Site icon פוזיציה!

מאחורי כל דלת מצאנו אהבה

מימין לשמאל: יו"ר אס"ט לבי מנש, דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן, אוצרת התערוכה ולריה גסלב, ממונת התקווה הישראלית בטכניון אפי ברקאי גורל, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ׳ עודד רבינוביץ׳, סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ' עדי זלצברג וד"ר ז'אנה שאינסקי רויטמן מדיקנט הסטודנטים

מימין לשמאל: יו"ר אס"ט לבי מנש, דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן, אוצרת התערוכה ולריה גסלב, ממונת התקווה הישראלית בטכניון אפי ברקאי גורל, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ׳ עודד רבינוביץ׳, סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ' עדי זלצברג וד"ר ז'אנה שאינסקי רויטמן מדיקנט הסטודנטים

תערוכה חדשה  "סקר אמנות המעונות" בטכניון מציגה כמאה צילומים של יצירות אומנות המקשטות את חדרי מעונות הסטודנטים והסטודנטיות: "דיוקן קבוצתי עשיר ומגוון המתאר קהילה אנושית זמנית שהטכניון הוא מרכז חייה"


בחדר המעונות של הסטודנטית אחלאם אבוגוש תלוי ציור של ציפור שציירה אחותה, רינה אבוגוש. "היא מכרה לי אותו תמורת מאה שקל כשהייתה בת 12, אחרי שניהלנו משא ומתן על המחיר," היא מספרת בחיוך. את חדרו של לוי הורביץ במעונות מקשטים ציורים שציירה בילדותה בת הזוג שלו, ספיר סולומון. זואי מורגנשטרן תלתה בחדרה לונגי שקיבלה מאחיה לפני שטס לחו"ל. חוזה מריה ולסקו קישט את חדרו במגזרות נייר שהן חלק ממסורת יום המתים במקסיקו מולדתו – "זה החג האהוב עלי. אני מאוד מתגעגע לצבעים." גלב מרקלוב תלה בחדרו ציור של לילי קלינינה, חברה של אמו ממוסקבה. ואצל בהארגאב ג'ה תלוי ציור ששותפו בעבר, נועם, מצא ברחוב והביא לחדר. "מאז נועם חזר לארה"ב אבל הציור נשאר אצלי בחדר במעונות." אופק צור מהפקולטות לפיזיקה ולהנדסת חשמל ומחשבים, שמילאה את חדרה בציוריה. אמרה : "הציורים מזכירים לי להאמין בכישרון שלי להעניק חיים על הנייר. הם גם משרים עליי שלווה ורוגע ומזכירים לי רגעים משמעותיים ונעימים."

אלה כמה דוגמאות מ-97 יצירות המוצגות בתערוכה חדשה ב"גלריית המסדרון" בבניין אולמן בטכניון. הגלריה נפתחה בשנה שעברה וזו כבר התערוכה השלישית המתקיימת בה תוך שיתוף פעולה בין דיקנט הסטודנטים ולימודי הסמכה. בתערוכה החדשה, שכותרתה "סקר אמנות המעונות", מוצגים צילומים של יצירות אומנות מ-39 דירות במעונות הטכניון – יצירות מגוונות שאותרו על ידי צוות התערוכה בראשות האוצרת ולריה גסלב. כ-42% מיצירות האומנות המוצגות בתערוכה נוצרו על ידי הסטודנטים עצמם.

"הוצאנו קול קורא לסטודנטים להשתתף בתערוכה וההיענות הייתה אדירה," מספרת האוצרת ולריה גסלב. "כל הקיץ הסתובבנו במעונות הסטודנטים בקמפוס וחיפשנו יצירות מכל הסוגים – כרזות, רישומים, ציורי שמן ועוד. צילמנו אותן באופן מקצועי, כמובן בהסכמת הדיירים שהייתה לרוב חמה ונלהבת. מאחורי כל דלת מצאנו אהבה והסטודנטים פתחו לנו את עולמם, את המרחב האישי שלהם שהוא קדוש בעיניי."

בפתיחת התערוכה השתתפו המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ׳ עודד רבינוביץ׳, דיקנית הסטודנטים פרופ׳ אילת פישמן ומנהלת לשכת הדיקנית ד"ר ז'אנה שאינסקי רויטמן, מנהל מעונות הסטודנטים אברהם אדגה, מזכירת לימודי הסמכה אפרת נתיב-רונן, ממונת התקווה הישראלית בטכניון אפי ברקאי גורל ויו"ר אס"ט לבי מנש.

"בניין אולמן, שבו לומדים כל הסטודנטים בטכניון בשנה הראשונה, הוא כור ההיתוך הטכניוני, הבניין החשוב ביותר בחינוך שאנו מעניקים לסטודנטים שלנו," אמר פרופ' רבינוביץ'. "כאן נוצרת הרוח הטכניונית ולכן המיקום הזה נכון וראוי לתערוכות המתקיימות כאן. גם התערוכה הזאת תעצים את תחושת הבית ותשדר מסר יפה וחשוב לכל בית הטכניון."

"התערוכה מייצגת את המרקם האנושי המגוון של דיירי המעונות," אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ׳ אילת פישמן בפתיחת התערוכה. "יש כאן ביטוי לנשים וגברים מכל התארים, יחידים ומשפחות מכל המגזרים, מישראל ומחו"ל. תודה לסטודנטים שפתחו את בתיהם בפנינו."

"כשהתחלתי ללמוד כאן לפני ארבע שנים הקירות באולמן היו ריקים," אמרה יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס"ט) לבי מנש. "השינוי הזה כל כך חשוב כי האומנות כל כך חשובה לחיים. זה מאוד מרגש לראות כמה סטודנטים מקדישים זמן ליצירה תוך כדי הלימודים בטכניון."

האוצרת ולריה גסלב מציינת כי את ההשראה לתערוכה קיבלה מ-Home Is Where The Art Is – תערוכה שהתקיימה בשנת 2020 במוזיאון Zeitz MOCAA בקייפטאון. באותה תערוכה הוצגו כ-2,000 יצירות שהתושבים הביאו מבתיהם. לדברי גסלב, "בתערוכה הנוכחית לא הבאנו את היצירות עצמן אלא צילמנו אותן והדפסנו בגודל המקורי על קירות המסדרון בבניין אולמן. הטכניון נתפס כמקום הישגי ואף נוקשה לעיתים, והתערוכה משקפת את פניו היפות והמגוונות של הקמפוס על המגוון האנושי שבו. בעיניי זאת חגיגה של אינדיבידואליזם – סטודנטים וסטודנטיות, חייהם, סיפוריהם ואהבותיהם. אני מודה לכל השותפים והשותפות שהלכו איתי בדרך המרגשת שהובילה לתערוכה הזאת, שהיא דיוקן קבוצתי עשיר המתאר קהילה אנושית זמנית שהטכניון הוא מרכז חייה."

Exit mobile version