"באותו ראש: פסלונים קיקלאדיים כמקור השראה ליצירתו של מודיליאני".
*תצוגה חדשה שנפתחה השבוע במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה מפגישה שלושה רישומים של אמדיאו מודיליאני, שלא מוצגים לקהל הרחב דרך קבע, עם שני פסלונים קיקלאדיים בני 4,500 שנה בקירוב. לדברי האוצרים ד"ר ערן אריה ואינה ברקוביץ', המפגש מעלה שאלות בדבר מקורות השראה עתיקים של האמנות המודרנית*
תצוגה ראשונה המפגישה בין יצירות אמנות ופריטים ארכיאולוגיים במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה מציגה שלושה רישומי עיפרון של מודיליאני לצד שני פיסלונים נדירים מהתרבות הקיקלאדית בני 4,500 שנה, שהיוותה השראה לאמנות שיצר מודיליאני, בראשית המאה ה-20. בכדי לשמור על הרישומים, הם יוצגו למשך תקופה קצרה והם כיום הרישומים היחידים של מודיליאני שניתן לראות בישראל. "התצוגה מחברת בין שתי הקבוצות הנדירות של הפריטים ויוצרת מפגש שונה וייחודי. השילוב בין עולמות תוכן רחוקים לכאורה מאפשר להתבונן ביצירות מנקודת מבט חדשה ומרעננת, וכן לשפוך אור על היבט נשכח של מקורות ההשראה של האמנות המודרנית", אמר ד"ר ערן אריה, מנהל ואוצר מוזיאון הכט. "הפנייה לתרבויות טרום-מונותאיסטיות, כמקור השראה, אפשרה למודליאני לשחרר את מושאי ציוריו מכבלי הצניעות." אומרת אינה ברקוביץ', אוצרת-שותפה של התצוגה.
שלושת רישומי העיפרון של האמן האיטלקי הנודע אמדיאו מודיליאני מונחים דרך קבע במרתפי מוזיאון הכט בחשכה גמורה בכדי להגן עליהם מחשיפה ארוכה לאור, שעשויה לפגוע בהם. עתה לראשונה אחרי מספר שנים, הם חוזרים לתצוגה קצרה ומיוחדת. למעשה, במשך חודשי התצוגה, המקום היחיד בישראל בו תוכלו להתבונן ברישומים של מודיליאני, הוא מוזיאון הכט.
מול הרישומים המודרניים מוצבים בתצוגה שתי יצירות יווניות – ראש פסל ופסלון מהתרבות הקיקלאדית בני 4,500 שנה בקירוב. ראש הפסל הנו מוצג נדיר מאוד, שכן רוב הפיסול הקיקלאדי הוא קטן ממדים, ואילו הראש המוצג היה חלק מפסל כמעט בגודל אדם. זהו השריד המונומנטלי ביותר מהתרבות הקיקלאדית המוצג בישראל.
גילויה של התרבות הקיקלאדית ביוון במאה ה-19 הביאה לחשיפתם של אלפי פסלוני שיש, רובם של נשים, שהתגלו בעיקר בקברים. כיום ידוע שתרבות זו התקיימה בין השנים 2,300-3,000 לפני הספירה בקירוב, והיא נחשבת לתרבות המפותחת הראשונה שהופיעה ביוון הקדם-קלאסית. בימינו, אין מוזיאון שאינו מעוניין להתפאר בדמות קיקלאדית. ואולם, כאשר הוצגו לראשונה הפסלונים במערב אירופה בשלהי המאה ה-19 הם נחשבו למכוערים, לפרימיטיביים ולכול היותר עוררו עניין דל.
בראשית המאה ה-20, אמני האוונגרד, ובהם פיקאסו וברנקוזי, ביקשו להתנער מהמסורת החזותית של התרבות הקלאסית, תוך אימוץ השפעות מתרבויות זרות ועתיקות, כמו אלו האפריקאיות והפרה-קולומביאניות. כך, זכו גם הפסלונים הקיקלאדיים להערכה רבה בזכות השילוב בין האלגנטיות של השיש הלבן המעובד בצורה קפדנית, לבין הכוח החיוני של צורותיהם והמסתורין האופף אותם.
אמדיאו מודיליאני (1920-1884) השתייך לקבוצת האמנים, שאימצה את האסתטיקה הקיקלאדית, כמקור השראה לתיאור ברור ומינימליסטי של החיים המודרניים. הדמיון בין יצירותיו של מודיליאני לפסלונים הקיקלאדיים, ניכר בפנים המוארכות של הדמויות ובאף שנוצר כקו יחיד וארוך במרכז הפנים, בעוד ששאר תווי הפנים נוספו כרמז דק.
"בעזרת קווים בודדים מודיליאני הצליח לברוא דמויות בעלות נפח, הבעה ואופי ייחודיים. הנשים ברישומיו מביטות ישירות לעבר הצופה בעיניהן הריקות. תנוחותיהן השלוות והנינוחות מגלמות את הרעיון של 'האישה המודרנית', שאינה מתנצלת על נוכחותה במרחב הציבורי ודורשת שליטה על גופה ועל מיניותה", הוסיפה ברקוביץ'.
"התצוגה היא הראשונה בסדרת מוצגים מיוחדים המביאה מפגשים בין פריטים ארכיאולוגיים ויצירות אמנות מאוסף מוזיאון הכט. החיבור המפתיע בין ארכיאולוגיה לאמנות נועד לגרות את הצופה למחשבה ביקורתית וליצירתיות. סדרה זו היא סנונית ראשונה לתהליך ההתחדשות וההתרחבות של מוזיאון הכט, עליו שוקד צוות המוזיאון בימים אלה", אמר ד"ר ערן אריה, מנהל ואוצר המוזיאון.
התערוכה מוצגת בין ה-1 בדצמבר 2021 עד 25 באפריל 2022
מוזמנים למוזיאון – הכניסה חינם!
