האם בית הדין הרבני יידרש להתערב, או שמדובר ברגע של מחלוקת דתית
בסיפור שלפנינו סוגיה מאד מעניינת. הבעל ואשתו נולדו במרכז הארץ ועברו להתגורר בצפון. עם השנים הספיקו להביא בשבע שנות נישואיהם, שלושה ילדים קטנים והבעל התחזק מאד באמונתו.
בערב הפסח הוא פנה לעורכת הדין שרין סולן והניח על שולחנה סוגיה לפיה גילה לאחרונה ואף קיבל לכך הוכחה מצולמת שאשתו ענדה את הטבעת על אצבע יד שמאל. "חודש לפני החתונה אשתי נקעה את יד ימין והיה לה יותר נח להזיז את יד שמאל ולכן ענדתי לה את טבעת הנישואין על האצבע המורה של יד שמאל. אני לא רוצה להתגרש אבל אני חושש שהנישואין שלנו לא כשרים", אמר.
עוה"ד סולן ניסתה לברר האם יחסיו עם רעייתו תקינים והאם בבית הכל רגוע. כשהאחרון הבהיר כי החיים שלהם, הפכו אומנם לקשים כי הוא כל העת עסוק בלימודי תורה ופחות בפרנסת הבית – לעומת אשתו שעובדת מבוקר עד ערב כמורה – לבד מכך היחסים בבית מצוינים והוא אוהב את אשתו.
עו"ד סולן הציעה להעביר את הסוגיה לרב מוסמך המקובל על הבעל ועל הרב שלו, וזה יקבע מה דינם של הנישואים והאם הם כשרים. כזכור ההלכה קובעת כי החתן יענוד את הטבעת על האצבע המורה של יד ימין של הכלה מתוך מחשבה על ירושלים, כדבר הפתגם אם אשכחך ירושלים.
עו"ד סולן הבהירה כי לא תפנה לבית הדין הרבני כי בכל מקרה לא יהיו כאן גירושין, כי הבעל והאישה לא מעוניינים, לכן לא החל כאן הליך של ישוב סיכסוך. "נבדוק מה אומרת ההלכה והאם אפשר במקרה כזה אחרי שבע שנים לקבל את הטעות שהתרחשה מתחת לחופה" הבהירה עו"ד סולן.
