תלמידי תיכון בסמת, בוגרים ובני משפחה התכנסו בחיפה למפגש מרגש שחיבר בין עבר, הווה ועתיד – ברוחו ובחזונו של אבי זיגלר ז"ל, המנהל האהוב אשר הלך לעולמו בתחילת החודש.
המפגש התקיים בבית האבות הספרדי בחיפה לציון יום הולדתו ה־97 של אמיל פרקש – שורד שואה, מחלוצי ההתעמלות המכשירית בישראל ודמות מעוררת השראה עבור דורות של תלמידים ובוגרי בית ספר "בסמת". אך יותר מכל, היה זה מפגש שנשא את חותמו הערכי של מנהל בית הספר המנוח אבי זיגלר ז״ל, והתקיים כהגשמת מורשתו החינוכית והאנושית.
האירוע נערך ביוזמתם של דורון קלפנר ואבי זיגלר ז״ל. עבור זיגלר, החיבור בין דורות, הנחלת זיכרון השואה וטיפוח השראה חינוכית לא היו סיסמאות, אלא דרך חיים. קיום המפגש היה מבקשותיו האחרונות: לחלוק כבוד לאיש שהשפיע עמוקות על קהילת "בסמת", ושדמותו גילמה בעיניו ערכים של תקומה, נחישות ורוח האדם.
בנו, ירון זיגלר, הגיע למפגש כדי לכבד את זכר אביו ולהיות שותף לרגע המשמעותי, לצד איילת, בתו של אמיל – ובכך נסגר מעגל אנושי מרגש של משפחה, קהילה ומורשת.
אל המפגש הגיעו תלמידי כיתה י' יחד עם מחנכיהם גיל ונעמי. המורה גיל, בוגר "בסמת", תיאר בדבריו את החיבור שבין עבר, הווה ועתיד, חיבור שזיגלר ז״ל פעל כל חייו לטפח. הוא העניק לאמיל ציר זמן שסקר את תחנות חייו המרכזיות. דורון קלפנר בירך במילים חמות, ואיילת שיתפה בזיכרונות אישיים. ברקע התנגן השיר "אני ואתה נשנה את העולם" – שיר שאבי זיגלר ז״ל אהב במיוחד, ושיקף את אמונתו בכוחם של חינוך, ערבות הדדית ותקווה לעצב מציאות טובה יותר.
במהלך המפגש שיתף אמיל בן ה-97 את התלמידים בסיפור הישרדותו במחנות ההשמדה ובגטאות, ובדרך שבה הספורט ליווה את חייו והעניק לו כוח פיזי ונפשי שסייע לו לשרוד כנגד כל הסיכויים. לאחר המלחמה היה לאחד מחלוצי ההתעמלות המכשירית בישראל והקדיש את חייו לחינוך ולהנחלת ערכי התמדה, משמעת ונחישות, ערכים שעליהם הרבה זיגלר ז״ל לדבר ושאותם ראה כבסיס לעיצוב דמות הבוגר.
יונה יהב, ראש עיריית חיפה: "סיפור חייו של אמיל פרקש הוא עדות חיה לעוצמת הרוח האנושית ולכוחה של התמדה. המפגש בין שורד שואה לבין תלמידים צעירים ממחיש את חשיבות הזיכרון והמשכיות הערכים, והוא חלק מהמורשת שהמנהל הנפלא אבי זיגלר הותיר לנו. חיפה גאה בדמויות מעוררות השראה כאלה ובקהילות חינוכיות המחזקות את הקשר הבין-דורי".
אילנה טרוק, ראש מינהל חינוך, תרבות וספורט בעיריית חיפה: ״המפגש המרגש הזה הוא ביטוי חי ומוחשי למורשתו החינוכית של אבי זיגלר ז״ל, מורשת של חיבור בין דורות, של כבוד עמוק לסיפורם של שורדי השואה ושל אמונה בכוחו של החינוך לעצב בני אדם טובים יותר. אבי האמין כי תפקידנו כאנשי חינוך אינו מסתכם בהקניית ידע, אלא ביצירת זיקה אנושית וערכית לשורשים, לזהות ולחוסן הרוח. העובדה שתלמידי "בסמת" ממשיכים לצעוד בדרך זו, לפגוש, להקשיב ולהתרגש היא ההוכחה החזקה ביותר לכך שאורו ממשיך להאיר גם לאחר לכתו״.
