הרופאים לא נצמדו לפרוטוקול המקובל – החולה איבד את כף רגלו השמאלית
גבר כבן 40 נאלץ לעבור קטיעה נרחבת * עקב הטיפול הרשלני במשך תקופה ארוכה, נוצר סיכון מוגבר לקטיעה נוספת בעתיד * עו"ד איאד מטאנס, שמייצג את הגבר בתביעת הנזיקין: "הטיפול שניתן לחולה גרם לאובדן סיכויי ההחלמה"
סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל. כתוצאה מכך הצטבר ידע נרחב בקשר לדרכי הטיפול במחלה, ולכן הציפייה היא שהרופאים יצליחו למנוע נזקים בלתי הפיכים. במקרה של ע', גבר כבן 40 מהגליל, נשוי ואב לילדים קטנים, המצב היה הפוך: סדרת טעויות לאורך חצי שנה הובילה לפגיעה חמורה בכף רגלו השמאלית ובאיכות חייו. ע' פנה לעו"ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, וכעת הוא תובע פיצוי בסך 900,000 ₪ לכל הפחות.
הפצע הנקודתי שהפך לנמק חמור
בחודש מאי 2020 הגיע ע' לקופת החולים שלו עקב פצע שלא התרפא בכף רגלו הימנית וסימני יובש בכף הרגל השמאלית. הטיפול שקיבל כלל גילוח עור בכף הרגל השמאלית – פעולה שבמהלכה נוצר בכף רגל זו פצע חדש. הגבר, שכבר היה מאובחן בסוכרת אולם עד אז תפקד היטב, התבקש לחזור לביקורת כעבור שבועיים וכך עשה.
בביקורת התברר כי הפצע החדש בכף הרגל השמאלית גדל ואף הזדהם. למרות זאת, הרופא המטפל לא שלח את ע' לבדיקות ולא ביצע בירור מעמיק. חודש לאחר מכן, בעקבות החמרה נוספת במצב הפצע, הפנה הרופא את הגבר לבית חולים באזור מגוריו. ע' הגיע למיון, האבחון היה אוסטאומיאליטיס (דלקת זיהומית בעצם), ובהתאם הומלץ לגבר לקחת אנטיביוטיקה.
חלף חודש נוסף, הכאב התגבר, ע' שב אל בית החולים – ושוב שוחרר מבלי שבוצע הליך רפואי כלשהו. ביקור נוסף הסתיים בכריתת עור שהפך נוקשה ובאבחנה כי "הפצעים שטחיים ובשלבי ריפוי". גם בפעם הרביעית שבה הגיע הגבר אל בית החולים הקביעה של הרופאים הייתה כי זהו "כיב נקודתי", ואפילו אחרי בדיקת דופלר לא בוצעו הפעולות הנכונות. כך חלפה חצי שנה שבמהלכה לא זכה ע' לטיפול נאות.
רק כשהגיע לבית חולים אחר בצפון, עם סימפטומים בולטים ובהם הפרשה מוגלתית, נפיחות ותחושה ירודה, בוצע בירור מעמיק. הממצאים חייבו את הרופאים לכרות מחצית מכף הרגל השמאלית של ע', שגם עבר אירוע לבבי במהלך האשפוז.
"לא נלקחו בדיקות דם, לא בוצע צילום רנטגן"
לצורך הכנת כתב תביעה, הזמין עו"ד איאד מטאנס חוות דעת מקצועית מד"ר צבי גורן, מומחה לאורתופדיה. ד"ר גורן איתר שורת כשלים כבר במהלך הטיפול הראשוני, בקופת החולים: "לא נלקחה תרבית, לא נלקחו בדיקות דם, לא בוצע צילום רנטגן" – כל אלה בדיקות בסיסיות שנועדו לספק תמונת מצב מלאה לרופא המטפל.
גם הטיפול בבית החולים הראשון לא התנהל בהתאם לפרוטוקול המקובל במקרים של סוכרת: גם שם לא נערך שום צילום רנטגן, לא נלקחו תרביות, לא התבצעו בדיקות דם מקיפות ולא נערכה בדיקת מיפוי עצמות. למעשה, "כל מה שנעשה בבית החולים השני תוך מספר שעות לא בוצע במסגרת קופת החולים ובית החולים הראשון במשך כמעט חצי שנה".
בהתאם, קובע כתב התביעה כי "לע' היה סיכוי מצוין להחלים מהכיב הראשוני. הטיפול שניתן לו גרם לאובדן סיכויי ההחלמה. אילו הרופאים היו נצמדים לפרוטוקולים המקובלים, הוא לא היה מגיע לקטיעה של כף הרגל השמאלית".
נכות תפקודית קשה ובעקבותיה גם פגיעה נפשית משמעותית
הרשלנות הרפואית וקטיעת כל חלקה הקדמי של כף הרגל השמאלית פגעו במידה ניכרת ברמת התפקוד של ע', שעד לשנת 2020 ניהל חיים מלאים למרות הסוכרת, הן בעבודתו והן כראש המשפחה. על-פי חוות הדעת, שיעור הנכות הצמיתה של ע' הוא 50%, ובנוסף נוצר סיכון מוגבר לקטיעה נוספת בעתיד עקב זיהומים חוזרים.
עו"ד מטאנס מדגיש בכתב התביעה גם את הפגיעה הנפשית עקב התלות באחרים, הירידה בדימוי העצמי, החרדות והרתיעה מפני טיפולים רפואיים. הסכום שאותו תובע ע' הוא 900,000 ₪ בגין נזקי העבר, בתוספת פיצוי עבור הפסדי שכר והוצאות בעתיד, סבל וכאב, בסכום שאותו יקבע בית המשפט המחוזי בנצרת שידון בתביעה.
