הזיהום בפרק הירך לא אובחן בזמן – ונפטר כשאשתו בחודש הרביעי להריון הראשון
גבר בן 29 הגיע למיון עם כאבים עזים במפרק הירך ∙ הרופאים לא זיהו את חומרת המצב – והטיפול בו התנהל בעצלתיים ∙ לאחר יומיים קרס, עבר החייאה אבל כעבור חצי שעה מת
כל מוות בגיל צעיר מותיר את קרובי האדם שבורי לב. כשאישה מאבדת את בעלה כשהיא בהריון מתקדם, הפגיעה חמורה במיוחד. כשטיפול רפואי נכון היה מונע בסבירות גבוהה את האובדן, מתעצם הכאב – ומצדיק פנייה אל בית המשפט על-מנת לקבל פיצויים בגין רשלנות רפואית.
זהו המקרה של גבר צעיר מהצפון, אלמנתו ובנם היחיד, שכלל לא זכה להכיר את אביו. תושב ישוב צפוני השוכן על הר תבור, הגיע לחדר המיון בבית החולים "העמק" שבעפולה עקב כאבים עזים במפרק הירך הימנית. הוא התקשה מאוד לדרוך על הרגל וכמו כן דיווח על חום גבוה בבית.
לטענת משפחתו של המנוח, למרות שהאחרון נקלט בחדר המיון בשעות הצהריים, רק בשעה 22:35 נבדק לראשונה על-ידי רופא. צילומי רנטגן [אגן ופרקי ירכיים] שבוצעו בקבלתו נותרו ללא פענוח, ובנוסף לא הייתה התייחסות נכונה לתוצאות בדיקת דם ובפרט לספירת הכדוריות הלבנות והנויטרופילים. שרשרת המחדלים בטיפול נמשכה כשהמנוח הועבר למחלקה פנימית רק למחרת בשעות הצהריים, ונבדק על-ידי רופא פנימי רק בשעות הערב ואף אחד מהצוות המעורב לא הגיע לאבחנה הנכונה. למחרת בבוקר התגלה המנוח ללא רוח חיים. החייאה שבוצעה בו אמנם החזירה אותו לחיים – אולם לאחר כחצי שעה ירידת דופק הובילה למותו המצער, בטרם עת.
האלמנה, שהייתה אז בחודש הרביעי להריונה, נאלצה להתמודד עם האבל הכבד ועם תלאות החיים לבדה. כעת, בעזרת ובאמצעות משרדו של עורך הדין איאד מטאנס, המומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, היא ובנה הקטן, תובעים את קופת חולים כללית אשר מפעילה את בית החולים העמק.
"בוזבזו שעות יקרות"
על-פי חוות דעת של ד"ר אברהם ברגר, מומחה לרפואה דחופה עם ניסיון של למעלה מ-22 שנים, הצוות הרפואי בבית החולים העמק התרשל במילוי תפקידו. הסימנים החיוניים של המנוח, התלונה על חום גבוה והרקע הרפואי שלו שכלל אנמיה חרמשית ומחלות נוספות חייבו אבחון מידי של ספסיס – אלח דם. זהו מצב מסכן חיים עקב זיהום שחודר אל הדם ופרוטוקול הטיפול בו כולל בין השאר החייאת נוזלים ומתן אנטיביוטיקה בשלב מוקדם ככל האפשר.
גם תוצאות בדיקות המעבדה שבוצעה ביום הראשון לאשפוז היו "סיבה מספקת לכשעצמה למתן אנטיביוטיקה מידית", כתב ד"ר ברגר בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, "בוזבזו שעות יקרות שהיו יכולות אולי למנוע את התדרדרות המטופל". הוא הוסיף כי "ייתכן שהיה צורך בטיפול כירורגי לשטיפת המפרק, דבר אשר היה יכול לסייע משמעותית למנוח".
חוות הדעת גם מפרטת את הסיבה לכשל שהסתיים במוות מיותר: "לא היה חיבור נקודות בין העבר הרפואי של המטופל לבין מצבו הנוכחי". הטיפול הרפואי שניתן למנוח ז"ל, מסכם ד"ר ברגר, "חרג מהסטנדרט המקובל ולכן הוא מהווה רשלנות רפואית".
להערכתו של ד"ר ברגר טיפול נכון היה מונע את המוות הטראגי, והמנוח היה יכול לחיות עד גיל 78 (כשכאמור הוא הלך לעולמו כבר בגיל 29).
קושי ממשי להתמודד עם האובדן ונזקים כספיים חמורים
עוה"ד מטאנס מדגיש, כי המנוח היה "בעל מסור שהקדיש לאשתו את כל זמנו הפנוי, ומילא את כל צרכיה", וכי המוות המיותר "נטל לצמיתות את ידו העוזרת". כתוצאה מכך סבלה האלמנה ממצב נפשי ירוד, והיא ובנה נזקקו לתמיכה משמעותית בכדי להתמודד עם אובדן אבי המשפחה.
הנזקים המפורטים בכתב התביעה המגיעים כדי הסך הכולל של 2.5 מיליון ₪, כוללים הוצאות שונות – הן בגין הקבורה, הן עבור הוצאת צו ירושה והן לכיסוי הטיפולים הנפשיים שעברה המנוחה אחרי האסון, וכן הפסדי הכנסה של התא המשפחתי בשנים האבודות.
כמו כן, דורש עו"ד מטאנס מבית המשפט לפסוק פיצויים בגין הכאב והסבל שהם מנת חלקם של המנוחה והבן מדי יום, ובגין הקיצור המשמעותי בתוחלת חייו של המנוח (שכאמור היה יכול לחיות עוד עשרות שנים לולא התרשל בית החולים העמק במתן הטיפול), הוצאות עתידיות בגין טיפולים רפואיים ועזרת צד שלישי, ועוד.
