לאחר שהתאגיד הכיר באופן רשמי בהסתדרות כארגון היציג של העובדים.

בפגישה השתתפו מצד ההסתדרות יו"ר מרחב חיפה משה מזרחי, דוד לוי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי במרחב, אדם בלומנברג מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ״ל כלכלה ומדיניות , שונטל קולט, כלכלנית, אורי פליישמן סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ומנכ״ל הסתדרות האחים והאחיות , עו"ד אלון מזרחי מהמחלקה המשפטית, עו"ד אילן גורביץ ממשרד עו״ד אבני הרצוג את גורביץ, מרים בלס, יו"ר אגף קהילה ושרות לפרט, ומורן טל ניסים מזכיר אג"מ.

במהלך הפגישה הוצגו האתגרים המרכזיים עימם מתמודדים העובדים ונבנתה תשתית לתכנית עבודה כוללת, שתשמש בסיס לקידום משא ומתן מסודר בנושא תנאי העסקה, ביטחון תעסוקתי וחיזוק מעמד העובדים.

משה מזרחי, יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה, אמר בתום הפגישה כי "זוהי התחלה חשובה. אנחנו כאן כדי לוודא שכל עובדות ועובדי תאגיד הבריאות בבית החולים רמב"ם ייהנו מביטחון תעסוקתי ותנאי עבודה הולמים. עובדי התאגיד עושים עבודת קודש למען בריאות הציבור – יש להוקיר אותם ולפעול למען זכויותיהם. אנו נפעל יחד עם הנהלת תאגיד הבריאות רמב"ם ונציגות עובדי התאגיד לטובת כלל הצדדים".

מטעם הנהלת התאגיד השתתפו מנכ"ל תאגיד הבריאות, ד"ר אבי ויסמן, סמנכ"ל כלכלה וכספים, שלמה פשקוס, סמנכ"ל משאבי אנוש, ארגון ותשתיות, ניסים חיים, מנהלת אגף כלכלה ופיתוח עסקי, נורה ליבס שנייד, עו"ד נרדין סבית ג'טאס, יועצת משפטית ו-עו"ד טל עינת בן אריה ממשרד ש.פרידמן, אברמזון ושות', ומצד נציגות העובדים – עופר יעקב, אודליה אבוטבול, סמדר בנא, שני סלע וזהבה טויהו– אשר מייצגים את כלל סקטורי העובדים בתאגיד.

הצדדים התחייבו להמשך דיאלוג שוטף ופעולה משותפת לקידום רווחת העובדים – אשר בסופו של דבר תשפר גם את השירות הרפואי לתושבי האזור.

The post תאגיד הבריאות הכיר ביציגות ההסתדרות – נפתח מו"מ לשיפור תנאי העובדים appeared first on פוזיציה!.

התלוננה במשך יותר מ-10 שנים על עצירות וכאבי בטן – לא הופנתה לבדיקות סקר דבר שגרם לעיכוב ניכר באבחון סרטן במעי הגס  

עקב העיכוב החמור באבחון הסרטן, נאלצה האישה בת ה-65 לעבור טיפולים וניתוחים קשים ∙ התוצאה: פגיעה כירורגית ועצבית חמורה ∙ עו"ד איאד מטאנס הגיש תביעת נזיקין כנגד קופת החולים שהתרשלה: "בדיקה בזמן ובתדירות הדרושה הייתה מאבחנת את המחלה בשלביה המוקדמים ומשפרת את סיכויי השרידות"

הידע שהצטבר בעולם הרפואה מהווה בסיס להנחיות מפורטות בכל מצב בריאותי. על-מנת לנצל את הידע יקר הערך, נדרשת היצמדות להתוויות משרד הבריאות והסתדרות הרופאים בישראל. במקרה של נ', אישה כבת 65 מאזור הצפון, שורה ארוכה של רופאים פעלו בניגוד להנחיות, וכך אבדה ההזדמנות לגלות סרטן מעי גס בשלב מוקדם. הנזק שנגרם לאישה חמור ונרחב, ועל כן היא תובעת באמצעות עוה"ד איאד מטאנס פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה.

תלונות חוזרות ונשנות מאז 2003

ב-2003 הגיעה נ' לרופא המשפחה והתלוננה על כאבי בטן ושלשולים. האבחנה הייתה גסטריטיס, כשעוד קודם לכן זוהה אצל האישה חיידק הליקובקטר פילורי (HP) שגורם לבעיות עיכול כרוניות.

בשנת 2005 נבדקה נ' אצל מומחה לגסטרואנטרולוגיה, עברה בדיקת גסטרוסקופיה – ושוב האבחנה הייתה גסטריטיס ו-HP. הכאבים בבטן נמשכו והרופאים ניסו טיפולים תרופתיים שונים כנגד החיידק. גם לאורך 2007 ו-2008 ביקרה נ' אצל רופאי משפחה ואצל המומחה לגסטרואנטרולוגיה, אולם הטיפול לא השתנה.

ב-2009 נשלחה האישה לבדיקת קולונוסקופיה. ההכנה לבדיקה לא הייתה טובה, ולכן בוצעה קולונוסקופיה חלקית בלבד. נ' המשיכה לסבול מכאבי בטן, עצירות קשה ולחילופין יציאות לא סדירות, צריבה בפי הטבעת וחוסר תיאבון. הרופאים הסתמכו על הקולונוסקופיה למרות שהיו מודעים לחלקיות הבדיקה – והמשיכו להמליץ על טיפולים המיועדים לחיסול החיידק.

גם כשהאישה התלוננה על לחץ בצוואר בזמן האוכל, וגם כשהתעלפה בבית – הרופאים המליצו על תרופות ועל המשך מעקב. רק ב-2018 נשלחה סופסוף נ' לקולונוסקופיה נוספת, והבדיקה הדגימה פוליפ ענק שתפס כ-80% מהיקף המעי.

כריתה של חלק מהמעי הגס וטיפולים כימותרפיים קשים

הגודל העצום של הפוליפ חייב כריתה של הקולון הימני (חלק מהמעי הגס) וכן סדרת טיפולים כימותרפיים. טיפולים אלה גרמו לתופעות לוואי קשות ובפרט פגיעה בלתי הפיכה בעצבים פריפריים, קושי בהליכה, הפלת חפצים מהידיים ועוד תופעות המונעות תפקוד יומיומי תקין.

לנוכח כריתת חלק מהמעי, נ' סובלת מהפרעות בעיכול, ובנוסף היא נמצאת בסיכון גבוה להישנות הסרטן בעתיד. על הכאב והסבל הפיזיים מתווספת פגיעה נפשית משמעותית. שגרת החיים של המשפחה כולה השתבשה, ובעלה של האישה אף נאלץ לעזוב את עבודתו כדי שיוכל לתמוך בה מסביב לשעון.

"מעקב בלתי סדיר ואף רשלני"

לאחר שנ' הגיעה אל עוה"ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ולדיני נזיקין, הוא פנה לשני מומחים על-מנת שיספקו חוות דעת ביחס לאירועים. ד"ר גיל מורלי, שתחום המומחיות שלו הוא גסטרואנטרולוגיה, קבע כי "בהתחשב בתלונות של נ', ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה רק מגיל 55 הינו עדות למעקב בלתי סדיר ואף רשלני, בניגוד להמלצות משרד הבריאות". חוות הדעת מותחת ביקורת נוקבת גם על אי ביצוע קולונוסקופיה מלאה ובאיכות סבירה לאורך 10 שנים: "אם בדיקה זו הייתה מבוצעת בזמן ובתדירות הדרושה, היא הייתה עשויה למנוע את היארעות סרטן המעי הגס או לפחות לאבחן את הסרטן מוקדם ובכך להביא לשיפור סיכויי השרידות".

גם חוות הדעת השנייה, של מומחה לאונקולוגיה ורדיותרפיה, ד"ר משה שטיין, מצביעה על רשלנות בטיפול: "האיחור הלא מוצדק והבלתי מובן מציב את נ' בקבוצת סיכון לחזרת המחלה. בדיקת קולונוסקופיה שנתיים-שלוש מוקדם יותר הייתה מאבחנת פוליפ קטן-בינוני שניתן לריפוי מלא".

התביעה תתנהל בבית משפט השלום בחיפה.

The post "איחור לא מוצדק ובלתי מובן" appeared first on פוזיציה!.

באיזה סקטור יש הכי הרבה נשים ברמב"ם, איך בא לידי הביטוי מולטיטאסקינג נשי בבית החולים הגדול בצפון ומה הקשר בין תפקוד מיני, לניתוחי מוח ושירה בציבור. רמב"ם מצדיע לנשים שלו

ב-62% מתפקידי שדרת הניהול הבכירה במרכז הרפואי רמב"ם, נמצאות נשים המאיישות משרות שונות, כולן חיוניות לתפקודו השוטף של בית החולים הגדול בצפון ישראל. חלקן הגדול אף מבצעות תפקידים ניהוליים, לצד פעילות מחקרית וקלינית. נתונים אלו נאספו לרגל יום האישה הבינלאומי, אשר מצוין מידי שנה ב-8.3.

בסקטור הרפואי, עליו נמנים 1,400 עובדים ברמב"ם, נרשם נתון של 41% נשים (600). מתוך 2100 מעובדי מערך האחיות ברמב"ם, 1,600 (76%) הן נשים. בתחום מקצועות הבריאות עובדים ברמב"ם 1,300 עובדים, מתוכם 1,000 (77%) הן נשים, ובסקטור מנמ"ש (מנהל ומשק) חולשות הנשים על 66% מקבוצת העובדים הזו (950 מתוך 1,450). סה"כ מהווה הכח הנשי 66% (4,150) מתוך 6,300 עובדים רמב"ם.

ידע (נשי) זה כח (נשי)
בתוך כך, ביום חמישי האחרון, התקיים ערב נשי מעורר השראה במוזיאון המדעטק בחיפה, חלק ממסורת שהחלה ברמב"ם לפני שנתיים. משתתפות רבות הגיעו כדי לשמוע את המומחיות של רמב״ם, מרצות על נושאים מגוונים בהרצאות קצרות בסגנון TED.

יפעת מקלר, מטפלת מינית ועו״ס ממחלקת נוירואורולגיה ברמב״ם דיברה על התפקוד המיני בצל המלחמה ועל התמודדות של נשים וגברים לאחר הטראומות שחווינו החל מה – 7.10 – בחזית ובעורף וכלה באנשי המילואים הרבים שחזרו בסוג של פוסט טראומה .

אחריה עלתה פרופ׳ רחל גרוסמן, נוירוכירורגית פורצת דרך שדיברה על שבירת תקרת הזכוכית ועל הקשר בין טיסה וביצוע ניתוחי מוח מורכבים. בקהל היו מרותקים להרצאה ושאלו שאלות רבות על סוגי הניתוחים, על החיים מעוררי ההשראה של פרופ' גרוסמן ועל השילוב של עבודה ובית של מנתחת וסגנית מנהלת מחלקה.

לבסוף עלתה ליאת אריאל, הפסיכולוגית הראשית של רמב"ם ואחראית על הוועדה לחוסן ברמב״ם ובהרצאה מרגשת ומיוחדת הצליחה להפעיל את הקהל ולהעניק כלים פרקטיים שעוזרים להתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה וטראומה. אריאל הפעילה את את הקהל עם פעילות אינטראקטיבית, אשר הסתיימה בשירה משותפת לקהל כולו.

בתמונה, מימין לשמאל: עו"ד יפעת מקלר, פרופ' רחל גרוסמן וליאת אריאל בערב שכולו העצמה נשית במדעטק חיפה.

בווידאו – תקציר האירוע במדעטק חיפה

צילום: הקריה הרפואית רמב"ם

The post יום האישה הבינלאומי: מעל 60% ממשרות הניהול הבכירות ברמב"ם מאוישות על ידי נשים – appeared first on פוזיציה!.

ע"ש הרטה ופול עמיר

בראש בית הספר יעמוד פרופ' חיים ביטרמן, מבכירי מערכת הבריאות בישראל

המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה( אישרה היום בישיבתה את הקמתו באוניברסיטת חיפה, של בית הספר לרפואה ע״ש הרטה ופול עמיר שיפתח בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ו.

נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי: "זהו יום היסטורי לאוניברסיטת חיפה ויום חג למדינת ישראל ובפרט לתושבי ותושבות הצפון. הזמן שחלף מאז השבעה באוקטובר, ביחד עם ההתקפות הבלתי פוסקות על העיר חיפה ועל אזור הצפון כולו, חידדו לכולנו את הצורך הדחוף בחיזוק מערך הרפואה בישראל ועד כמה זה משמעותי וחשוב להקים, דווקא, בחיפה, בית ספר נוסף לרפואה. יש לנו פה הזדמנות לא רק להרחיב ולשפר את לימודי הרפואה בישראל, אלא גם להתאים אותם לצרכים המיוחדים של אזור הצפון. אני רוצה להודות לשר החינוך יואב קיש על כך שדחף וקידם את הקמת בית הספר לרפואה, ליו״ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל״ג פרופ׳ יוסי מקורי שסייע רבות  וכן לחברי המועצה להשכלה גבוהה על שאישרו את תוכנית הלימודים שהוגשה להם".

אוניברסיטת חיפה מבקשת להודות לגב' הרטה עמיר על מחויבותה רבת השנים למדינת ישראל ולצפון, ולשגשוגה של אוניברסיטת חיפה.

כאמור, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת חיפה ייפתח בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ו, בשותפות עם שירותי בריאות "כללית", המרכז הרפואי כרמל ומחוז חיפה וגליל מערבי של "כללית". לתפקיד הדיקן מונה פרופ' חיים ביטרמן, מבכירי הרופאים בישראל, אשר הוביל מהלכים מרכזיים במערכת הבריאות. בית הספר יפעל במתכונת לימודים שש-שנתית, עם שכר לימוד אוניברסיטאי, ויהווה מרכז אקדמי מוביל להכשרת דור העתיד של הרופאים בישראל.

הקמת בית הספר מגיעה על רקע המחסור החמור ברופאים בישראל, כאשר המחסור ברופאים בצפון גדול וחמור הרבה יותר, בהשוואה למרכז. אחת מהמטרות המרכזיות של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת חיפה היא לחזק את הרפואה בצפון, לא רק דרך הלימודים וההכשרה הקלינית של הסטודנטים במרכזים הרפואיים של "כללית" , אלא גם באמצעות מתן מלגות ופעולות נוספות שיעודדו הישארות של  הבוגרים והבוגרות כרופאים בצפון.

ההחלטה על הקמת בית הספר לרפואה התקבלה הודות לסיועו ותמיכתו הבלתי מתפשרת של שר החינוך יואב קיש אשר הבין את חשיבות הקמת בית הספר היכול לשפר את המענה למחסור החמור ברופאים הקיים  בישראל, וכן בסיועו וקידומו של יו״ר הות"ת פרופ' יוסי מקורי.

           בית הספר לרפואה ע"ש הרטה ופול עמיר יהיה ייחודי במספר היבטים והוא יותאם לצרכים המתפתחים של עולם הרפואה במאה ה-21: הראשון הוא הדגש המיוחד שיינתן לשימושים הטכנולוגים החדשים בעולם הרפואה כמו רפואה מרחוק, ניטור ואבחון מרחוק, רפואה מבוססת מאגרי מידע ממוחשבים ועוד. ייחוד שני הוא הכשרה והבנה של המאפיינים המיוחדים של רפואה בקהילה, התופסת חלק גדול יותר ויותר בטיפול הרפואי . והייחוד השלישי הוא התמקדות והתנסות בהיבטים של שירותי רפואה אינטגרטיביים, בהם הרופא מתפקד באופן הדוק ושוטף עם נותני שירות רפואי נוספים כמו אחיות, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ועוד. בתחום זה של הכשרה משולבת בית הספר לרפואה ישלב כוחות עם הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות של האוניברסיטה, המובילה בישראל בתחומיה.

בכדי להבטיח את ההיבטים הייחודים הללו, יוקם במסגרת בית הספר מרכז סימולציות מתקדם, שיכלול טכנולוגיה מתקדמת של AI ומציאות מדומה מצד אחד ומפגשים פנים מול פנים עם נותני שירות רבים ממגוון מקצועות בשרשרת השירות הרפואי, מה שיאפשר לסטודנטים להתנסות בצורה מציאותית ואמיתית באתגרים של הרפואה במאה ה-21.

            ראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת חיפה, פרופ' חיים ביטרמן: ״כבנה של העיר חיפה זו זכות גדולה עבורי לקחת חלק בהובלת תהליך הקמתו של בית הספר לרפואה באוניברסיטת המחקר הגדולה ביותר בצפון. בית הספר החדש שייפתח בקרוב יתבסס על הנכסים  האקדמיים של האוניברסיטה, מרכז רפואי כרמל, מחוז חיפה וגליל מערבי ומוסדות שירותי בריאות "כללית".  בית הספר החדש לרפואה יהיה מוקד של מחקר מצטיין, הקולט סטודנטים מעולים, שיצטרפו לרופאי העתיד של מדינת ישראל. בית הספר יבסס תשתית מחקרית בסיסית וכזו המשולבת עם המוסדות הרפואיים לצורך מחקר פורץ דרך במדעי הבריאות.

ד"ר אבי גולדברג מנהל מרכז רפואי כרמל: "כמנהל מרכז רפואי כרמל מקבוצת כללית אני גאה על היותנו שותפים בכירים בהקמת בית הספר החדש לרפואה באוניברסיטת חיפה. בית הספר הזה יהיה נדבך משמעותי בהזדמנות לפתח בצפון שירותי רפואה מצוינים ולצמצם את הפערים בבריאות. יחד נקים בית ספר לרפואה מצוין וחדשני שיהיה מחובר באופן הדוק לסביבתו ולצרכיה הרפואיים".

The post אושרה הקמת בית הספר לרפואה appeared first on פוזיציה!.

לאחר שלא התקיים במהלך שנת 2024 כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", חזר אירוע המחקר השנתי של רמב"ם לקדמת העשייה המחקרית, עם מספר נתוני שיא של מחקרים ביוזמה של חוקרים ורופאים מבית החולים – ממגוון דיסיפלינות קליניות

אירוע יום המחקר מארח השנה אורחים מובילים בתחומם ממוסדות המחקר הנחשבים בישראל הן להרצאות והן לנטוורקינג, עם חוקרים מתחומים שונים, כשבין השמות ניתן למצוא את פרופ' יפעת מרבל ממכון ויצמן, ויעקב ניצן, יזם, ששיתף את הקהל החוקר באתגרים הגדולים של חברה קטנה, העומדים בפני הצוות בבואם לפתח מכשור רפואי.

לקראת יום המחקר הוגשו על-ידי חוקרי בית החולים 160 תקצירי מחקרים, מהם נבחרו 7 תקצירים מצטיינים שהוצגו על הבמה לפני הקהל, במגוון נושאים, החל מטיפולים חדשניים לסרטן שחלה, הדמיות חדשות למחלות לב, ניטור ילדים בטיפול נמרץ, ועוד. בנוסף, לובי בית החולים אירח במהלך השבוע 80 פוסטרים מצטיינים של חוקרי וחוקרות בית החולים ממגוון תחומים, מה הביא לחשיפתם בפני אלפי העוברים והשבים שנכנסים לרמב"ם מידיי יום.

ד"ר יניב דותן, מנהל מכון ריאות ברמב"ם וממארגני יום המחקר: "אני שמח שהחלטנו לקיים את יום המחקר השנה למרות המצב הביטחוני. כשתכננו את יום המחקר, בית החולים פעל מקומה 3- בחניון התת-קרקעי והממוגן, והיו אזעקות מדי יום, אבל קבענו תאריך וקיווינו לטוב. אני שמח שאנו בתקופה שקטה ובעיקר על תהליך החזרת החטופות והחטופים, דבר המאפשר קיום שגרה עם מעט פחות חרדה ויותר שמחה.

פרופ' ליאור גפשטיין, מנהל אגף המחקר ברמב"ם: "אגף המחקר ברמב"ם הוא ביתם של מאות חוקרות וחוקרים, ואנשי צוות רפואי העוסקים במגוון תחומי מחקר בסיסי, תרגומי, וקליני. יום המחקר ברמב"ם הוא לא רק תצוגה של הישגים מדעיים, זהו חלון לעתיד הרפואה. חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, סטודנטים ומובילי דעה מתכנסים יחדיו כדי לשתף תגליות, להציג חידושים ולשאול את השאלות שישנו את פני הרפואה. האירוע כולל הרצאות מפתח של חוקרים מובילים מהארץ, הסיפורים מאחורי מיזמי חדשנות וטכנולוגיות רפואיות ששינו את פני הרפואה, תצוגות פוסטרים המציגות את מיטב המחקרים של חוקרי בית החולים, ומושבי דיון אינטראקטיביים."

בתמונות: חוקרי רמב"ם פוגשים את הקהל לצד התקצירים הנבחרים במהלך אירועי יום המחקר בקמפוס רמב"ם.
צילום: דוברות רמב"ם

The post גדול יותר מאי פעם: כך נראה יום המחקר 2025 ברמב"ם appeared first on פוזיציה!.

סקירת מערכות מוקדמת, הנקראת לעיתים "סקירה ראשונה", היא בדיקת אולטרסאונד המבוצעת בשליש הראשון של ההיריון. זוהי אחת הבדיקות החשובות ביותר במעקב ההיריון, שמטרתה להעניק להורים מידע מקיף על התפתחות העובר ולזהות מומים או בעיות מבניות בשלבים מוקדמים מאוד.

מהי סקירת מערכות מוקדמת?

סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקה רפואית המאפשרת לרופא לבדוק את האיברים המרכזיים בגוף העובר. הבדיקה מתמקדת באבחון תקינות המוח, עמוד השדרה, הלב, הגפיים, ומערכות פנימיות נוספות. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת המשמשת את הבדיקה, ניתן לקבל תמונה ברורה על מצב העובר והתקינות של התפתחותו.

מתי עושים סקירת מערכות מוקדמת?

הבדיקה מתבצעת בין השבועות 14 ל-17 להיריון, כאשר איברי העובר כבר מפותחים מספיק כדי שניתן יהיה לבחון את מבנם, אך מוקדם מספיק כדי לאפשר מעקב או המשך בירור במידת הצורך.

האם ניתן לזהות בבדיקה את כל המומים?

סקירת מערכות מוקדמת מספקת תמונה ראשונית ומעמיקה של מבנה העובר, אך היא אינה מאפשרת זיהוי של כל המומים האפשריים. בעוד שרבים מהמומים המבניים ניתנים לגילוי בבדיקה זו, ישנם מומים קטנים או מצבים שמתפתחים בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון ולא ייראו בשלב זה. לכן, הבדיקה אינה מחליפה את סקירת המערכות המאוחרת, אלא מהווה חלק משלים ממנה.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת על ידי רופא מומחה באולטרסאונד, ובמהלכה סורקים את גוף העובר באמצעות מתמר. ברוב המקרים, הבדיקה מתבצעת בגישה בטנית, אך אם המידע אינו מספיק ברור, ייתכן שהרופא ימליץ על סקירה נרתיקית לקבלת תמונה מדויקת יותר.

מה היתרון בביצוע סקירה מוקדמת?

היתרון המרכזי של סקירת מערכות מוקדמת הוא האפשרות לזהות מוקדם בעיות מבניות או מומים. גילוי מוקדם מאפשר להורים ולצוות הרפואי זמן נוסף לבירור, מעקב, ותכנון ההתנהלות בהמשך ההיריון. בנוסף, הבדיקה מאפשרת להורים חוויה מרגשת של מפגש עם העובר, הכוללת לעיתים גם קביעת מין העובר בשלב מוקדם.

מה ההכנות לבדיקה?

אין צורך בהכנות מיוחדות לפני סקירת מערכות מוקדמת. עם זאת, מומלץ לשתות מעט מים לפני הבדיקה, שכן שלפוחית שתן מלאה עשויה לשפר את נראות העובר באולטרסאונד בגישה בטנית.

מה המשמעות של סקירת מערכות מוקדמת בתלת־ממד?

טכנולוגיית תלת־ממד מאפשרת קבלת תמונה תלת־ממדית של העובר, המוסיפה מידע חזותי מרשים ומפורט יותר על מבנה האיברים. הבדיקה בתלת־ממד אינה מחליפה את הבדיקה הדו־ממדית, אלא מהווה תוספת, ולעיתים משמשת להדגמה טובה יותר של מבנים מורכבים.

בתוך כמה זמן אקבל את התוצאות?

בדרך כלל, הרופא מעביר את התוצאות מיד לאחר הבדיקה, תוך הסבר מפורט על הממצאים. במקרים שבהם נדרש בירור נוסף, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות או מעקב.

האם ניתן לזהות בוודאות את מין העובר?

בסריקת מערכות מוקדמת ניתן לעיתים לזהות את מין העובר, במיוחד אם תנוחתו מאפשרת זאת. עם זאת, בשלב זה קיימת אפשרות לטעויות, ולכן הרופא עשוי להמליץ להמתין לאישור נוסף בסקירת המערכות המאוחרת.

סיכום

סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקה חשובה ומרכזית במעקב ההיריון. היא מעניקה להורים הזדמנות ללמוד על התפתחות העובר בשלב מוקדם ולהבטיח שההיריון מתקדם בצורה תקינה. לצד זאת, היא מהווה גם רגע מרגש ומחבר עבור ההורים לעתיד. מומלץ לבצע את הבדיקה אצל רופא מומחה ובמכון המצויד בטכנולוגיה מתקדמת, כדי להבטיח תוצאות מדויקות וחוויה נעימה.

The post סקירת מערכות מוקדמת – בדיקה ראשונה להערכת התפתחות העובר appeared first on פוזיציה!.

שנה חדשה נולדת: אנסטסיה רומנצ'וק פרנקל (בת 33) וגנאדי (32) מחיפה, קיבלו את המתנה הכי גדולה שאפשר לבקש לשנה האזרחית החדשה — תינוק מקסים שמצטרף למשפחה.

הלידה, שאירעה בשעה 1:29 אחרי חצות, היתה קלה ומהירה, ובסופה נולד לבני הזוג ילדם השני, לו המתינו מספר שנים, במשקל של 3.430 ק"ג.

בני הזוג מסרו כי הם מאושרים מחווית הלידה, ומאחלים לכל היולדות לידות דומות, ושנה של בריאות ושלום באזור.

שנת 2024 היתה שנה מאתגרת בצל המלחמה בצפון, כאשר בחלקה מערך ההריון והלידה של רמב"ם פעל במתקן התת קרקעי בבית החולים הממוגן הגדול מסוגו בעולם.

באותה תקופה נולדו ברמב"ם מעל 100 ילודים, מתוך 4,344 תינוקות שנולדו בשנה האזרחית שזה עתה הסתיימה. בשבועות הקרובים יחנכו במרכז הרפואי הגדול בצפון, חדרי לידה חדשים ומתקדמים, שנבנו בהשקעה גדולה. "ליולדות של 2025 יש למה לצפות", מבטיחים ברמב"ם.

The post רמב"ם מציין את תחילתה של 2025 עם התינוקות הראשונים appeared first on פוזיציה!.

כל מי שעבר ניתוח יודע לומר שהתפרים הם חלק מהעניין והם מהווים שלב בתהליך הריפוי. התפרים למעשה מחברים את האזור המנותח ובצורה כזאת הם מאפשרים לרקמות להתחבר מחדש. עם זאת, נשאלת השאלה, מה קורה אם לא מורידים את התפרים בזמן? הסרת תפרים היא שלב קריטי בתהליך ההחלמה כולו. למעשה, התפרים משמשים כעוגן זמני בלבד, אך כאשר הם נשארים בגוף לזמן רב מידי, הם עלולים לגרום ולהוביל לסיבוכים. לכן, אם תהיתם מה קורה אם לא מורידים תפרים כדאי שתדעו שהתשובה לכך פשוטה: זה עלול להיות בעייתי. כשלא מסירים את התפרים בזמן זה עלול להוביל לצלקות מוגברות ואפילו לזיהומים. האיחוי עלול להיות לקוי וזה גם עלול להוביל לתחושה של אי נוחות, כך שברור מדוע לא כדאי לוותר על השלב הזה. 

מה קורה אם שוכחים להסיר את התפרים?

יש מקרים נדירים שבהם התפרים פשוט נשכחים בתוך הגוף ואינם מוסרים. זה אומנם לא קורה לעיתים קרובות, אך זה בפירוש משהו שעלול להתרחש. לכן נשאלת השאלה: מה קורה אם לא מורידים תפרים בכלל ואם הם נשארים בגוף לתמיד? במקרים כאלה הגוף יכול להגיב בכמה דרכים שונות, כמו למשל: 

·         דחייה – הגוף עלול לדחות את התפרים, מה שעלול להוביל להיווצרות של דלקת וכאבים.

·         הסתיידות – התפרים עלולים להגיע למצב שהם מסתיידים ולמעשה להפוך לחלק מהרקמה. משמעות הדברים היא שיהיה קשה להסיר אותם בעתיד.

·         צמיחת רקמה סביב התפר – הרקמה עלולה לצמוח מסביב לתפר, מה שיקשה כמובן להסיר אותו בעתיד. 

לכן, אם כל כך הרבה בעיות שעלולות להיווצר, ברור מדוע לא כדאי לוותר על הורדת תפרים אחרי ניתוח. עם זאת, חשוב גם לדעת שהשאלה מתי צריך להסיר את התפרים משתנה בין ניתוח אחד לאחר. זה תלוי בשאלה על איזה ניתוח מדובר וגם באיזה איבר הוא נעשה. 

סימני זיהום אחרי הסרת התפרים

מעבר לכך שצריך להבין מה קורה אם לא מורידים תפרים, חשוב גם להיות ערים לסימנים שעלולים להעיד על בעיות וזיהום. למשל, אם הסירו לכם את התפרים ונוצרה נפיחות או אדמומיות, בהחלט יכול להיות שכדאי לבדוק את המקום בצורה מעמיקה יותר. במידה ואתם מרגישים חום, כאב מוגבר או הפרשות מוגלתיות שונות, הרי שגם אז יש לפנות להמשך טיפול. בכל מקרה, אפילו אם אתם מסירים את התפרים בזמן, רצוי מאוד להקפיד על הוראות הרופא. רק כך תוכלו להיות בטוחים שבסופו של דבר תחלימו לגמרי. בנוסף, כדאי לזכור לטפל היטב באזור שבו עברתם את הניתוח. למשל, יש לשמור על היגיינה ברמה גבוהה כדי להבטיח שהמקום לא סובל מזיהומים שונים. רק אם תקפידו על כל הוראותיו של הרופא המנתח תוכלו להיות בטוחים שתימנעו מכל סיבוך מיותר בעתיד.

The post מה קורה אם לא מורידים תפרים אחרי ניתוח?  appeared first on פוזיציה!.

מחלקת שיקום הילדים במרכז השיקום היחיד והראשון בצפון נפתחה במרכז רפואי צפון (פוריה)

בשעה טובה נפתח מרכז שיקום הלמסלי במרכז הרפואי צפון. מחלקת שיקום הילדים בהנהלת ד"ר גנאדי גייסמן, החלה לקלוט ילדים ולבנות עבורם תוכנית שיקום. בעוד כשלושה שבועות יחלו להקלט גם חיילים צפוניים שנפגעו במלחמה.

מרכז שיקום הלמסלי הוא פרוייקט אדיר מימדים שנראה היטב גם מחוץ למרכז הרפואי: מבנה בן חמש קומות בגודל של 24 אלף מטר מרובע שמוסיף 162 מיטות שיקום בגריאטריה, ילדים, נוירולוגיה, אורתופדיה, ושיקום לב וריאה שיפתחו בהדרגה במהלך השנה הקרובה.
מרכז השיקום מוסיף למעלה מ-550 משרות חדשות לאזור.

מנהל המרכז הרפואי ד"ר נועם יהודאי: "מרכז שיקום הלמסלי יעניק את כל שירותי השיקום עבור 1.4 מיליון תושבי הצפון, יתרום לבריאותם ויקדם נגישות לשירותים רפואיים ושיקומיים איכותיים בצפון. חשוב שכל תושבי הצפון ידעו שמעתה הם יכולים לקבל את השיקום הטוב ביותר קרוב לבית. כולם, חיילים, אזרחים, ילדים או קשישים, כל אחד שזקוק לשיקום יכול להגיע אלינו."

הילדים הראשונים כבר החלו לקבל טיפול במחלקה. בשבועות הקרובים תפתח גם המחלקה לשיקום צעירים וחיילים ושיקום גריאטרי ובמהלך שנת 2025 יפתח בהדרגה גם האגף הצפוני ויאפשר הרחבה של השירותים והעברתן של המחלקות לשיקום לב ולשיקום ריאות שכבר עובדות במרכז הרפואי, למבנה החדש.

ד"ר יהודאי ביקש לציין את כל השותפים להקמת המרכז: "מדובר בפרוייקט משנה מציאות שהוקם בשיתוף פעולה חוצה ארגונים של משרדי ממשלה, רשויות, עמותות ופילנתרופיה. משרד הבריאות, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי, קק"ל, אשכול כנרת עמקים, הרשויות המקומיות סביבנו וגם מנהלת טלנטק שמסייעת בגיוס כוח האדם, באיתור מקומות מגורים ובמעטפת הרילוקיישן עבור אנשי מקצועות הבריאות החדשים. פתיחת מרכז השיקום בצפון הוא ארוע מכונן מבחינת בריאות הציבור בצפון, מבחינת מקומות תעסוקה חדשים וגם מבחינת השינוי הדמוגרפי. מרכז רפואי לא יכול להתמודד לבדו עם פרוייקט מורכב כל כך ולכן שיתופי הפעולה הללו הם קריטיים ומהווים חלק חשוב מההצלחה של הפרוייקט האדיר הזה של פתיחת מרכז שיקום ראשון בצפון."

The post מטופלים ראשונים במרכז שיקום הלמסלי – נפתח מרכז השיקום היחיד והראשון בצפון! appeared first on פוזיציה!.

מאז 7 באוקטובר 2023 שהו מחלקות האישפוז במתחמים תת-קרקעיים וממוגנים. המחלקה הראשונה שחזרה ביממה האחרונה למעלה היא הדיאליזה. פרופ' ברהום: "בעשרת הימים הקרובים נחזיר את המחלקות הנוספות"

לאחר 427 ימים בהם שהה המרכז הרפואי לגליל שבנהריה במתחמים תת קרקעיים וממוגנים, הורה מנהל המרכז, פרופ' מסעד ברהום, להפעיל את תוכנית "השיבה הביתה" – התוכנית להשבת המחלקות, המכונים וכלל מתחמי הטיפול למקומם מעל פני הקרקע.

בפעילות מורכבת, שכוללת עובדים מכלל הסקטורים, הוחזרה ביממה האחרונה יחידת הדיאליזה אל מקומה הקבוע מעל הקרקע, ובעשרת הימים הקרובים תעלנה מעלה המחלקות הנוספות.

באגרת שהוציא לעובדים, בשעה האחרונה, עם צאת השבת, כתב פרופ' ברהום: "אני מקווה שבכך אנו חותמים תקופה שנחקקה לא רק בדפי ההיסטוריה הלאומית, אלא נצרבה בלב כולנו לעולמים.
"בתוך הימים הקשים, המורכבים והעצובים הללו, שלצערי טרם נסתיימו, הבטתי בכם בגאווה יום יום, שעה שעה, ביום ובלילה, בשבת ובחג – מטפלים במטופלים שלנו במסירות ובסבלנות אין קץ ומאפשרים ריפוי, הקלה ותקווה עבור חיילי צה"ל ותושבי הצפון".

בהמשך ציין: "גאוותי מתעצמת שבעתיים נוכח ארבעה היבטים שבעיניי הם הבולטים והמשמעותיים ביותר בעשייתנו:

1. קיימנו את ההבטחה להיות כאן בחירום, חזקים, איתנים ומוכנים לכל תרחיש ולתת מענה שהוא ברף העליון של המקצועיות ומכוון להציל חיים, למנוע נכות ולעשות זאת לאורך זמן.
2. ⁠טיפלנו באנשינו באופן שאנשינו ראויים לו, בין אם בעובדים שפונו מביתם, בין אם במענה למשפחות אנשי המילואים. סייענו לעובדינו שקרוביהם נפגעו בלחימה הקשה, חיבקנו אל ליבנו את רוזיטה שבנה נחטף, ולא חסכנו דמעה עד שובו המרגש, ובנוסף איפשרנו להורים שביניכם מסגרת חינוכית חמה ועוטפת לילדים בעת שמערכות החינוך באזור נסגרו.
3. ⁠הוכחנו חוסן ארגוני ואישי בזכות עבודה משותפת, הקשבה, גמישות ויצירתיות בכל הסקטורים ובכל הרמות. חוסן זה יצר פתרונות שקידמו כל העת את המרכז הרפואי חרף התנאים הקשים בהם פעלנו.
4. ⁠ויותר מכל, ראיתי אתכם, את כולכם, שועטים לכאן בכל אירוע, בכל זמן ונוכח כל סיכון וסכנה, הן בעת אזעקות, הן בעת ירי טילים וכטב"מים והן כשעמדנו בפני תרחישים שאת פשרם לא ידענו לחזות (התקיפות האיראניות)".

לסיכום כתב פרופ' ברהום לעובדים: "עשייתכם זו זכתה לתשבוחות הן מהאזרחים ובני משפחותיהם שטופלו כאן, מחיילי צה"ל ובני משפחותיהם שפונו לכאן וכן מהנהלת משרד הבריאות בראשות שר הבריאות ומנכ"ל המשרד.
מי ייתן ונזכה כולנו במהרה לשובם של החטופים כולם לביתם, לשובם של תושבי הגליל לביתם ולשובם של השקט, השלווה, השגשוג והפריחה לחבל הארץ היפה הזה שלנו.
אני מאחל לכולנו הצלחה בתהליך 'השיבה הביתה' הפרטי שלנו".

The post מבצע "השיבה הביתה"!אחרי שנה וחודשיים: המרכז הרפואי לגליל עולה למעלה – מעל פני הקרקע appeared first on פוזיציה!.

מצבה של הילדה מוגדר כעת קל . היא הגיעה למיון ילדים כשהעיפרון נעוץ מעל הגבה השמאלית שלה. לדברי האם מדובר במשחק כששתי ילדות רצו זו לכיוון זו. ד"ר מוני בניפלא, מומחה לנוירוכירורגיה ילדים, וד"ר ניתאי לוי רופא בכיר במיון ילדים שלפו את העיפרון לאחר פעולת טישטוש כדי למנוע מהילדה לחוש כאב במהלך הפעולה. הילדה תישאר להשגחה במחלקת ילדים כדי לוודא שלא נוצר זיהום במקום שבו העיפרון חדר.

The post בהמשך להודעות מד"א ואיחוד והצלה על פינוי ילדה בת 6 תושבת נוף הגליל עם עיפרון שננעץ בראשה, למיון ילדים ברמב"ם. appeared first on פוזיציה!.

כוכבת הרשת האמריקאית היהודיה, מונטנה טאקר, שהתפרסמה במהלך השנה שחלפה בהופעתה האמיצה בטקס פרסי הגראמי שנערך בחודש פברואר האחרון, כשהיא עוטה את שמלת החטופים הישראלים ברצועת עזה, הגיעה לביקור נוסף בישראל, ביקור שמוקדש כולו לסיפורי גבורה ישראליים במהלך המלחמה.

בבית החולים רמב"ם נפגשה מונטנה במהלך הבוקר עם הילדה טיה מארי בת ה-11 שנפגעה קשה מפגיעת הטיל במג'דל שמס במהלך חודש יולי 2024, אירוע במהלכו נרצחו 12 ילדים וילדות, תושבי העיירה הדרוזית שבצפון רמת הגולן. לאחר מכן פגשה מונטנה את בני הזוג שלומי טובי ואסתר משה, ניצולי טבח הנובה שהביאו לפני שמונה חודשים את בנם, בניה, לעולם. בניה בן השמונה חודשים, הוא תינוק הנובה הראשון שנולד בישראל. ההורים ומונטנה שהתרגשו עד דמעות והודו לטאקר על המפגש איתם ועל הזכות שנפלה בחלקם לספר לה את מה שעברו בשבעה באוקטובר 23'.
מייד לאחר מכן נפגשה טאקר עם פרופ' מיקי הלברטל, מנהל רמב"ם על מנת לשמוע ממנו על ההתגייסות של צוות העובדות והעובדים ברמב"ם ואופן התפקוד של בית חולים תחת מטר טילים מלבנון.

מונטנה טאקר, בת ה-30, הינה יוצרת תוכן ויראלית ומחזיקה בחשבונות במספר רשתות חברתיות, כשכל תוכן שהיא מעלה, מופץ ל-12 מיליון עוקביה ברחבי העולם. מאז טבח השבעה באוקטובר 2023 התגייסה טאקר למאמץ ההסברה הישראלי ונחשבת כמי שפעילה באופן אקטיבי כנגד גילויי אנטישמיות ושנאה.

The post מונטנה טאקר, אושיית הרשת והפעילה החברתית ביקרה ברמב"ם, במסגרת ביקורה הראשון בצפון ישראל appeared first on פוזיציה!.