בכנס בנושא ביטחון נשים במרחב הציבורי, בעבודה ובבית – בגישה מגדרית, שהתקיים בהיכל עיריית חיפה, אמרה ראש עיריית חיפה, דר' עינת קליש-רותם: "לביטחון הנשים השפעה רבה על איכות החיים בעיר. זהו תנאי "בל-יעבור". תכנון עיר חייב להבטיח את תחושת הביטחון של הנשים, לעצמן ולבני משפחותיהן. עיר שאינה מספקת פתרונות אלו היא עיר לא אנושית. כראש עיריית חיפה אני מתחייבת, כי רחוב אשר לא יכלול כבר בשלבי תכנונו התאמות לנושא זה – לא יאושר!".
עוד הוסיפה ראש עיריית חיפה, דר' עינת קליש-רותם: "אני מאמינה ומקווה שהפעילות, אותה אנו מתחילות היום, תהפוך במהירה למודל לחיקוי ליתר הערים בארץ".
הכנס התנהל על שלוש במות, בהשתתפות אנשי המקצוע, עמותות ותושבות ותושבי העיר שבחרו לבטא את צרכי התושבים ולהשפיע על הפתרונות והתהליך.
על הבמה המרכזית בכנס דנו בסוגיית הביטחון האישי של נשים במרחב הציבורי. מבחינת האתגרים שיש לפתור צוינו תאורה חסרה ברחובות, גיזום, חניה ושדה ראייה מוגבל. בנוסף התייחסו לאלימות ברחובות, לזנות וסמים ולחוסר בטחון בפארקים ובמקומות הבילוי כבעיות מרכזיות שיש להתייחס אליהן. גם התחבורה הציבורית צוינה כמרחב מסוכן לנשים. חינוך לקוי צוין כאחד הנושאים הבסיסיים המשפיעים על ביטחון נשים ובתוך כך חינוך בנושאי מין, מגדר, תחושת ביטחון ואלימות נגד נשים. המצב הרצוי בעיר תואר ככזה שכולל תאורה מוגברת, מצלמות אבטחה, נוכחות משטרתית מוגברת ותכנון עירוני מותאם ורגיש למגדר.
הבמה השנייה עסקה בסוגיית ביטחון לנשים במקומות העבודה. כאן צוין כי העובדה שגברים מרגישים בטוח במקומות העבודה, היא סימן לכך שהדבר אפשרי ויש לפעול להעלאת תחושת הביטחון גם בקרב נשים. הטרדות מיניות הוצגו כנושא מרכזי שדורש טיפול ואף צוין שמדובר בתחום מאתגר בשל הקושי להתלונן והקושי לטפל. חוסר שוויון הזדמנויות בעבודה עלה כנושא מרכזי שיש להשקיע משאבים בתיקונו. התובנות שעלו לשיפור המצב כללו תיקון האפליה המבנית, שינוי השיח והנורמות הקיימות ברבדים של תפיסות ניהול, העצמה ויצירת מודלים אפקטיביים לטיפול ומניעת הטרדה מינית.
הבמה השלישית עסקה בסוגיית הביטחון לנשים במרחב המשפחתי והנושא המרכזי שעלה בה הוא היעדר רשת תמיכה בשכונות לצורך מתן מענה במצבים בהם נשים נזקקות לעזרה מיידית. צוין גם הקושי ביצירת עבודה תהליכית בכל הגילאים במערכת החינוך העירונית, והיעדר מערכת מובנית וידידותית התומכת בנפגעות ונפגעי עבירה בתוך המשפחה. הרעיונות שהועלו לתיקון המצב היו יצירת רשת תמיכה בשכונות שתספק סיוע מיידי לנשים בסיכון ויצירת תוכניות חינוך לקידום אי אלימות ושוויון בתוך המשפחה כמו גם יצירת מבנה ייחודי תומך תלונות.
עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנכ"לית עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי", ציינה: "תכנית 'עיר לכולן' היא הזדמנות לעצב מדיניות עירונית, שתכלול את כלל הצרכים והקולות של תושבות בעיר בכל תחומי החיים. שיתוף הפעולה בין הגורמים העירוניים, ארגוני החברה האזרחית ותושבים/ות הוא בדיוק הדרך לייצר תכנית שכזאת, שתשים בראש סדר העדיפויות את ביטחונן של נשים בכל מרחב".
עו"ד דנה מירטנבאום, מנהלת תכנית עיר לכולן ב"איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי" אמרה: "מרבית עניינינו מוכרעים ברמת השלטון המוניציפלי – החינוך, התרבות, הספורט, התעסוקה, הביטחון ועוד ולכן קיימת חשיבות רבה בפיתוח מדיניות שרואה את ההשלכות המגדריות על תחומים אלה ומיישמת אותן בתוך קבלת ההחלטות וביישום בשטח. ניתוח תקציב מגדרי, הוא כמובן חלק גדול מזה, על מנת להבין איך מתחלקים המשאבים ומה ההשלכות על נשים וגברים ומגדרים אחרים".
