הכרישות חוזרות. כמו בכל אחת מעונות החורף האחרונות, עשרות כרישות החלו להגיע לחוף חדרה, לאזור הסמוך לתחנת הכוח. חוקרי תחנת המחקר מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, שחוקרים את התופעה הייחודית של הגעת הכרישות העפרוריות, כבר יצאו לפגוש אותן. למרבה ההפתעה, מהכרישות שהם פגשו בינתיים, אין אף אחת שהייתה כאן גם בשנה שעברה או בשנה קודם. "בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה.
כפי שפרסמו חוקרי אוניברסיטת חיפה כבר בשנה שעברה, התופעה של התקבצות כרישים במים החמים בתקופת החורף בחופי ישראל – חדרה, אשדוד ואשקלון – היא תופעה ייחודית ומסקרנת שלא מתרחשת במקומות אחרים דומים בעולם. עוד גילו החוקרים שרוב הכרישים שמגיעים לחדרה הן בעצם כרישות. בימים האחרונים הכרישות החלו לחזור, מה שמאפשר לחוקרים להמשיך במחקר שלהם על טורף העל הזה, שעד כה ידוע מעט מאוד על התנהגותו באזורנו ובים התיכון בכלל.
מאז שהחל המחקר בשנת 2016 תייגו החוקרים 38 כרישים וכרישות, אף אחת מהכרישות המתוייגות לא תועדה חזרה של אותה כרישה בין שנים שונות. "הן נשארות באזורנו עד עונת האביב ואז עוזבות את האזור ולא חוזרות. במסגרת שנת המחקר הנוכחית ניתן דגש להבנת ההתנהגות של הכרישים במרחב שלנו", הוסיף ד"ר שיינין.
לפי מה שידוע לחוקרים עד כה, מימי הים התיכון הישראלי ידידותיים בהרבה לאוכלוסיית הכרישים המקומית, בהשוואה לאזורים אחרים בים התיכון – שם הכרישים נעלמו כמעט לגמרי. "במקומות אחרים בים התיכון יש ירידה של כ-90% באוכלוסיית הכרישים וכמעט ואי אפשר לראות אותם יותר. אצלנו בישראל, בעיקר בחורף, ניתן לראות עשרות פריטים שמתקבצים בעיקר סביב מוצא המים החמים בתחנת הכוח בחדרה", אמר ד"ר שיינין.
אז מה הופך את החיים בישראל לנוחים כל כך עבור הכרישים? לדבריו של ד"ר שיינין, העובדה שהכרישים הינם חיה מוגנת בישראל ואסור לדוג או לסחור בהם על פי חוק בוודאי תורמת לעובדה זו, האכיפה המשמעותית של רשות הטבע והגנים ובנוסף היותם לא כשרים תורמת לשרידותם פה. "חקר הכרישים הוא פרויקט דגל שלנו בתחנת מוריס קאהן לחקר הים ואני מאמין שתוך מספר שנים נדע לספר בצורה יותר טובה על חיי הכרישים החופיים שלנו", הוא סיכם.
