הנתונים מצביעים על " הקורלציה הברורה בין גביית תשלומי הורים לבין יצירתן של מערכות חינוך נפרדות לאוכלוסיות חזקות ומוחלשות"

עו"ד הרן רייכמן, מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, המייצג בעתירה כ-150 עותרים: "בהודעה שהגשנו לקראת הדיון הראנו כי הנתונים העדכניים מצביעים על הרחבת גבייה של תשלומי הורים עבור 'לימודים' בניגוד לדין, המובילים לחלוקת מוסדות החינוך הציבוריים לאלו שיש להם ואלו שלא".
פוזיציה!
פוזיציה!

הקליניקה למשפט ומדינות חינוך של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה הגישה עתירה בחודש מאי 2018 , בשם כ-150 עותרים לרבות האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת ידיד – מרכזי זכויות בקהילה, הלה למען החינוך בשכונות ועיירות פיתוח, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ח"כ פרופ' יוסי יונה ומר פיצי' דובינר בשם מטה המאבק למען חינוך חינם, כנגד חוזרי מנכ"ל משרד החינוך המתירים גביית תשלומי הורים בניגוד לדין עבור תכניות לימוד נוספות בבתי ספר ייחודיים ותורניים, גביית כספים ללימודי הליבה ולבגרות בסכומים המגיעים לאלפי שקלים ואף למעלה מ10,000 ₪ ותשלומים עבור רכישת אמצעי קצה טכנולוגיים המשמשים ללימודים עצמם ועוד.

בהודעה מעדכנת שהוגשה לקראת הדיון הצפוי להתקיים בבג"ץ (בפני השופטים עמית, מינץ ושטיין) ביום 1.4.19, הציגו העותרים נתונים נוספים המחזקים את טענותיהם בעתירה המתמקדים בשלוש טענות מרכזיות: הראשונה היא שהמשך המצב הקיים מעלה חשש להיווצרות מערכות חינוך נפרדות לבעלי מעמד סוציואקונומי גבוה המבקשים לרכוש שירותי חינוך איכותיים, כפי שנכתב בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. על פי דו"ח זה, קיים מיתאם ברור בין גובה תשלומי ההורים שגובה בית הספר לבין ההרכב הכלכלי-חברתי של התלמידים הלומדים בו. כלומר, בתי ספר לתלמידים חזקים יותר גובים יותר כסף בהשוואה לבתי ספר לתלמידים מוחלשים.

הטענה השנייה של העותרים מתמקדת בטענה שהאישור של משרד החינוך לגבות תשלומי הורים חריגים יוצרת מצב שבו בתי ספר גובים סכומי כסף נוספים מבלי להגדיל בפועל את שעות הלימוד.

הטענה השלישית מציגה הוכחות שמציגים העותרים על פיהם משרד החינוך מעניק היתרים גורפים לגביית תשלומים עבור מגמות לימוד (החל ממדעים, ביולוגיה וכלה באומנות ותיאטרון) באופן האסור על פי דין ובסכומים המגיעים לאלפי שקלים.

בשורה התחתונה, טוענים העותרים, ניתוח של נתוני התקצוב המפורסמים באתר שקיפות תקציבית של משרד החינוך של מספר מוסדות חינוך מעלה כי בשנת הלימודים תשע"ז (השנה המאוחרת ביותר שיש בעניינה נתונים) תוקצבה בממוצע כל כיתה בתיכונים השש שנתיים שנבחנו בתוספת נדיבה של כ17-28 שעות הוראה שבועיות פרונטליות מטעם המדינה. "תקצוב עודף זה מצביע על העדר צורך חינוכי ממשי בגביית שעות תל"ן. בידי מוסדות החינוך די משאבי הוראה בכדי לעשות בהם שימוש לצרכים פדגוגיים רחבים כגון פיצול שעות, תוספת להקבצות, תוספת שעות הוראה במידת הצורך וכו'. המשמעות הינה שאותם בתי ספר, שעל אף היותם ציבורים מנוהלים על ידי רשתות פרטיות, גובים כספים מההורים ומקבלים תקצוב מהמדינה מבלי שהם מעניקים תמורה לתלמידים עבור כספים אלו".

"בהודעה שהגשנו לקראת הדיון הראנו כי הנתונים העדכניים מצביעים על הרחבת גבייה של תשלומי הורים עבור 'לימודים' בניגוד לדין, המובילים לחלוקת מוסדות החינוך הציבוריים לאלו שיש להם ואלו שלא", אמר עו"ד הרן רייכמן, מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.

לשאלות ופרטים: עו"ד הרן רייכמן 0505657157

נספח:

דו"ח אגף מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח בדבר "נתונים על תשלומי ההורים שאושרו לגבייה במערכת החינוך בשנת תשע"ח 2017-2018".  המצביע על מיתאם ברור בין גובה תשלומי ההורים שגובה בית הספר לבין ההרכב הכלכלי-חברתי של אוכלוסיית הלומדים בו. הטבלה הבאה, אשר צורפה לדו"ח, ממחישה זאת (מדד טיפוח 1 מייצג את העשירון העליון ומדד טיפוח 10 מייצג את העשירון התחתון):

כפי שעולה מן התרשים, בכל אשכול חברתי-כלכלי, משרתים בתי ספר הגובים תשלומי הורים גבוהים מ-2,000 ש״ח (עמודות כחולות) אוכלוסיות חזקות יותר מאשר אלו הגובים פחות מסכום זה (עמודות כתומות), בהן לומדים תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות יותר. נתון זה עקבי בכל זרמי החינוך הממלכתי, אשר עליהם חלות הוראות החוזר כנגדן יוצאת העתירה.

מחברי הדו"ח מצביעים על חסכים בחינוך הנובעים מהפער בגובה התשלומים והרכב האוכלוסיות במוסדות החינוך השונים וקובעים:

"… בחינוך הממלכתי היהודי והערבי ובחינוך הממלכתי דתי, בתי ספר שגובים תשלומי הורים בסכומים נמוכים הם בתי ספר שבהם החסך החינוכי גבוה יותר מאשר בבתי הספר שגובים תשלומי הורים בסכומים גבוהים" (עמ' 5 לדו"ח).

עוד עומד הדו"ח על הקורלציה שבין ההיתר לפעול כמוסד חינוך ייחודי על אזורי, מוסד עליו חלות הוראות החוזר הנתקף בעתירה, לבין רכישת שירותי חינוך פרטיים ועודפים לאלה שמספקת המערכת הציבורית:

"נציין כי בקבוצת בתי הספר בחינוך היסודי הממלכתי יהודי הרגיל, שסכום הגבייה שאושר להם עולה על 2,000 ש"ח (81 בתי ספר) נכללים 54 בתי ספר שקיבלו ממשרד החינוך אישור לפעול כמוסדות חינוך ייחודיים על אזוריים. …הסכום המרבי הממוצע שאושר לבתי ספר אלה לגבות עמד בשנת תשע"ח על כ-7,500 ש"ח בשנה. מצב זה מעלה חשש להיווצרות מערכות חינוך נפרדות לבעלי מעמד סוציואקונומי גבוה המבקשים לרכוש שירותי חינוך איכותיים (עמ' 5 לדו"ח).

Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.